י' תמוז התשפ"ד
16.07.2024
לפני כ- 1650 שנה

לראשונה: נחשפה עדות למרד האחרון של יהודי ארץ ישראל בשלטון הרומי

בחפירת האתר, שניהלה רשות העתיקות במימון עיריית לוד, התגלו שרידי מבנה ציבור יהודי קדום שנחרב. ברצפת המבנה הוחבא מטמון של 94 מטבעות, אך איש לא שב לאוספו עד שנתגלה כעת

לראשונה: נחשפה עדות למרד האחרון של יהודי ארץ ישראל בשלטון הרומי
המטבעות שהתגלו צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות

לראשונה, נחשפה בלוד עדות ארכיאולוגית למרד גאלוס - המרד היהודי האחרון ברומאים. התגלית הדרמטית - שרידי מבנה ציבור שנחרב, ושביסודותיו הוחבא מטמון קדום מלפני 1650 שנה

החפירות בלוד צילום: רשות העתיקות

בחפירות שניהלה רשות העתיקות בשנת 2022 ברחוב נורדאו בעיר במימון עיריית לוד, נחשפו שרידי מבנה ציבור שנחרב בחורבן אלים בסוף התקופה הרומית–תחילת התקופה הביזנטית.

ביסודות המבנה התגלו 94 מטבעות כסף וברונזה המתוארכים לשנים 222–354 לספירה, שהוטמנו בו במכוון –מתוך תקווה לשוב ולאסוף אותם עם שוך המאורעות. המטבעות המאוחרים במטמון מתוארכים לימי מרד גאלוס (351–354 לספירה).

אף על פי שהעדויות הכתובות למרד זה, בקיסר הרומי קונסטנטיוס גאלוס, נדירות, קיימים אזכורים לכך שערים יהודיות מרכזיות כמו לוד, ציפורי וטבריה נחרבו במהלך המרד, על ידי צבאו של הקיסר קונסטנטיוס גאלוס.

בין הממצאים הנוספים שנמצאו במבנה היו פריטי אבן ושיש מרשימים, כתובות ביוונית, עברית ובלטינית, וכתובת שעליה שם של אדם יהודי ממשפחת הכוהנים ואשר עדיין נחקרת.

הכתובות, והעובדה שלא נמצאו עצמות חזיר במכלול עצמות בעלי החיים שהתגלו באתר, מעידות כי המבנה שימש אוכלוסייה יהודית.

לדברי חוקרי האתר, שחר קריספין ומור ויזל מרשות העתיקות, "מדובר, ככל הנראה, במבנה ציבור יהודי מפואר, שבו פעלו חכמי העיר. מכתבי חז"ל ידוע, כי לוד שימשה מרכז יהודי משמעותי בימים שאחרי חורבן בית המקדש בירושלים. הנודעים מחכמי לוד הם, ר' אליעזר בן הורקנוס, ר' טרפון, ר' עקיבא, ר' יוסי הגלילי ועוד.

המבנה, שנחרב עד ליסודותיו, מצביע כי דיכוי המרד נעשה בתוקפנות ובאלימות ולא הייתה זו רק מהומה מקומית כפי שנטען במחקרים קודמים. עדות זו היא היחידה, עד כה, להיקפו ולעוצמתו של מרד גאלוס במרכזה של ארץ ישראל".

לדברי יו"ר מועצת רשות העתיקות פרופ' יהושע שוורץ, החוקר את לוד היהודית, "קשה לקבוע אם המבנה המפואר שהתגלה שימש כבית כנסת, כבית מדרש, כבית ועד - או לשלושתם גם יחד. מה שברור הוא, שהמבנה, מטמון המטבעות וכלל הממצא הארכיאולוגי שנתגלו בחפירה, מתקשרים יפה עם המקורות

היהודיים והלא-יהודיים שמתארים את לוד/דיוספוליס כמרכז יהודי-תורני חשוב  בתקופת המשנה והתלמוד. מצב זה, כנראה נמשך גם לתוך התקופה הביזנטית, עד שנגדע באכזריות בעת מרד גאלוס".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הממצא המרשים מדגיש את המחויבות שלנו לחקר ושימור ההיסטוריה והמורשת העשירה של לוד. לצד הקמת מרכז לפסיפס לוד המרהיב בעיר, אנו גאים להביא את גם העדות החשובה הזו, מימי החכמים היהודיים, לידיעת הציבור הרחב".

לדברי יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, " מדובר בתגלית מרעישה ומרגשת מאוד - עוד חוליה בשרשרת של לוד התנאית, היהודית ההסטורית. הממצאים באזור מוכיחים בוודאות שלוד היא מהערים העתיקות בעולם. אנחנו מבקשים להודות לרשות העתיקות על חשיפת עברה של העיר. אני מאמין שהאתר הזה, לאחר חשיפתו, יביא לכאן בעתיד תיירים רבים: לוד מתחברת לעבר וצופה פנים קדימה לעתיד מבטיח".

 

תגלית ארכיאולוגיה לוד מבנה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד