המהפך של בנט: מהציונות הדתית לחיק השמאל הליברלי

ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, שסימל במשך שנים את הציונות הדתית והימין האידיאולוגי, הופך בימים אלו לדמות מובילה במחנה הליברלי. כתבת שער שפורסמה בסוף השבוע בעיתון הארץ, המזוהה עם השמאל הרדיקלי בישראל, סוקרת את השינוי הדרמטי ומעוררת שאלות נוקבות על כנות המהלך ועל משמעותו הפוליטית.

בנט, שנודע בעבר בגישתו הנחרצת בנושאי ביטחון והתיישבות, זוכה כעת לאהדה יוצאת דופן מצד אנשי הייטק, אנשי עסקים ופעילים במחאות חברתיות המזוהים עם השמאל והמרכז הליברלי. לפי הארץ, התמיכה בבנט נובעת מהתפיסה שהוא דמות מאחדת ומעשית, המסוגלת להתמודד עם המשברים החברתיים והכלכליים שפוקדים את ישראל. מקורביו ששוחחו עם הארץ מתארים כיצד הוא מקבל תמיכה גוברת ממעגלים שבעבר ראו בו נציג של הימין הדתי.

בכתבה מובלטת במיוחד עמדתו העכשווית של בנט בסוגיית גיוס החרדים, שבה הוא נוקט קו נוקשה במיוחד. בניגוד לעבר, כאשר היה מוכן לפשרות מסוימות בנושא זה כחלק משותפויות קואליציוניות, כעת מוצג בנט כמי שמתנגד בתוקף להמשך מתן הפטורים ודורש שוויון מלא בנטל. עמדה זו מחזקת את התמיכה בו בקרב הציבור החילוני והליברלי, אך מעוררת חששות בקרב הציבור החרדי, שחושש מהשלכותיה על אורח חייו.

עוד עולה מהכתבה כי תומכיו החדשים של בנט מגיעים בעיקר מהמרכז ומהשמאל, ביניהם דמויות משפיעות כמו מיכל צור־שלו, נשיאת חברת קלטורה, ניר נובק, לשעבר פעיל שמאל וכיום ראש המטה של בנט, אמרי קלמן, לשעבר פעיל מרצ, ואריק קליינשטיין, דמות בולטת בתעשיית ההון סיכון.

בנוסף, הכתבה מציינת כי בנט מתכנן להקים מפלגה חדשה עם הרכב מאוזן של דמויות מתונות ובעלות ניסיון. בין השמות המוזכרים כמי שעשויים להצטרף: יורם כהן, ראש השב”כ לשעבר, מתן כהנא (ח”כ במחנה הממלכתי), יובל צלנר (לשעבר ח”כ בתקווה חדשה), תא”ל במיל’ דדי שמחי וגדי לסין, לשעבר מנכ”ל קבוצת שטראוס. גם האפשרות לשיתוף פעולה נוסף עם איילת שקד נבחנת.

לפי הכתבה, הקו המדיני-ביטחוני של בנט לא השתנה מהותית, והוא ממשיך להתנגד לכל פשרה מדינית או נסיגה משטחים. אולם בתחום הפוליטי והחברתי הוא מאמץ גישה של פשרה וניסיון לגשר בין המחנות השונים בישראל.

השאלה המרכזית שעולה מן הכתבה היא האם בנט אכן עובר שינוי אידיאולוגי אמיתי, או שמדובר במהלך פוליטי מחושב שנועד להכשיר את חזרתו להנהגת המדינה.