כבני מלכים: כך מתנהגים נכדי האדמו"רים בישיבות החסידיות

בעולם החסידות מזהים 'בנש"ק' – נכד או בן של אדמו"ר – בשנייה אחת. בציבור הליטאי, לעומת זאת, רק ה'מבינים' במיוחד, אלה המתמצאים בקפידה ב'קוד הלבוש' החסידי, יצליחו לזהותם.

ישנם כאלו שדווקא לבוש השבת יחשוף את ייחוסם. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר ב'גפעפעטע הויזן' – מכנסיים לבנים או פרחוניים, אותם לובשים הבנשקי"ם בשונה מחסידים אחרים; וכן ב'קולפיק' השחום, סימן הזיהוי המובהק ביותר, אותו חובשים הנכדים בשבתות ובשמחות, כשאז ברור שכל מי שחובשו לראשו, אות הוא כי צאצא של רבי לפניו.

בתופעת הבנש"קים קיימים כללים ברורים: האם הם משתייכים למשפחות כמו הגר, טווערסקי, רוקח, הלברשטאם, ורוזנבוים, או למשפחה כדוגמת 'לייפער', שבה הבנשקי"ם רבים מספור, והציפייה מהם פחותה בכל הקשור להתנהגות מוקפדת, לעומת המשפחות המיוחסות יותר.

הנכדים השייכים למשפחות גדולי האדמו"רים במגזר החרדי נתונים תחת מעקב 'תמידין כסדרן': בהליכתם ברחובה של עיר, בטבילתם במקווה, ואפילו בבין הזמנים, כשהם יוצאים לים או לטיולים. תמיד הם נמצאים תחת עיניהם הבוחנות של הסביבה.

אך את עיקר תשומת הלב תופסים הבנש"קים דווקא בהיכלי הישיבות החסידיות. שם, התנהגותם שונה משאר הבחורים, כי אחרי הכול, הם בנשקי"ם – הם יַחסנים, המכונים בז'רגון האידישאי 'רעבישע אייניקלאך'. וייחוס, כידוע, תופס מקום חשוב מאוד במגזר החסידי. אם לבנשקי"ם של גדולי החסידות זיע"א יש משמעות כבירה, על אחת כמה וכמה למי שהוא בנש"ק של שושלת פעילה ונמשכת גם כיום.

במגזין החג של 'בחדרי חרדים' נעניק הצצה מכלי ראשון לעולמם של הבנש"קים, נחשוף את צורת התנהגותם הקפדנית והמהוקצעת, ונעמוד על הגינונים וההנהגות המיוחדות שמעוררות לעיתים תשומת לב מיוחדת מן הסובבים.

בנש"ק צעירצילום: באדיבות המצלם

משגיח באחת הישיבות החסידיות החשובות מסבר את אוזננו בשיחה מרתקת: "נקדים ונאמר: לעולם ילמד בנש"ק אך ורק בישיבה כלל־חסידית. נדיר מאוד למצוא בנש"ק שמסתופף בישיבה השייכת לקהילה מסוימת דווקא – כדוגמת ישיבת 'ביוד"א' של ויז'ניץ, או הישיבות של חסידות בעלזא ודומיהן.

בנש"ק זקוק למרחב – לשחרור חברתי מסוים. הוא לא מעוניין שבתוך חצר פלונית, שתחת דגלה עומדת הישיבה, ירכלו עליו או על משפחתו, בעיקר אם הוא שייך בכלל לחצר אחרת. ככל שהבחור – הבנש"ק – משתלב בין בחורים מכל קצוות החסידויות, כך קל לו יותר לנשום. הכלל הוא: ככל שהסביבה כלל־חסידית יותר, כך הבנש"ק מרגיש חופשי יותר.

מהו מעמדם בקרב בני הישיבה?

בן שיחי משיב ברהיטות: ברור שהייחוס נותן המון למעמד. בכל אופן אצלינו ייחוס זה דבר גדול מאוד. אבל לביקוש לחברתם ישנה זווית נוספת, והיא, האפשרות לדלות מהם פרטים, סיפורים וסודות, של ה'מאחורי הקלעים' מה שנקרא, של החצר אליה הם שייכים. ולמי שקצת מתמצא אז לכל חצר יש מטבע הדברים 'ארסנל של סודות. לעיתים אפילו סודות היסטוריים שלא ידועים לאף אחד. בקיצור הבנש"קים הם אוצר בלום של נייעס' שאיש כמעט לא יודע ממנו חוץ מהקרובים למלכות. וזהו, אחת הסיבות העיקריות לכמיהה של הבחורים להסתופף בחברתם.

בנשקי"ם. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: משה גולדשטיין

"כמובן ששה מלבד, היראת שמים שלהם והנהגתם האצילית, השקולה והמדודה, שמאוד נוחה ונעימה לסובבים. אחרי הכל הם בני מלכים. ויש מהם שעתידים ביום מן הימים לעלות על כס המלוכה".

"והחיפוש להיות בחברתם היא לא רק ל'חברה הנייסענים', גם הבחורים הרציניים רוצים את חברתם. הבנש"קים מתמצאים יותר מכל ברזי החסידות, במנהגים, בהקפדות או בחומרות השונות. כך למשל עכשיו בחג הפסח, יש 'ביקוש' אדיר אצל הבנשקי"ם. רוצים לדעת איזה רבי מחמיר יותר, באיזה חצר קבלו על עצמם יותר הקפדות בפסח ומה שורש ההקפדות הללו. מה הם המנהגים המיוחדים בליל הסדר וכן הלאה. וכך זה בכל חג וחג".

בנשקי"ם בויז'ניץ. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: יהושע פרוכטר

"כמו כן ההתמצאות שלהם ביסודות החסידות, בדא"ח של גדוליה ומייסדיה של תורת החסידות הוא משהו מיוחד. בחור שמתעניין לחקור דרך מסויימת בעבודת ה', יודע שלבנש"ק יש את היכולת לספק לו את המידע הדרוש. בקיצור, הבנשקי"ם מהווים כתובת לאינפורמציה רוחנית אדירה, שלא רבים יודעים להלך בין שביליה".

ממשיך איש שיחי, "בכל אופן, הזהירות בהתנהגותם גם מורגשת מאוד. בכל פעם הם צריכים להיזהר שלא יתפסו אותם באיזו פוזה 'לא מתאימה' או באיזו תמונה שאינה ראויה למעמדם. כשהם צריכים ללכת לקנות צ'ולנט בליל שישי בירושלים או בב"ב, כמנהג עמך בני ישראל, שהרי אחרי הכל הם גם בני אדם, אבל הם צריכים להיזהר מעיניים בולשות".

אז מה הם עושים באמת? שאלנו

"אז כך", משיב איש שיחנו, "כמו שאמרנו, כיון שרוב רובם של הבנש"קים, לומדים בישיבות כלל חסידיות, בדרך כלל בישיבות החשובות כדוגמת 'מאור עיניים' רחמסטריווקא, טשערנוביל, באבוב וטשעבין, שם אגב, הם גם נסחפים עם חבריהם ה'חוצניקים' לתאוות של עולם הזה, שהם ספציפית, דווקא ה'חוצניקים' פחות רואים את הבילוי כסתירה לבנש"קיות, ומהם הם מבקשים שירכשו עבורם את הצ'ולנט או שאר מאכלי ליל שישי, בלי שהדבר יוודע למי שעדיף שלא יידע ובלי שכל הישיבה תרכל על כך".

"וצריך להדגיש, כי הבנשקי"ם מהחצרות הקטנות יותר, אלו שאינם בעלי 'אמצעים חברתיים', כן ילכו לקנות צ'ולנט, אך חלילה וחס, לא יבלו באכילה בחוץ אלא ימהרו לאכול בחדרם. בסוף יש להם הנהגה שונה בתכלית מהאחרים".

בנשקי"םצילום: באדיבות המצלם

המשגיח מספק הצצה נוספת, גם לעניין מגזיני התמונות היוצאים לאור בסופי שבוע (3 במספר בארץ ועוד 1 שמגיע מארה"ב): "ל'רעבישע אייניקלאך' אין על פי רוב גישה לטכנולוגיה. וצינור המידע שלהם ניזון אך ורק מהמגזינים של הרבע'ס, של חצרות הקדוש. וצריך להבין, לעיסוק שלהם בנושא, יש משמעות אחרת לגמרי מכל בן אדם אחר. המידע הזה, של איזה אדמו"ר אירס ועם מי הוא חיתן, אצלם זהו נייעס' בעל משמעות. הם תופסים את זה אחרת לגמרי מאתנו. הם 'לומדים' את זה אחרת. בשבילם זה חומר לשיחה מעמיקה".

לשאלתנו, איך באמת נראה עולמם של הבנש"קים בהגיעם לגיל השידוכים?

משיב על כך איש שיחי:

"כמובן שנושא ה"רעבישע אייניקלאך" משפיע גם על נושא השידוכים. אפשר לראות את זה במבחנים שיש בישיבות, שלדוגמא הבנש"קים לא צריכים לעשות מבחנים, הם הרי ממילא "מבוקשים" בשידוכים. שלא כמו שאר חבריהם, אצלם, פחות מבררים על רמת לימודם בישיבה – הם הרי ממילא 'מובחרים'".

אותו משגיח מסביר לנו כי: "כשמתעניינים על בנש"ק בישיבה בשידוכים, לא מבררים מה התוצאות שלו במבחנים, כי אצל הבנש"קים הבירורים נעים פחות או יותר סביב שלושה נקודות: דבר ראשון, איזה יחוס יש לו? דבר שני, לאיפה הוא ילך אחרי החתונה יותר, האם אצל אבא שלו, או שהוא גם יגיע לבית מדרשו של השווער היחסן? דבר שלישי - ספק ברצינות ספק בצחוק - האם בחתונות שלהם יהיה פארנצ'עס ותמונות יפות וכמה סבים ודודים יש מכל הצדדים, וכמה אדמו"רים מתוכם שיגיעו לחתונה, והאם זה יהיה באודיטוריום או בהיכלי מלכות?".

"בשנים האחרונות ישנה תופעה מעניינת. וזה הסוד הכי ידוע בקרב חצרות החסידים. שאחרי כל שידוכי החצרות, השידוכים הכי נחשקים הם של צאצאי ה'משפיעים', כדוגמת המשפיע החסידי הגדול ביותר בעולם הגה"צ רבי מיילך בידרמן. כאשר כל בנש"ק מייחל להשתדך עמו".

ר' מיילך בידרמןצילום: משה גולדשטיין

"צריך להבין", אומר המשגיח הרוחני, "שידוך עם ר' מיילך, הוא בעל משמעות אדירה. כמובן שזה היחוס והמשפחה המכובדת. אבל יש בזה כנראה גם הרבה 'שלא לשמה'. החתונה תהיה גדולה ומפורסמת בצורה שאין לה אח ורע ובוודאי שזה משפיע".

"אצל המשפיע ר' צבי מאיר זילברברג, שם העסק קצת יותר מסובך. כי שם הנכדים והמשפחה הם יוצאי פולין, רבי צבי מאיר מגיע ממשפחה גוראית כידוע, כך שזה משליך על קוד הלבוש המוקפד ולכן שם זה יותר קשה. אבל בוודאי שגם להיכנס לבית של ר' צבי מאיר, כמעט כל בנש"ק, ישתוקק וייחל לעצמו להיכנס לשם". 

"הבעיה עם קוד הלבוש קיים גם בשאר חצרות הקודש. עם פעם החצרות החסידות הגדולות כגון ויז'ניץ וצאנז, שבשנים עברו הקפידו לא להשתדך עם חצרות של הירושלמים, תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק, כי הייתה בעיה בנושא הלבוש, מה ילבש החתן בשבתות, האם ילך עם הקאפטאן הצהוב כמנהג ירושלים או קאפטן שחור, סטרוקס' וכו'. אלא שבשנים האחרונות התחיל קשר יותר קרוב בין החצרות, וכיום כבר מתקיימים שידוכים בין החצרות הכל כך שונות. כשקוד הלבוש מעוגן בהסכם, שכשהחתן שוהה במחיצת אחד מן הצדדים הוא הולך כפי מנהג המקום. והכל בא על מקומו בשלום".

"וישנם חצירות שישנה הקפדה על שידוכים בתוך המשפחה. אלו בעיקר חצרות סגורות ושמורות מאוד. כדוגמת חסידות ווי'זניץ מאנסי, סקווירא, טשערנוביל וכדו'".

בנשקי"ם לבית צאנז. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: משה גולדשטיין

"בחצר חסידות ויז'ניץ ממונסי למשל, שם הנחיל הרבי ה'תורת מרדכי' מויז'ניץ זצ"ל שהצאצאים ישתדכו ביניהם. בכל אופן שם יש תחרות גדולה. מצד אחד, אצלם זה ממש זכות להשתדך בתוך המשפחה על שלל ענפיה. אבל מאידך הזכות להילקח לחתן הוא תובעני מאוד, כל משום שהרבי זצ"ל עצמו הציב סטנדרטים רוחניים גבוהים לצאצאיו. אם זה במיאוס של גינוני הכבוד השונים. בדרישה הנחרצת מכל יוצאי חלציו לעולמי עד, וכפי שפורסם שהרבי כתב זאת בצוואתו: שהוא ממנה את כל בניו לאדמו"רים רק בתנאי אחד, שכל אחד ילמד כל יום 5 שעות דפי גמרא. ובלי תנאי זה, אין רשות להיות אדמו"ר. לכן אתגר בחירת החתן המיועד קשה יותר להשגה. כי מלבד היותו בנש"ק ויז'ניצאי הוא חייב לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאוד".

"בחצר חסידות בעלזא למשל, הנהיג הרבי שליט"א כי אצל נכדיו אין הקפדה להשתדך דווקא עם יחסנים, אלא גם עם משפחות מכובדות מאנ"ש חסידי בעלזא. אותו הדבר בחצר חסידות גור, שם התחילה הנהגה זו כבר בפולין, לא להשתדך דווקא עם בעלי ייחוס אלא עם חסידים מתוך החצר".

בנשקי"ם בעלזאים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אנשיל בעק

"בעולם השידוכים של חצרות האדמו"רים, יש סיפורים אינסופיים, הרבי ה'שפע חיים' מצאנז קלויזנבורג זצ"ל היה אומר שהוא לוקח רק חתנים תלמידי חכמים שיודעים את הש"ס בע"פ. כשהרבי השפע חיים לקח את אחד מחתניו, שאלו אותו מקורביו איך הוא לקח כזה מחותן בן של קבלן? הרבי ענה: בנש"ק ראשי תיבות: בן של קבלן... כי כל המטרה של הרבי השפע חיים זצ"ל, לקחת בחור תלמיד חכם ואכן זכה שכל חתניו תלמידי חכמים מופלגים".

מסיים איש שיחי "בקיצור, העולם של הבנש"קים הוא יקום בפני עצמו, מרתק ומדהים מאין כמותו. אך יכלה הזמן ולא נצליח לספר הכל".

ביקשתי להודות למשגיח על שיתוף הפעולה המדהים, על ההצצה המרתקת לעולמם המיוחד של הבנשקי"ם. בתפילה שכולנו נזכה לראותם בעוד שנים רבות, עונדים עטרה לראשם, מנהיגים קהילות וצבאות של חסידים נאמנים, להובילם לקראת ביאת גואל צדק במהרה בימינו.