ז' סיון התשפ"ד
13.06.2024
צריך לומר את האמת

התשובה לבג"צ: רפורמה במערכת המשפט // שניאור ובר

בג"צ והיועמ"שית אחראים לתבערה בישראל ולמלחמת האחים שמתרגשת עלינו. הם ורק הם נושאים באחריות למחזות המזעזעים של יד איש באחיו וקרבות רחוב איומים שהתנהלו בשבוע האחרון בכיכר השבת |  שניאור ובר בטור זועם בעקבות משבר הגיוס 

התשובה לבג"צ: רפורמה במערכת המשפט // שניאור ובר
מחאת אחים לנשק בכיכר השבת צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

החלטת בג"צ, הלא מפתיעה, להנחית מכה קשה על עולם התורה דווקא בשעה רגישה זו, מבהירה בצורה ברורה עד כמה בית המשפט העליון נגוע בפוליטיזציה עמוקה ומגוייס בכל הכוח, יחד עם שאר זרועות מערכת המשפט ובראשן היועמשי"ת בהרב-מיארה, להפלת הממשלה שאינה לרוחה, זו שמאיימת על ההגמוניה הקדושה.

אם בעבר צעדים מסוג זה היו נעשים במחשכים, בזהירות וברגישות, בעת הזו שופטי בג"צ אינם מתביישים להציג הצהרת כוונות זדונית בריש גלי. הגלימות השחורות אינן מסתירות יותר את ההתערבות הפוליטית וההתגייסות הטוטאלית של מערכת המשפט לטובת ארגונים קיקיוניים ומסוכנים כמו "אחים לנשק".

בכל מדינה חפצת חיים, סדר העדיפויות בשעת מלחמה מחייב לדחות על הסף עתירות קנטרניות שנועדו לפתוח את אחד הפצעים הרגישים בחברה הישראלית, ובטח שלא להעמיק את הקרע בעם כשהתותחים רועמים ולוחמנו הגיבורים מסכנים את חייהם ולצערנו נופלים בקרבות.

בג"צ, בשיתוף פעולה פורה עם היועצת המשפטית לממשלה, שבניגוד למשימה המוטלת עליה, פועלת לתקוע מקלות ברגלי הממשלה אותה היא אמורה לשרת מתוקף תפקידה, אחראים לתבערה בישראל ולמלחמת האחים שמתרגשת עלינו. הם ורק הם נושאים באחריות למחזות המזעזעים של יד איש באחיו וקרבות רחוב איומים שהתנהלו בשבוע האחרון בכיכר השבת. קשה להימלט מהרושם שכשנוצר חיכוך בין חרדים לחילונים במאה שערים, שופטי העליון חוככים ידיהם בהנאה. משאת נפשם מתגשמת.

זו בדיוק היתה המטרה שלהם: להחריף את הקרע בהם, להבעיר את הרחובות, לשסות ציבורים בישראל וליצור כאוס במדינה שנועד להוביל לחילופי שלטון, לאחר שכל מאמציהם בשנים האחרונות להביא להקמת ממשלה שמרכינה את ראשה בפניהם ומתיישרת עם גחמותיהם עלו בתוהו. הסכנה הקיומית שמרחפת מעל המדינה, לא מעניינת אותם. אין להם שום מעצורים בדרך אל היעד האפל.

רק בישראל יכולה מערכת משפט שיכורת כוח ונטולת כל רסן, לדהור לתהום ולהוביל את המדינה כולה למלחמה פנימית מדממת, כאשר אויבנו עומדים עלינו לכלותנו, והכל בשם טענות מגוחכות של 'שוויון'.

אותו שוויון קדוש, שבשמו הם רומסים את כל המוסכמות ומנחיתים מכות על עולם התורה, נאכף – באופן לא שווה ולא הגון - רק כלפי הציבור החרדי. מגזרים אחרים בישראל, כמו הערבים, הארמנים והאחרים, לא עונים להגדרה זו ואף לא נקראים ללשכת הגיוס מלכתחילה. אם יש מתחם סבירות, זה לא סביר לחלוטין. 

מי שהיה הראשון להתיימר לקבוע בנושאים חברתיים רגישים שאמורים להיות מוכרעים בפרלמנט בלבד, הוא נשיא בית המשפט העליון המיתולוגי, אבי המהפכה המשפטית. אחרי שנים של פסיקה שמרנית, שדחתה את העתירות על הסף והותירה את העיסוק בסוגיות חברתיות לתקשורת ולפוליטיקאים, החליט בית המשפט של אהרון ברק להתערב בסוגיית הגיוס בכל מחיר. 

בהתחלה בטענות שניתן להתערב ב"סבירות" החלטותיו של שר הביטחון, אח"כ בטענה המוזרה שהחוק שמסמיך את שר הביטחון אינו מספיק, ונדרש חוק שמציין באופן ספציפי את האוכלוסייה החרדית, ומרגע שהחוק תוקן כך שיתייחס ישירות לחרדים, פסילה שלו בטענות של פגיעה בשוויון.

לא עזרה למחוקק העובדה שהחוק נחקק בהתאם למסקנות שופט בית המשפט העליון. לא הועילו הוועדות הציבוריות, הדיונים המעמיקים ושמיעת כל הצדדים. מזה 26 שנים שבית המשפט מטלטל פעם אחר פעם את הספינה, מערער את המערכת הפוליטית ודוחף את מדינת ישראל לכאוס חברתי ופוליטי בשם המרדף המקודש אחרי ערך השוויון, שכאמור נאכף רק כלפי אוכלוסייה אחת בישראל: החרדים. 

שופטי בית המשפט העליון אינם טיפשים. הם מבינים היטב שפסיקותיהם בנושא גיוס חרדים לא יובילו ולו תלמיד ישיבה אחד אל לשכת הגיוס. נהפוך הוא: אם היו תופעות מסוימות של חרדים שראו עצמם משתלבים בצבא במסגרת כזו או אחרת, הרי שהדורסנות המשפטית מרחיקה אותם ומביאה להסתגרות חרדית קמצה לקצה ולעמידה איתנה ונחושה בפני הגזירות.

שלא תטעו: הם לא רוצים בשום אופן חרדים בצבא. הסכנה הגדולה מבחינתם היא דווקא כשהמוני תלמידי ישיבות יצבאו על לשכות הגיוס ויבקשו לעלות על מדים. באותו רגע הם יצאו בזעקות שבר מסוף העולם ועד קצהו. שערי הצבא יסגרו על מנעול ובריח. אלא שהם משחקים היטב ברגשות הציבור מתוך הבנה שבחישה בסוגייה שקורעת את החברה הישראלית, יכולה לקרב אותם אל המטרה העליונה של ביצור מעמדם, באמצעות פרימת הברית בין הימין לציבור החרדי.

זהו סוד גלוי: העיסוק בסוגיית גיוס בני הישיבות, נועד למטרות ניגוח ותו לא. שום תועלת אמיתית לא אמורה לצמוח מזה. היטיב לבטא זאת העיתונאי חיים הר-זהב, שמזוהה עם השמאל, אשר כתב: "ב-2019 היו המון חילונים (כולל אותי) שהיו מסתפקים בכך שהחרדים ייצאו לעבוד, ויאללה נו - שיקחו פטור משירות. נסחוב את האלונקה בשבילם. אחרי מה שהם עשו למדינה כאחים ובעלי ברית של הליכוד עם ההפיכה המשטרית ועם האסון של 7 באוקטובר? שום פטור ושום נעליים. אפס סובלנות. שאו בנטל ושאו בתוצאות". לא שוויון ולא נטל, אצבע בעין נטו.

בהיבט הזה, טוב עשו ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה משרי הליכוד דוגמת השר דודי אמסלם, שזיהו בזמן את המזימה של בג"צ ובחרו שלא להצטרף לעגלת השנאה כלפי החרדים ואף להתייצב בגאווה מול הקולות המסיתים. עצוב היה לראות שדווקא פוליטיקאים ומובילי דעת קהל בציונות הדתית, נפלו בפח שטמנו להם והתמסרו באופן אבסורדי לקמפיין הנבזה נגד תלמידי הישיבות. הם אולי לא שמו לב, אבל הציונות הדתית היא המטרה הבאה.

ובהקשר הזה, צריך לומר את האמת: הנציגים החרדים כשלו בתפקידם ובמשימתם העליונה, לוודא מעל לכל ספק שאף תלמיד ישיבה לא יצטרך לנטוש את הסטנדר. נדרש היה מהרגע הראשון לעגן בחוק את מעמדם של בני הישיבות, באופן שיקשה מאוד על שופטי בג"צ להתנפל עליהם כעל טרף קל ולגרור אותנו למשבר החמור שמאיים על עולם התורה.

פסיקת בג"צ והתנהלותה הדורסנית של היועצת המשפטית לממשלה, מחדדים שוב את הצורך הדחוף לבצע רפורמה מקיפה ועמוקה במערכת המשפט. לא ייתכן שמערכת שאיננה נבחרת וממנה את עצמה שיטת חבר מביא חבר, לוקחת לעצמה סמכויות בכוח הזרוע ומנהלת את המדינה דה פקטו כאוות נפשה. אין לזה שום בסיס דמוקרטי, זו דיקטטורה לכל דבר ועניין. 

המשימה החשובה ביותר שתעמוד בפני הממשלה מיד אחרי המלחמה, היא לחזור לעיסוק ברפורמה במערכת המשפט, והפעם להתנהל בתבונה. נבחרי הציבור שקיבלו את המנדט מהעם, נדרשים לשנס מותניים ולנהל את המלחמה בתחבולות, באופן כזה שהרפורמה תצא לפועל אחת ולתמיד, ותשחרר אותנו מידי מערכת המשפט שגנבה את השלטון בעורמה. נדרש להפיק לקחים מהניסיון הקודם לחולל תיקון במערכת המשפט ולוודא שהמשימה תושלם בהצלחה.

שניאור ובר בג"ץ

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 16 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד