י"ד סיון התשפ"ד
20.06.2024
רובם הגדול מהדרום

נחשף: מספר המטופלים זינק מאז המלחמה פי שלושה

עד לסוף 2023 ניתן במרכזי החוסן טיפול ל-17,825 מטופלים, פי שלושה מהמטופלים בכל שנת 2022 (5,148). כ-76% מהמטופלים היו מהדרום. כך נחשף בוועדת הבריאות | יו"ר הוועדה: "עבודה מסורה וחיונית בשליחות אמיתית"

נחשף: מספר המטופלים זינק מאז המלחמה פי שלושה
אילוסטרציה צילום: unsplash

ועדת הבריאות של הכנסת דנה בפעילות מרכזי החוסן. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) ציין את החשיבות של פעילות זו, בפרט עם פרוץ המלחמה, והודה עמוקות לצוותי המרכזים על עבודתם המסורה והחיונית בשליחות אמיתית. משריקי דרש לקבל בתוך שבועיים ממשרד הבריאות מידע על מספר הפונים למרכז החוסן לחברה הבדואית ולשלוחותיו, על זמני ההמתנה ועל הפעולות הנעשות בקרב האוכלוסייה הבדואית כדי להגביר את המודעות ולהנגיש את שירותי מרכזי החוסן לאוכלוסייה.

בנוסף, התבקשו משרדי הבריאות והפנים למצוא פתרונות למחסור במבנים - ובדגש על מבנים ממוגנים - לפעילות מרכזי החוסן. משריקי קרא למשרדי הממשלה החברים בוועדת ההיגוי העליונה להעביר את תקציבי מרכזי החוסן לבסיס התקציב, כדי לאפשר למרכזי החוסן ודאות תקציבית ואפשרות לתכנן לטווח ארוך. בנוסף, התבקשו משרד הבריאות וקופות החולים להבהיר לוועדה - מה נעשה ומה מתוכנן לעשות למען התיאום בין מרכזי החוסן לשירותי בריאות הנפש ולהבטחת רצף טיפולי.

ח"כ אפרת רייטן-מרום (העבודה) ציינה את יום הדיונים המיוחד שיזמה לשיקום ישובי הצפון, ואת החובה לגבות שיקום זה בתקציבים ראויים ומתאימים, אליהו רביבו (הליכוד) אף-הוא מהיוזמים, הדגיש את הצורך במרכזי חוסן ניידים בגלל המפונים, והזהיר כי פוסט-טראומה מתפתחת לאחר זמן. יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל) דרש כי מרכזי החוסן יטפלו גם בטראומה של האוכלוסייה הבדואית שבתיה הבלתי-חוקיים נהרסים.

מרב פלג-גבאי וד"ר רוני בלנק, חוקרים במרכז המידע והמחקר של הכנסת, סיפרו כי כיום פועלים 15 מרכזי חוסן בישראל, מתוכם חמישה בעוטף עזה. הקמתם לא התבצעה כחלק מתוכנית לאומית סדורה, והם הוקמו בהדרגה

על ידי גורמים שונים בתקופות שונות. כל המרכזים הוקמו לשם מתן מענה לאיום בטחוני. עם פרוץ המלחמה ועד לסוף דצמבר 2023 ניתן במרכזי החוסן טיפול פרטני אחד לפחות ל-17,825 מטופלים, פי שניים ממספר המטופלים בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 (7,380) ופי שלושה ממספר המטופלים בכל שנת 2022 (5,148). כ-76% מהמטופלים היו מאזור מהדרום, כ-4.5% מאזור הצפון

וכ-12% טופלו דרך המרכז הארצי. חל גידול משמעותי גם במספר המטופלים שקיבלו טיפול קבוצתי. מימון הפעילות מגיע ממשרדי הממשלה, הביטוח הלאומי ותקציבים קואליציוניים, כאשר חל גידול בתקציב בשנתיים האחרונות מ-21 מיליוני ₪ ל-30 מיליוני ₪, כאשר לאחר פרוץ המלחמה הוקצו 23.5 מיליון ₪ נוספים לרבעון האחרון של 2023, וכן 115 מיליוני ₪ נוספים לשנת 2024.

בלה בן גרשון, מנהלת המחלקה לטראומה נפשית במשרד הבריאות, השיבה כי המרכזים דווקא הוקמו כחלק מתכנית מסודרת ומתוכננת, כאשר משרד הבריאות הוא המוביל את פעילות ועדת המרכזים, המורכבת מנציגי גם מנציגי משרדי חינוך, בט"פ, ביטחון, רוה"מ, רווחה, עליה וקליטה, פנים וכן נציגי הביטוח הלאומי ופיקוד העורף. לישובי הצפון הופעלו עשרות מוקדי טיפול בפריסה ארצית, כהפעלת 40 רכזי חוסן במלונות למפונים ותכנון 4 שלוחות קבועות בכל אשכול מזרחי ומערבי בצפון. בנוסף ניתנים טיפוליים ייחודיים ומקצועיים לכ-2,000 שורדי הנובה.

אבי סנדר, מנהל חוסן קהילתי במשרד הרווחה, הסביר את המעבר המתוכנן למודל אשכול המרכזים, בדגש על חוסן קהילתי.

יפתח בנבנישתי, ממרכז החוסן "משאבים" בצפון, סיפר על עליה משמעותית בפניות תושבי האזור, הכולל 37 רשויות וחצי מיליון איש, ועל ההיערכות לחירום הכוללת שיפור מוכנות הרשויות לחירום, הכשרות מקצועיות של מכלולים ובעלי תפקידים, והעצמת כוחות מקומיים, כהכשרת צח"י, צח"ש, והקמת מערך נאמני חוסן. בנוסף, 42 רכזי חוסן מלווים את המפונים במלונות, ומאות קבוצות טיפוליות וחוסן ביישובים ובמלונות, ליווי עובדי הרשויות וצוותי חינוך.

מרכזי חוסן מטופלים ועדת הבריאות מלחמת חרבות ברזל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד