"אמא, אין לי חברים": ככה תעזרי לילדים שלך כשהם מרגישים בודדים בכיתה
ילדים מפרשים לעיתים קשיים חברתיים באופן שגוי ומרגישים דחויים. על ההורים להעניק להם תחושת ביטחון, להרחיב את נקודת מבטם ולחזק את ביטחונם העצמי. שינוי בפרשנות דורש זמן וסבלנות | ככה תעזרו לילדים שלכם להתמודד עם קשיים חברתיים
- איילה ניסנוב
- כ"ח שבט התשפ"ה

"אין לי חברות, הילדות לא אוהבות אותי" - משפטים אלו, שכל הורה חושש לשמוע, מעידים על מצוקה עמוקה. ילדים רבים מתקשים לפרש נכונה סיטואציות חברתיות, ועלולים להסיק מסקנות שגויות לגבי מעמדם בכיתה.
חשוב לזכור, גם אם הפרשנות של הילדה שגויה, תחושת הבדידות שלה אמיתית. הצעד הראשון הוא להעניק לה תחושת ביטחון והבנה. אמירות כמו "אני מבינה שאת מרגישה שהבנות לא אוהבות אותך, זה בטח לא נעים" יחזקו את הקשר ויאפשרו לה להרגיש מובנת.
בשלב הבא, נסו להרחיב את נקודת המבט שלה. שאלו בעדינות "ספרי לי בדיוק מה קרה?", וכשהיא מציגה פרשנות שלילית, הציעו זווית ראייה אחרת. למשל, במקום "היא לא רצתה לשחק איתי כי היא לא אוהבת אותי", הציעו "אולי היא פשוט הייתה שקועה במשחק אחר?".
חיזוק הביטחון העצמי הוא המפתח. שוחחו עם המורה כדי לוודא שאין חרם או נידוי, אך הימנעו מהעברת מסר שהבעיה היא בהכרח בילדות האחרות. במקום זאת, התמקדו בהענקת כלים לילדה להרגיש שווה וראויה.
איך עושים את זה?
חפשו רגעים של הצלחה חברתית: "שמת לב איך דנה חייכה אלייך היום? כנראה שהיא כן מחבבת אותך!"
חזקו קשרים אישיים: הזמינו חברה מהכיתה למשחק משותף בבית.
עבדו על הביטחון העצמי: ילדים מגיבים לילדים אחרים בהתאם לאופן שבו הם תופסים את עצמם. חזקו אותה במילים חמות כמו "את ילדה מקסימה", "כיף להיות בחברתך", "נהניתי לשחק איתך היום".
הקפידו להעניק לה תחושת אהבה וקבלה בבית. זכרו, שינוי בפרשנות של סיטואציות דורש זמן וסבלנות, אך עם ליווי נכון, היא תלמד לראות את עצמה ואת סביבתה בצורה מאוזנת יותר.
מאת: איילה ניסנוב, אמא מעצימה
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות