אחות הנרצחת בשמחת תורה בפוסט מטלטל: "אני בשבעה שלא נגמרת"

ימים ספורים לפני יום השואה שיחול בשבוע הבא, חביבה מן, אחותה של פראמדיקית מד"א עמית מן הי"ד, שנרצחה באכזריות בידי מחבלי חמאס המתועבים בחג שמחת תורה כאשר טיפלה בפצועים שהגיעו למרפאה, מפרסמת פוסט מטלטל הו היא משתפת את תחושותיה בימים אלה, חצי שנה אחרי האסון המחריד ולקראת היום העצוב בלוח השנה הישראלי.

"מחשבות על יום הזכרון לשואה ולגבורה 2024. בבקשה, אל תבקשו ממני לזכור, כי אני לא מסוגלת לשכוח", פותחת חביבה את הפוסט המטלטל.

"לכן השנה, רק השנה, אני מסוגלת להבין שחיו פעם בעולם מפלצות-אדם שמסוגלות לרוע ולזוועות נוראיות כל כך שאי אפשר להכיל, וגם הם היו בני אנוש- כמוני".

מתנדבי זק"א בקיבוץ באריצילום: חיים גולדברג, פלאש 90

"לא אכריח את עצמי לדמיין, רק כדי לנסות לקבל מושג, איך אנשים שרדו את התופת, חוו איום קיומי ממשי, איפה הסתתרו, מה הרגישו ומה נאלצו לעשות כדי להציל את האהובים שלהם… כי המציאות עלתה על הדמיון".

"לא אקרא בספרי ההיסטוריה על אנטישמיות, עלילות דם, שנאה והסתה - מספיק לצפות בדיון באו״ם ולראות מה קורה בקמפוסים ברחבי העולם בהובלת מלומדים", כותבת האחות השכולה.

"גם אוותר על סרטי שואה בשחור-לבן מלפני 70 שנה, יש מספיק סרטונים שצולמו בלייב לפני 7 חודשים".

"השנה לא אתאר לעצמי, בחרדה ובפחד, מה היה קורה לי אם חס וחלילה הייתי מאבדת באכזריות אדם אהוב".

"איבדתי!!! את אחותי המדהימה, אהובתי הנצחית והאמת היא שגם ככה לא באמת יכולתי לתאר לעצמי את מה שיקרה לנו לאחר האובדן שלה".

מתנדבי זק"א בקיבוץ באריצילום: באדיבות המצלם

עוד כותבת חביבה מן בפוסט המרגש שמכה גלים ברשתות החברתיות: "אל תספרו לי איך זה הרגיש להיות ניצוד, מושפל וחסר אונים, להיפגע ולהירצח, לדעת שרוצים להשמיד אותך - וחטאך היחיד הוא שאתה יהודי".

"בבקשה!! תחסכו ממני את הרעיון שזה קרה כי לא היתה לנו מדינה ולא צבא חזק שיגן - הנה, זה קרה בתוך המדינה שלנו. בבסיסים, בערים, בקיבוצים, וביישובים. פרסנו להם שטיח אדום לתוך סלון ביתינו".

"אני לא צריכה לשמוע סיפורי גבורה ואומץ שנחקקו בהיסטוריה, כאלה שהמוח האנושי לא יכול להבין - שמעתי לאחרונה כל כך הרבה כאלה. ויש לי את המורשת המפוארת של אחותי הקטנה אהובת ליבי שויתרה על הזדמנויות להינצל ובחרה להציל חיי אדם. גם במחיר חייה".

"רוצים לדבר על תת תנאים, על הרעבה? מעניין אם 400 קלוריות ליום בגטו שווה יותר או פחות מרבע פיתה ליום במנהרה. אני לא זקוקה לדקת דומיה. אני בשבעה שלא נגמרת".

קיבוץ באריצילום: דוב בער הכטמן

"אחיי ואחיותיי מהעבר הלא מאוד רחוק, מקווה שתבינו אותי ותסלחו לי, כי גם אני, כמוכם, חייתי בזמן שואה. שואה קצרה מאוד, מתומצתת ומרוכזת".

"לזכרה המבורך של אחותי המופלאה והנדירה אהובתי הנצחית - עמית מן הי"ד

צילום: ?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!