כת 'לב טהור': 100 ילדים זכאי אזרחות ישראלית בסכנת חיים לאחר חילוצם בגואטמלה

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת התכנסה היום (שני) לדיון דחוף בנושא מעורבות ממשלת ישראל בחילוץ ילדי כת "לב טהור" מגואטמלה. הדיון נערך בעקבות חילוצם של כ-160 ילדים ונערים ממתחם הכת בחודש דצמבר האחרון, מתוכם כ-100 זכאי אזרחות ישראלית, והיתר אמריקאים וקנדים. הילדים, שנחשפו להתעללות פיזית ונפשית קשה, מוחזקים כעת במקלטים שונים בגואטמלה ונזקקים לשיקום ארוך טווח.​

כת "לב טהור" היא קבוצה קיצונית שהוקמה בשלהי שנות ה-80 בירושלים על ידי שלמה הלברנץ שטבע במכסיקו ב-2017, שאימץ עמדות חרדיות אנטי-ציוניות. הכת מונה כ-500 נפשות, מתאפיינת בהקפדה קיצונית על צניעות וכשרות, ולפי דיווחים, מעורבת בעונשים אכזריים והתעללות קשה בקטינים. מאז היווסדה, נדדה הכת בין מדינות שונות. לאחרונה, הודיעה גואטמלה על מעצרם של שני מנהיגי הכת, יואל גולדמן וניסן יהושוע יהודה מלכה, באשמת סחר בבני אדם והתעללות בילדים.​

במהלך הדיון, העיד עמיר ישראל בויער, ניצול הכת, על התנאים הקשים שבהם חיו חברי הכת: "החיים בכת היו לא פשוטים. הרעיבו אותנו מתוך אידיאל של כשרות חדשה. כאשר יצאתי מהכת הייתי 20 קילו פחות. בתוך הכת אין קשר עם העולם החיצון. אסור לקבל טיפול רפואי וכל כמה שנים העבירו אותנו מקום. בשנים שלי בכת הייתי חולם בלילה שמדינת ישראל מגיעה לחלץ אותי. בתוך הכת נולד לי בן ולפני 3 שנים הצלחתי לחלץ אותו משם יחד עם אחד האחים שלי".​

אורית כהן עמיר, הנאבקת להשבת ארבעת אחייניה מהכת, סיפרה: "הייתי בגואטמלה כחודשיים ובכל יום נפגשתי עם נציגי הרשויות בשלטון המקומי. הממשל בגואטמלה לא יחזיק לעוד הרבה זמן את הילדים במתקנים שלו. גורמי הממשלה בישראל צריכים להיות עסוקים בהבאת הילדים לארץ. משרדי הממשלה עדיין לא התעוררו. המשטרה בגואטמלה עשתה עבור מדינת ישראל את העבודה הקשה, ועכשיו הממשלה צריכה להשלים את העבודה ולהביא אותם לישראל. אם ממשלת ישראל לא תתעורר הילדים יחזרו לחוות התעללות נפשית ופיזית. בגואטמלה מבקשים שכצעד ראשון מדינת ישראל תביע רצון רשמי לקבלת הילדים. הדרך להבאת הילדים ניצולי הכת לישראל עוברת דרך פתרון מדיני ממשלתי ולא משפטי".​

יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, הדגיש את הצורך במעורבות ממשלתית מיידית: "אנחנו עסוקים בהצלת נפשות ובחובה שמדינת ישראל צריכה לגלות כלפי כל אזרחיה. הפיקוח הפרלמנטרי של הוועדה הזאת בנושא של השבת השבויים בכת יהיה הדוק ומשמעותי. אין יותר מקום לערפל בנושא המדיניות של ישראל לגבי השבת הילדים מהכת בגואטמלה. מדינת ישראל צריכה להחזיר את הילדים תושבי ישראל לארץ ובכך להצילם מהזוועות שהם חווים. הפתרון עבור הילדים האלה, צריך להיות פתרון מדיני. מדובר בכת שהתעללות בילדים היא חלק משיטת החינוך שלה, כפי שהעידו אנשי מקצוע, גורמי רווחה, ובתי משפט ברחבי העולם. מדינת ישראל אינה יכולה להישאר אדישה – רבים מהילדים שנמצאים במתקני הרווחה בגואטמלה הם אזרחי ישראל, או צאצאים של אזרחים ישראלים. הם נולדו אל תוך מציאות של סבל, פחד ושלילת זכויות בסיסיות. מדינת ישראל מחויבת לפעול להשבתם לארץ ולספק להם הגנה – כפי שהיינו עושים לכל אזרח ישראלי הנמצא בסכנה מעבר לים. כל משרדי הממשלה המעורבים חייבים לפעול בשיתוף פעולה, גם בזירה הדיפלומטית, למען הצלתם של הילדים והבאתם לישראל".​

נציגת משרד ראש הממשלה, נטע אלגבסי, ציינה: "הנתונים שלנו מתעדכנים באופן תדיר בהתאם למצב. יש כיום במתקני ההגנה של ממשלת גואטמלה 139 קטינים, מרביתם בגיל שנתיים עד תשע. יש כאן סוגיה מורכבת עם הרבה מאוד היבטים ואנחנו מנסים להבין את כל הפרטים. אנחנו בוחנים אפשרות לסייע באופן פרטני בחלק מהמקרים שידועים לנו. משלחת ממשלתית יצאה לגואטמלה והכווינה את גורמי המקצוע המקומיים במתן טיפול. אנחנו בוחנים את דרקטיבית הפעולה הרלוונטית".​

ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) התריע: "הילדים בכת נמצאים בסכנת חיים. אני יודע שבתוך הכת יש ילדים שהם בני 13 שהם כבר הורים. אני נמצא בקשר עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. יש ניצולים מהכת שנמצאים בישראל, אבל מדינת ישראל מסרבת להטיס אותם לגואטמלה כדי לסייע בהצלת ילדים נוספים. המשלחת של משרדי הממשלה הייתה צריכה להישאר שם עד שהיא חוזרת עם כל הילדים במטוס לישראל. צריך לפתור את הבעיה הזאת מהשורש וצריך לדעת לסדר את הדברים במישור המדיני כדי להביא להצלת נפשות הילדים. צריך לדאוג להביא את הילדים לישראל ולדאוג להם למסגרות קליטה מתאימות".​

עו"ד מאיה נוסבאום, המייצגת את המשפחות, הוסיפה: "אנחנו מייצגים את המשפחות בפרו בונו. שחרור הילדים מהכת על ידי משטרת גואטמלה קרה אחרי חמש שנים של עבודה קשה שלנו. אנחנו חוששים שאם גורמי הממשלה בישראל לא יביאו אותם לארץ במהרה, הילדים יוברחו למקומות סודיים ברחבי העולם, כמו שהיה עד עכשיו. השלב המשפטי כבר מיצה את עצמו, כעת הזמן לפעולות אקטיביות להבאת הניצולים. הגשנו עד היום עשרות בקשות לאפוטרופסות".​

אליהו יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ, הדגיש: "כדי להביא את ניצולי הכת לישראל נדרש לכך תקציב גדול. מאוד לא פשוט להביא אותם לישראל מכיוון שהדבר מסובך מבחינה בירוקרטית ומשפטית. הוצאנו משלחת ממשלתית שהצליחה לשפר מאוד את המצב בשטח. בתוך הכת הזאת יש ילדים שמוגדרים יהודים שניתן להביא אותם לישראל במסגרת חוק השבות".​

עו"ד יעקב פרידברג, נציג משרד המשפטים, ציין: "הילדים כרגע לא בשליטה אפקטיבית של הכת, וזה מאפשר לנו לפעול בכלים משפטיים להבאתם לארץ. עד כה ניתנו צווי אפוטרופסות ל-33 ילדים קטינים. הצורך ברור לחלוטין, אנחנו נספק כל פלטפורמה משפטית שתידרש במהלך הדרך".​

רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כתות, הוסיפה: "אנחנו מלווים חלק מהמשפחות. מדובר בילדים שנחטפו לגואטמלה בניגוד לרצונם. אנחנו נמצאים בפני חלון הזדמנויות ייחודי להשבת הילדים לישראל, אבל אין תחושה שממשלת ישראל מגויסת למשימה הזאת".​

הוועדה סיכמה את הדיון בקריאה למשרדי הממשלה הרלוונטיים לפעול במלוא המרץ והמהירות להשבת הילדים לישראל, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות בגואטמלה ועם משפחות הילדים, כדי להבטיח את שלומם ורווחתם.​