י"א סיון התשפ"ד
17.06.2024
שעת חירום

החלה המלחמה בעליות מחירי מוצרי הבסיס

ועדת הכלכלה החלה את הדיון בהצעה של היו"ר ביטן למלחמה בעליית מחירי מוצרים ושירותים בסיסיים בשעת חירום – השר ברקת הציע להוסיף גם את סימון המוצרים שמחירם עלה | היו"ר ביטן הוסיף כי הוא לא פוסל את ההצעה – והודיע כי יקדם את הצעת החוק כבר בשבוע הבא ויוסיף לה תיקונים: "בואו נפקח קודם שאנשים יוכלו לחיות"

החלה המלחמה בעליות מחירי מוצרי הבסיס
אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה להכין את ההצעה של היו"ר, ח"כ דוד ביטן, וקבוצת חברי וחברות כנסת, שנועדה להילחם בעליית מחירי מוצרים ושירותים חיוניים בשעת חירום. בפתח הדיון התייחס שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת, להצעה והזכיר את הצעתו לחייב עוסקים שהעלו מחירים בתקופת המלחמה לשים מדבקה שחורה על המוצר. בנוסף, במהלך הדיון עלו סוגיות נוספות באשר להצעה, והיו"ר ביטן הודיע כי ימשיך את הדיון בה בתחילת השבוע הבא.

לפי ההצעה של היו"ר ביטן וחברי הוועדה, עוסקים שיעלו מחירי שירותים ומוצרים חיוניים באופן חריג בתקופה בה יוכרז מצב חירות ביטחוני, אזרחי או בריאותי, יחשבו לכאלה שביצעו השפעה בלתי הוגנת לפי חוק הגנת הצרכן. במקרה כזה יוכל הממונה על הרשות להגנת הצרכן להטיל עיצומים כספיים בסך של כ-46 אלף שקלים לתאגיד וכ-25,600 שקלים ליחיד. בנוסף, מוצע כי הממונה על הרשות להגנת הצרכן יוסמך להוציא צו להפסקת ההפרה, ועוסק שיפר את הצו יהיה צפוי לעיצומים בגובה של פי 3 מהסכמים האמורים.

נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתהשר ניר ברקתצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השר ברקת התייחס לעליית מחירים במלחמה, ואמר: "בדקנו איזה כלים יש לממשלה לדאוג לאינטרס הציבורי העליון - להגן על הציבור מפני תופעות בלתי רצויות. בישראל בעידן המודרני לא הייתה מלחמה כזו ארוכה, הרגשתי שחייבים לפתח כלים". לדבריו, הצעת החוק מבקשת לקבוע שבתקופת מצב חירום לא יוכלו בעלי העסקים להגזים בעליית המחירים, באמצעות בדיקת מצב המחירים לפני המלחמה. הוא הוסיף כי לאחר שהצעה כזו שלו נבלמה בממשלה, הוא החליט להשתמש בכלי הביוש הרגולטורי.

"יצרנו רשימה שחורה של חברות שהעלו מחירים ללא הצדקה, שכיום כלולות בה החברות הגדולות: שטראוס, אסם, שסטוביץ', ויסוצקי, יכין, זוגלובק, בית השיטה ואחווה. ככל שהציבור יפעל חכם ויבין שלא לקנות מוצרים מהרשימה השחורה כך ייטב לנו", אמר השר ברקת. הוא הוסיף לכך רעיון משלים, שנועד לאפשר לקמעונאים שלא למכור מוצרים של ספקים שהעלו מחירים ואמר כי יחייב את העסקים שהעלו מחירים לסמן את המוצרים שלהם עם מדבקה שחורה. היו"ר ביטן התייחס גם הוא להצעה ואמר כי לא מדובר בפיקוח על מחירים, אלא למנוע ניצול בלתי הוגן של מצב החירום. הוא ציין שכרגע מדובר רק על קנסות, אבל הוסיף: "אני לא פוסל לטפל גם בשיימינג רגולטורי".

ח"כ עופר כסיף ביקש שייקבע בחוק שכל עליית מחירים מעבר להעלאת מחיר עלות תיחשב לעבירה. הוא הוסיף, כי ראוי שהחוק שיחול רטרואקטיבית מאוקטובר האחרון ושיש צורך להבחין בין עסקים קטנים לעסקים גדולים, עליהם יש להשית קנס הרבה יותר גדול.  ח"כ אלי דלל אמר שניצול מצב המלחמה גובל בעושק, לדוגמה כשמשנים אריזה של שמן מליטר ל-900 מ"ל ומוכרים באותו מחיר. ח"כ שלום דנינו הוסיף שמדובר בחוסר הגינות, אל על לדוגמה חצתה את הרווח של מיליארד שקל, לדבריו "זה לא ניהול מבריק, הם מכפילים מחיר וגם מחלקים דיבידנד ולמדינה יש מניית זהב". אך מצד שני ביקש להבהיר שישנן חברות מזון שעושות מאמץ בעת מלחמה ויש צורך להיות זהירים בהגדרה מי מפר מחיר ללא הצדקה. הוא ציין שהתחנה הראשונה שצריכה לבדוק האם העלאת המחיר מוצדקת או לא צריכה להיות יסודית ולא 'להתנפל' סתם על כל חברה.

נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתח"כ דוד ביטןצילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ח"כ אורית פרקש הכהן הוסיפה כי הייתה מצפה שהממשלה תסתער על הטיפול בנושא ולא תמתין 154 ימים שוועדת הכלכלה תציל אותה. היא הוסיפה, כי המנגנון המוצע עמום וצריך מנגנון פשוט שיפעל בלחיצת כפתור. ח"כ משה פסל אמר כי אם הממשלה הייתה מייצרת תחרות לא היינו במצב הזה, והבעיה היא שאין תחרות אמיתית בשוק המזון. על רקע זה הביע תמיכה ברפורמת הייבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".

מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה שהייתה שמחה לברך על החוק כי הכוונות טובות וסוף סוף עושים משהו, אך לטענתה נוסח החוק מאוד עמום ומשחק לידי התאגידים הגדולים. לדבריה "בזמן מלחמה מי שמעלה מעל התייקרות חומרי גלם ותשומות הנטל יהיה עליו להוכיח שההתייקרות היא בגלל התייקרות עלויות שלו. בנוסף טענה, כי ענין המדבקות נשמע רעיון אטרקטיבי אך לא יצא לפועל כיון שהחברות יטענו לעודף רגולציה. מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, הזהיר גם הוא כי החוק לא יהיה אכיף וקרא לפשט אותו.

מנגד, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, אביב חצבני, אמר כי מי שקובע את המחיר על המדף הם הקמעונאים ולא היצרנים, וכי צריך להתייחס למחירי התשומות שרואים שהן עולות. מנכ"ל "האינטרס שלנו", דור חרל"פ, התנגד גם הוא להצעה ואמר כי יש בה התערבות מוגזמת בשוק שעלולה לייצר עיוותים. נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, אמר כי ההצעה רחבה מידי ועלולה לפגוע בהיצע וכך גם בצרכן.

היו"ר ביטן אמר בתגובה כי יהיה מוכן לוותר על הצעת החוק אם הממשלה תראה לו שיש לה כלים להילחם במי שמעלה מחירים במלחמה ללא סיבה. "בינתיים אנשים הולכים לסופר ולא יכולים לגמור את החודש. בואו נפקח קודם שאנשים יוכלו לחיות", אמר. הוא הוסיף כי בכוונתו לכנס את כל הגופים לדיון פנימי לדייק את הצעת החוק, ולהמשיך את הדיון בה בתחילת השבוע הבא.

השר ברקת אמר בתום הדיון כי צריך לשים דגש על מנגנון פשוט וקל ליישום, שיקבע שאסור להעלות מחירים אלא במקרים בהם היצרן או היבואן ידע להראות שמחירי התשומות עלו. "ההחרגה צריכה להיות מינימלית. צריך להתמקד במה שחשוב לאנשים מעשירונים 1-7, אני מבקש מחברי שבממשלה לצאת מהקיבעון המחשבתי כי זאת תקופת חירום".​

יוקר המחיה העלאת מחירים עליית מחירים דוד ביטן ניר ברקת ועדת הכלכלה הצעת חוק

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד