גפני לא באמת נלחם למען החטופים - הוא עושה בהם שימוש ציני | דעה

אל תתבלבלו מהדאגה שהפגין הבוקר (שני) ח"כ משה גפני כלפי החטופים. היא אולי נשמעת כנה, אולי אפילו נראית אמיתית, אבל היא לא המניע האמיתי שמאחורי ההתבטאויות האחרונות שלו. גפני לא מאיים על שלמות הקואליציה בגלל החטופים. הוא לא מרים את קולו בגלל הסבל הבלתי נתפס שעוברים הם ובני משפחותיהם. הוא עושה את זה כי הוא כועס - ובצדק מבחינתו, על נושאים אחרים לגמרי.

המאבק האמיתי של גפני הוא על חוק הגיוס, על תקציבי החינוך החרדי, על התחושות הקשות שהממשלה שוב מבטיחה ולא מקיימת כלפי הציבור החרדי. את הזעם הזה, הוא בוחר לתעל דרך נושא החטופים - כי זה נושא שקשה מאוד לצאת נגדו. זה נושא שמאחד כמעט את כל החברה הישראלית, ימין ושמאל, חרדים וחילונים. זה נשמע טהור, מוסרי, הומניטרי. אבל זאת לא המטרה. זה רק כלי.

אם באמת היו החטופים בראש מעייניו, היינו שומעים ממנו שפה אחרת. תקיפה יותר, נוקבת יותר. רטוריקה בעוצמה שגפני שומר לרגעים שבהם מבקשים לפגוע בתקציבי הישיבות. היינו רואים אותו מאיים לפרק את הקואליציה על כך, לפחות כמו הפעמים בהם איים לפרק את הקואליציה על כך שטרם נמצא פתרון להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.

וזה בסדר שפוליטיקאי פועל למען הציבור שבחר בו. זה לגיטימי. אבל צריך להסתכל למציאות בעיניים: גפני לא נלחם עבור החטופים - הוא פשוט מצא בהם קלף נוח במאבק הרבה יותר ישן.