י"א סיון התשפ"ד
17.06.2024
מתעקש

תביעה עתק נגד המנתח: הותיר צלקת לכל החיים

מנתח אסתטי חורר את אפה של צעירה, צילק אותה לכל החיים, ומתעקש כי הניתוח היה תקין | בימים מתנהלת נגדו תביעת ענק

תביעה עתק נגד המנתח: הותיר צלקת לכל החיים
אילוסטרציה צילום: unsplash

הרופא הפלסטי גרם לחתך עמוק באפה של צעירה, השאיר אותה מצולקת לכל החיים, אך סיכם את הניתוח כתקין, וטען שהתוצאה הלא רצויה נובעת מעורה השומני, כך נטען בתביעת עתק אותה הגישה המנותחת הצעירה נגד המנתח, באמצעות עו"ד דיקלה ואנונו, העוסקת בתביעות רשלנות רפואית. 

על פי התביעה, הצעירה פנתה למנתח האסתטי, לאחר שרצתה להסיר גבנון מאפה, ולהקטין את ממדיו. המנתח, כך נטען בתביעה, הסביר לה כי מדובר בניתוח פשוט שיארך לכל היותר שעתיים, אך בפועל הניתוח הסתבך וארך לא פחות משלוש שעות.

לדברי עו"ד ואנונו, לאחר הניתוח התברר לצעירה כי חתך באורך של 8 מ"מ נפער באפה, ונתפר במהלך הניתוח, חתך שהפך לצלקת מכוערת. בנוסף על כך, לאחר שהחלימה, התברר לצעירה, לטענתה, כי אפה התכער עד מאד, וכי עליה לבצע ניתוח מתקן על מנת לשפר את מראהו.

על פי הנטען,  בחלוף כשנתיים פנתה הצעירה לניתוח מתקן, אצל רופא פלסטי אחר, אשר שיפר את מראה אפה, אך זה נותר לדאבונה גדול ממה שרצתה וייחלה לו בעת שניגשה לניתוח הראשון. 
אל התביעה נגד הרופא המנתח צורפה חוות דעת מאת פרופ' רפאל שפיר, מומחה בכירורגיה פלסטית. 

לדבריו, הצעירה כלל לא ידעה שהיא סובלת מעור שומני, בהתאם לעדה ממנה הגיעה, וכי עור זה מעמיד קשיים בהשגת התוצאה הרצויה. לדבריו, הרופא המנתח הגיש לה את טופס ההסכמה מרצון רק במעמד הניתוח, מספר רגעים לפני שזה החל, דבר המנוגד לכל פרקטיקה רפואית מקובלת.

פרופ' שפיר קובע בחוות דעתו: "בטופס ההסכמה לניתוח אף, עליו חתמה, בשורה הראשונה של פירוט ההסברים נכתב: "הוסברו לי התוצאות המקוות ומגבלות יכולת התיקון בניתוח, הקשורות בין השאר למבנה אפי, לטיב העור המכסה את אפי וגו'". הטופס הזה לא הוצג לה אלא דקות לפני הניתוח והיא חתמה עליו בלי שהיה סיפק בידה לקרוא, להפנים ולשאול השאלות הנוגעות למבנה האף והעור שלה" קובע פרופ' שפיר. 

לדבריו "כשאת/ה מאושפז/ת לניתוח, כבר לבוש/ה בבגדי חדר הניתוח ונמצא באווירה של ניתוח, אין בנמצא מועמד לניתוח שיוכל לקום ולעזוב לאחר שקרא מה שכתוב בטופס, ולבקש אפשרות למחשבה שניה, התייעצות נוספת וכו'". 

לדבריו, כבר שנים קיימת בישראל הוראה מפורשת "שיש להחתים על טופס הסכמה במרפאה בעת מפגש ראשון בין המועמד לניתוח למנתח, זאת ימים טרם הניתוח, וכשהמועמד לניתוח מקבל לידיו את הטופס, לוקח אותו לביתו וקורא בו ואז מאשר שהבין את מה שקרא. כל זאת אחרי שהמנתח הסביר למועמד לניתוח את כל שכתוב בטופס ומחתים אותו על קבלת הטופס".

פרופ' שפיר ממשיך ומציין "שרק לאחר הניתוח אמר המנתח שהיה קושי בניתוח בשל העור השומני שלה. זאת היה עליו, כאמור, להבחין קודם, בעת הבדיקה במרפאה ולהתריע שזה מהווה קושי להשיג תוצאה רצויה בניתוח ולהסביר את המגבלות של מה שניתן לבצע."

אך בכך לא תמו מחדליו של הרופא המנתח, על פי חוות דעתו של פרופ' שפיר. 

"מה אירע בניתוח שגרם לכך שהמנתח החדיר מכשיר מבפנים כלפי חוץ וגרם לחור בעור האף?" תוהה המומחה בחוות דעתו, ומציין "מי שלא נכח בניתוח לא יבין זאת ולא יוכל להסביר מה אירע. 

צריך להפעיל כוח לא קטן על מכשיר כנראה חד, כדי שיחדור שכבת עור, שבמקרה שלנו זה עור עבה. המנתח לא הסביר ולא רשם מה קרה. בדוח הניתוח נרשם: "חתך קטן בעור גשר האף נתפר". אין כל אזכור מה גרם לחתך הזה, באיזה שלב אירע". 

פרופ' שפיר גם תוהה כיצד ניתן להחשיב מהלך ניתוח שכזה לתקין. "במכתב השחרור נכתב: "בוצע ניתוח כמתואר, מהלך תקין". האם המנתח הנתבע חושב שפציעה טראומתית של האף בזמן ניתוח אסתטי, היא מהלך תקין?" תוהה פרופ' שפיר, ומשיב, "זו בוודאי שאלה רטורית. אירוע זה נופל במה שקורא מנכ"ל משרד הבריאות בהוראותיו: "אירוע בל יקרה" בדיוק כמו כוויה בזמן ניתוח או פגיעה באיבר שאינו מנותח בזמן ניתוח". 

לדברי עו"ד ואנונו, התובעת עברה ניתוח מיותר, שגרם לה לנזקים, אך גם אחרי הניתוח המתקן עדין מצב אפה לא אידיאלי, וזאת משום שעברה מה שעברה בניתוח הראשון, ועל כן בניתוח השני לא ניתן היה להגיע למצב אידיאלי.

לדבריה, לצעירה נאלצה בעבר, ותיאלץ בעתיד לעבור טיפולים רבים, והיא צפויה להוצאות רפואיות כבדות בעתיד, בגלל הניתוח הרשלני. 

"בעקבות הניתוח התובעת לא יכלה להמשיך בשגרת חייה, היא התביישה ועדין מתביישת לחשוף את פניה, לא יצאה מהבית, נמנעה מלפגוש בני משפחה וחברים. בעקבות הניתוחים ועד היום סובלת התובעת מחוסר ביטחון, היא מרבה לבכות, עצבנית, ומאז הניתוח חייה התהפכו לחלוטין." נטען בתביעה.

עוד נטען, כי בעקבות הניתוח, התובעת הרווקה סובלת מחוסר ביטחון ומתקשה למצוא בן זוג.
"התובעת זכאית לפיכך לפיצוי הולם בגין כאבה וסבלה לרבות בגין פגיעתה, נכותה, טיפוליה הרפואיים, כאביה ומגבלותיה" טוענת עו"ד ואנונו.

לדבריה, הרופא המנתח לא הצליח לתת אבחנה מדויקת למצבה של הצעירה בטרם ניתח אותה, פעל בניגוד לסטנדרטים ונהלים רפואיים מקובלים ולא נקט באמצעי זהירות סבירים.

בתביעה מבקשת עו"ד ואנונו מבית המשפט להורות לרופא ולחברת הביטוח המבטחת אותו, לפצות את הצעירה בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית.

בכתב ההגנה, שהגיש באחרונה הרופא המנתח, נטען כי הניתוח בוצע על פי הפרקטיקה המקובלת. הרופא מודה, כי נוצר נקב בעור של המנותחת, אבל מציין שהוא תוקן באופן מידי על ידי תפירתו כמקובל במקרים כאלו. במסגרת כתב הגנתו, חוזר הרופא וטוען כי הניתוח הסתיים בהצלחה וללא כל פגם בביצוע.

התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט השלום בבת ים.

תביעת עתק תביעת פיצויים ניתוח אסתטי ניתוח אף

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד