'תוכנית נתניהו' לאישור התקציב בלי העברת חוק הגיוס - עשויה להשתבש

"פליטת הפה", כפי שהגדיר אותה יו"ר ש"ס אריה דרעי בפני אנשי נתניהו, על כך שאם חוק הגיוס לא יחוקק בתוך חודשיים נלך לבחירות - עוררה תהיה בקרב אנשיו שלא הבינו כיצד הפוליטיקאי המשופשף נפל עם אמירה שכזו, בריאיון שנושא הגיוס בו היה שולי למדי והתמקד ב"הישג" של ש"ס עם החוק להנצחת מורשתו של מרן הרב עובדיה יוסף.

גם על שולחנו של השר לשעבר, אריאל אטיאס, שמנהל מטעם הנציגות החרדית את המגעים על חוק הגיוס - נפלה ההתבטאות של דרעי בהפתעה גמורה.

דרעי הבין באיחור רב את ה"פיגוע" התקשורתי שיצר, רק למחרת בבוקר החלה בקרת הנזקים. כל נציגי ודוברי ש"ס נשלחו לשדה הקרב התקשורתי כדי לתקן את שאמר היו"ר בלילה. בזה אחר זה עלו וטענו נחרצות: ש"ס לעולם לא תפיל ממשלת ימין. דבריו של היו"ר? אלה היו רק דברי פרשנות, תיאור והערכת המציאות.

אלא שגם לאחר שלל ההבהרות, בשיחות סגורות כל ראשי המפלגות החרדיות נותרו נחרצים בהערכתם כי בחירות על רקע חוק הגיוס הן התרחיש הקרוב והסביר ביותר כרגע. למרות הנחות היסוד הנכונות על כך שאין להם חלופות פוליטיות אחרות, ושבחירות על רקע חוק גיוס הן רעות לחרדים – המציאות המידרדרת והולכת חזקה יותר.

אלפי בחורי הישיבות ואברכי הכוללים שקיבלו צווי גיוס ותלויים בין שמים לארץ, בין צו ראשון להגדרת 'עריקות' – כמוהם כפצצות מתקתקות של דעת קהל חריפה ומבעבעת. השרים וחברי הכנסת החרדיים, כמו גם בתי הרבנים, מקבלים מדי יום עשרות אם לא מאות שיחות, מהורים שלא יודעים את נפשם מול המציאות החדשה שנכפתה עליהם. השטח החרדי בוער באופן שלא זכור כמותו מזה זמן רב.

הוראת מנהיגי הציבור החרדי שלא להתייצב בלשכות הגיוס ולא לשתף פעולה עם הצבא, היא צעד טקטי בלבד. אין לראות זאת כתוכנית כוללת. צריך לומר את האמת, לפי שעה אין מענה חרדי ברור לבחור ישיבה כיצד לפעול ברמה הפרקטית, כשהוא הופך ממשתמט לעריק. תרגמו את התהיה הזו, שמנקרת בליבם של אלפי הורים החוששים לגורל הרוחני של בנם, למד לחץ פוליטי ותקבלו פיצוץ בלתי נמנע. וכל זה עוד לפני שדיברנו על ביטולו צפוי של הסבסוד במעונות היום לחרדים עם פקיעת תקופת ההסתגלות בסוף פברואר.

ההבנה בקרב מנהיגי הציבור החרדי היא שכל יום שעובר מדרדר את הסטטוס של לומדי התורה למחוזות חדשים ומסוכנים בהרבה. זו הסיבה ללחץ העצום שמופעל מכל כיוון על רה"מ נתניהו להעביר בהקדם חוק להסדרת מעמדם של לומדי התורה.

לחרדים יש שוט אחד ביד: התקציב. זה גם הסיכום הפנימי אליו הגיעו שלושת ראשי המפלגות החרדיות מזמן, לפיו לא תהיה תמיכה בתקציב ללא חוק גיוס. אבל נתניהו כמו נתניהו, מנסה לדחות את העיסוק בתפוח האדמה הלוהט ולשכנע את החרדים לתמוך בתקציב לפני השלמת חוק הגיוס, תוך הבטחה שהעניין יסתדר בהקדם.

האם החרדים מאמינים לנתניהו? לא. האם יש להם מה לעשות? לא בטוח, בוודאי לא כל עוד הם עסוקים בתככים פנימיים ומתקשים להציב חזית אחידה ונחושה מול רה"מ. נתניהו מצדו, כך נראה, מכוון לפיצול חרדי. בשבוע שעבר זימן ראש הממשלה את דרעי, גפני, ופורוש וטען שכריכת התמיכה בתקציב בחוק הגיוס עשויה להביא לטענות משפטיות של פגם בהליכי חקיקת החוק.

נתניהו טען בשיחות הללו כי חוק הגיוס נידון בוועדת חו"ב בצורה סדורה ויש להמשיך לתת לדברים להתנהל כך במקביל להעברת חוק התקציב. אם תהיתם, נתניהו לא בישר לבכירים החרדים על דד-ליין עליו הוא מתחייב כמועד לאישור סופי של חוק הגיוס במליאת הכנסת או למצער בוועדת חו"ב.

את גולדקנופף נתניהו לא הזמין לשיחות הללו. הוא יודע שאין לו איך לשכנע את יו"ר יהדות התורה לתמוך בתקציב בלי חוק גיוס, אבל מנגד הוא מנסה שוב לפצל את החרדים, לאחר שכבר עשה זאת בעת ההצבעה על חוק הרווחים הכלואים. אז הוזעק ממיטת חוליו לאחר הניתוח שעבר, התערב לראשונה בקרביים הפנימיים של אגודת ישראל, והביא לפירוק המשמעת הפנימית בסיעה.

כזכור, הח"כים אייכלר ורוט, נציגי בעלזא וצאנז, נמנעו באותה הצבעה - בניגוד לדעתו של גולדקנופף ובניגוד לעמדה המוצהרת שהוכרזה בסיעה בתחילה. יתירה מזאת, אייכלר שנכמר לבו לראות את נתניהו מותש וחיוור בשעת ההצבעות, הציע לו כי אף יצביע בעד, כדי לאפשר לרה"מ לשוב אל בית החולים.

המהלך הזה החליש את כוחו הפוליטי של יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף, והרמ"ט שלו מוטי בבצ'יק, האיש שנחשב עד לאחרונה למקורבם של הזוג נתניהו. בלשכת נתניהו יש מי שדוחף להמשיך באותה הדרך. לדבריו, לשר גולדקנופף, שהתפטר במסגרת החוק הנורבגי יש לצידו רק אצבע אחת של סיעת אגודת ישראל - יעקב טסלר, בעוד השר פרוש, המתחרה המרכזי שלו בסיעה החסידית, מחזיק בשתי אצבעות.

מכאן נגזרת גם התכנית הפוליטית של נתניהו לגבי התקציב. בסביבת רה"מ נשמעים בטוחים בעצמם: "נבודד את גולדקנופף שוב, נביא את דרעי, גפני ופרוש – וחסל האירוע של איומי חרדים על התקציב". דוגמית ראשונה לכאורה ראינו עם הזיגזג המפואר של דרעי בו פתחנו.

אנשי נתניהו יכולים לנופף בכך כהוכחה לשיטתם: הנה מסתבר שלמרות ההבטחות בחדרים הסגורים על כך שהתקציב לא יקודם עד להסדרת מעמדם של לומדי התורה יו״ר ש"ס אריה דרעי לא נמצא בעמדה בה הוא מסוגל לאיים על נתניהו ועל ממשלת ימין. בכל פעם שהשתמע מצידו איום, הוא נאלץ לשגר את אנשיו לחדש תקשורתית את השבועה הפוליטית לממשלה ולנאמנות לנתניהו.

ועדיין מדובר בהימור פוליטי מסוכן. אם נתניהו קורא את הטור הזה, כדאי שיידע כי דרעי לא ממש בטוח שניתן לספק תמיכה לממשלה כשהמחנה החרדי מפוצל. חלום הבלהות של יו"ר ש"ס הוא מתרחיש שבו האדמו"ר מגור ייצא לפעילות גלויה ורחבה בנושא הגיוס, הן מולו אישית והן מול הרבנים הספרדים שגם כך מחזיקים בעמדות קיצוניות בנושא, כמו הראשל"צ הרב יצחק יוסף והג"ר אברהם סאלים - מה שיחייב את דרעי ללכת עד הסוף בסוגיית הגיוס. זו הסיבה שגם יו"ר ש"ס מעריך שהבחירות מתקרבות בקצב מואץ.

במקרה כזה, נתניהו יזדקק מנגד לקול ברור ואקטיבי של המנהיגים הליטאיים, רה"י הגר"ד לנדו מנהיג עולם הישיבות הגרמ"ה הירש, ורבינו ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן. האם יצליח להשיג אצלם תמיכה נחרצת בתקציב ללא חוק גיוס? זו שאלת מיליון הדולר.

קשה לשער פוליטית את התשובה, אולם זה המקום לגלות כי לאחרונה החל לפעול ערוץ ישיר בין ביתו של הגר"ד לנדו בבני ברק לחצר חסידות גור בירושלים. בהתאמה או שלא, הגר"ד לנדו הקשיח עמדותיו ודורש חוק גיוס כאן ועכשיו. כלל לא בטוח שהוא ייתן לנציגיו מדגל התורה לתמוך בחוק התקציב בלי חוק גיוס כלשהו. נתניהו ייאלץ להזיע קשה כדי להשיג את תמיכת המנהיגים הליטאיים בדרכו להעברת חוק התקציב.

אם תיכשל תכנית נתניהו להעברת התקציב ללא הגיוס, הוא יידרש למשימה קשה בהרבה. העברת חוק גיוס שיזכה לתמיכה של החרדים והליברלים בקואליציה גם יחד. בעניין הזה לא מצפים לו חיים קלים גם בגזרה הליטאית. נכון שמנהיגי דגל התורה, בניגוד מסוים לטון החסידי, סבורים כי יש להעביר חוק גיוס כלשהו, גם אם די ברור שהוא יתבטל בעוד מספר שנים אחרי שלא יעמדו ביעדים ויביא לסנקציות קשות - אבל מכאן ועד לתמיכה פומבית מול התנגדות חריפה של החסידים וחלק מהרבנים הספרדים, הדרך עוד ארוכה.

מלאכתו הלוליינית של נתניהו תדרוש ממנו מהלך משולב שתדרוש ממנו גם את הרחבת הפער בתוך המפלגות החרדיות, גם חיבור של דגל וש"ס לתמיכה בולטת ופומבית בחוק יחד עם יולי אדלשטיין וחבורתו, ולעתיר בתפילה לקוות שההתנגדות החסידית והספרדית לא תהיה חזקה מדי.