ח' תמוז התשפ"ד
14.07.2024
חייו השתנו

תביעת מיליונים: מתיחת פנים כושלת הפכה את המנותח לשבר כלי

על פי התביעה, מספר ימים לאחר הניתוח, הגיע התובע לביקורת במרפאתו של הרופא, והלין על תחושת הצריבה, דליפת נוזלים וחוסר התחושה בלחי

תביעת מיליונים: מתיחת פנים כושלת הפכה את המנותח לשבר כלי
אילוסטרציה צילום: unsplash

תושב רעננה, בן 67, שביקש לשפר את הופעתו החיצונית, נותר עם נזקים רפואיים ותפקודיים קשים כתוצאה מניתוח אסתטי למתיחת פנים שבוצע בו באופן רשלני – כך נטען בתביעה אותה הגישו עורכי הדין רן שפירא ואריאל גולד, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, נגד הרופא, בשמו של המנותח.

לדברי עוה"ד שפירא וגולד, התובע, שעד למועד הניתוח תפקד כאדם נמרץ ומלא שמחת חיים, פנה לביצוע הניתוח האסתטי במטרה לשפר את הופעתו.

לדבריו, בעקבות פרסום שבו נתקל במדיה, קבע התובע פגישת ייעוץ, שבמהלכה המליץ לו הרופא לבצע מתיחת פנים והזרקת שומן במספר מקומות בפניו. התובע, אשר בטח ברופא, הסכים, ומספר שבועות לאחר מכן בוצע הניתוח.

תחת הרדמה כללית ומקומית בוצעה שאיבת שומן מבטנו התחתונה של התובע, שהוזרקה לאזור המצח. בנוסף, בוצעה מתיחת פנים שגרתית, ללא ציון בעיות מיוחדות במהלך הניתוח.

לדברי עוה"ד שפירא וגולד, מיד לאחר הניתוח, חש התובע צריבה חזקה וכואבת בעין שמאל. מאותה עין החל מופרש נוזל סמיך, שאובחן מאוחר יותר כרוק. במקביל, החל התובע לסבול מהתנפחות באזור הלחי השמאלית, תוך שהוא מאבד חלקית תחושה בלחי זו.

על פי התביעה, מספר ימים לאחר הניתוח, הגיע התובע לביקורת במרפאתו של הרופא, והלין על תחושת הצריבה, דליפת נוזלים וחוסר התחושה בלחי. 

הרופא אבחן אצל התובע פיסטולה של בלוטת הרוק (כלומר, מעבר נוזלי רוק מבלוטות הרוק לאיזורים אחרים בפנים) ובחלק מהביקורים ביצע ניקוזים מהנפיחות בלחי השמאלית.   

וכך, במשך מספר שבועות נבדק התובע מספר פעמים על ידי הרופא המנתח, ועבר ניקוזים חוזרים ונשנים. בביקורו האחרון, המליץ הרופא המנתח על טיפול סטרואידי, טיפול במדבקות סקופודרם (נוגדות ריור), פיזיותרפיה וטיפול במכשיר טנס (לשיכוך כאבים). 

על פי התביעה, כחודש לאחר הניתוח פנה התובע למומחית א.א.ג, לצורך בירור ואבחון הכשל הניתוחי. במסגרת אותה בדיקה נמצאה נפיחות ציסטית עם יציאת רוק מופחתת, והומלץ על ביצוע אנדוסקופיה אבחנתית וטיפולית, כלומר, החדרת מצלמות לאזור הניתוח במטרה לאתר את הסיבות לסיבוך הרפואי, תוך ביצוע צנתור וניקוז של נוזלים באזור הפגוע. 

התובע פנה לקבלת חוות דעת שנייה, מרופא א.א.ג נוסף, שגם הוא המליץ על פרוצדורה דומה. וכך, בחלוף כחודש וחצי מהניתוח הראשון, עבר התובע ניסיון אנדוסקופי לצנתור וניקוז הפרוטיס )בלוטת הרוק הגדולה המשתרעת על פני כל אחת מהלחיים(. לדאבונו, כך נטען, ניסיון זה לא צלח. 

על פי התביעה, במר ייאושו, פנה התובע לייעוץ נוסף אצל פרופ' המתמחה בתחום האסתטי. לאחר ביצוע בדיקת CT לאבחון הסיבה לנפיחות מתחת לארובת העין ולחי שמאל, המליץ לו המומחה על ביצוע ניתוח חוזר, שלישי במספר. 

התובע הושם שוב תחת הרדמה כללית, וכשהתעורר, הסביר לו המומחה, כי הוא עתיד להמשיך ולסבול מכל הסיבוכים שמהם סבל עד היום, שכן מדובר בנזק בלתי הפיך. לדברי אותו מומחה, כל ניסיון נוסף לשפר את המצב עלול רק להחמירו. 

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר שריה כהנוביץ', מומחה לכירורגיה פלסטית. לדברי ד"ר כהנוביץ' הניתוח למתיחת פנים, שנחשב לנפוץ במיוחד בכירורגיה הפלסטית, הסתיים בתוצאות מצערות: "תוך פגיעה בניקוז הרוק מבלוטת הפרוטיס משמאל, פגיעה חלקית בעצבוב עצב הפנים משמאל, אשר מביאים לאסימטריה של השפה השמאלית העליונה, פגיעה בצלילות הדיבור, פציעה מנשיכה מבלי לשים לב של רירית השפה העליונה והלחי שמשמאל, דליפת רוק צורבת מעת לעת מהעין השמאלית, וכן מטיקים לא רצוניים של הלחי והעין שמאלית". 

גולן קריאועורך הדין רן שפיראצילום: גולן קריאו

ד"ר כהנוביץ' ציין בחוות דעתו כי המנתחת השנייה, זו שביצעה את הניתוח האנדוסקופי, סיפקה תיאור שיכול להסביר במידה רבה את מה שהתחולל בניתוח ראשון, ואשר גרם לכל הכשלים. 

על פי תיאורה, במהלך הניתוח הראשון, הרופא הנתבע העביר תפר במעמקי בלוטת הפרוטיס, שחדר דרך צינור הניקוז, וחסם אותו במידה מרובה. לדברי ד"ר כהנוביץ' "סיבה משוערת לתפר זה הוא דימום שלא נשלט נקודתית, ולכן בוצע תפר גס המוסטטי התופס רקמות שכנות. יש לציין, כי המנתח כנראה לא היה מודע לתוצאי התפר, והדבר לא מצא ביטויו בדו"ח הניתוח – דבר אשר מהווה חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת בתחום הכירורגיה הפלסטית, באופן שגרם לתובע לנזקים בלתי הפיכים". זאת, במקביל לכך שסיכון זה כלל לא הוצג בפני התובע טרם הניתוח וכי "לו היה מוצג, לא היה מסכים לביצוע הניתוח שמטרתו הייתה קוסמטית בלבד", כך עולה מחוות דעתו של ד"ר כהנוביץ'.

עוד קבע ד"ר כהנוביץ' בחוות דעתו, כי קיימים גורמים שונים העלולים לגרום לפגיעה עצבית, בין היתר חיתוך העצב, מתיחה מוגזמת של הרקמות או הידוק העצב. לדבריו, הרופא המנתח היה צריך להיות מודע לסיבוכים האפשריים הללו, ומצבו הרפואי של התובע כיום הוא כתוצאה מאי-נקיטה רשלנית של צעדים למניעת סיבוכים שכאלו.

בסיכום חוות דעתו קובע ד"ר כהנוביץ': הסיבה לכל המקרים הייתה זיהוי אנטומי שגוי. "הפגיעות הנרחבות אשר נגרמו בניתוח, הינן תולדה של התנהלות רשלנית אשר מתבטאת בחוסר תשומת לב, ביצוע פעולות אגרסיביות וסטיה משמעותית מסטנדרט התנהלות מקובל בתחום", כך קובע ד"ר כהנוביץ' ומוסיף: "אין מנוס מלהגיע למסקנה העגומה כי מכלול הנזקים שגרם המנתח הראשון, בניתוח הפשוט שביצע לתובע, נגרמו בשל רשלנות רפואית חמורה."

לדברי עוה"ד שפירא וגולד, החל ממועד הניתוח הראשון, חייו של התובע השתנו ללא היכר, ומאיש פעיל ומלא שמחת חיים הוא הפך לשבר כלי. 

בשל מצבו הקשה, כך נטען, נאלץ התובע לצמצם את היקף משרתו, אותה ביצע לאורך שנים רבות, הוא נותר עם נכות רפואית ותפקודית קשה, וכל זאת בשל ניתוח אסתטי שבוצע באופן רשלני.

בתביעה, מבקשים עוה"ד שפירא וגולד מבית המשפט לחייב את הרופא המנתח לפצות את התובע בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה בימים אלה אל בית המשפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

תביעת מיליונים תביעת פיצויים ניתוח פנים ניתוח אסתטי מתיחת פנים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד