קית' סיגל פנה במצעד החיים בפולין לחטוף עמרי מירן: "אל תישבר – תהיה חזק"

שורד השבי קית' סיגל משתתף במצעד החיים בפולין, קית' סיגל דיבר על החטופים וקרא להביא לשחרורם: "שמי קית' סיגל. שוחררתי בראשון בפברואר אחרי 484 יום בשבי. אני פה בפולין במצעד החיים. המקום שאמור לייצג יותר מכל את המשפט 'לא עוד'. ובכל זאת יש עדיין 59 חטופים וחטופות שכלואים במנהרות בעזה. ראיתי את הסרטון של עמרי מירן זועק שנשיב אותו. במהלך השבי הוחזקתי עם עמרי במשך חודשים. פגשתי אדם חזק, עוצמתי שלא ניתן לשבור. עמרי – אל תישבר".

עוד אמר: "אני יודע שהתנאים קשים ונוראיים; הסבל והבדידות. חייבים להשיב את עמרי עכשיו. חייבים להשיב את כל 59 החטופים עכשיו. זו החובה שלנו כיהודים וכישראלים. בשביל זה הקמנו מדינה. עמרי אם אתה רואה אותי עכשיו, תדע שדני וכל המשפחה, כל החברים שלך והעם – עם מדהים עם המון אנשים שנלחמים כל יום, הם, אנחנו, לא נוותר עליך. עליך ועל כל שאר החטופים והחטופות. עמרי תהיה חזק. אני אוהב אותך".

בנוסף השתתף במצעד החיים, י, לוחם בגדוד החרדי "נצח יהודה" שהתגייס במרץ 2024. בחנוכה האחרון, במהלך פעילות מבצעית שבה נהרג חברו לנשק אוריאל פרץ הי"ד ותשעה לוחמים נוספים נפצעו — בהם שלושה באורח קשה — ספג ישראל פגיעת אר־פי־ג'י שהובילה לקטיעת רגלו.

י' הלוחם עם הרב לאו ניצול שואה בעצמוצילום: באדיבות המצלם

למרות הפציעה הקשה והמאבק היומיומי בשיקום, י, לא ויתר. אתמול (ד), המריא לפולין, במסגרת משלחת מיוחדת. ביוזמתו של דוד הגר, איש עסקים ותורם מרכזי לחיילי צה"ל מרקע חרדי, שמלווה את הלוחמים במסירות ובאהבה כבר יותר מ-25 שנה. הגר מלווה את י, לאורך המסע, בשיתוף הצלה אייר מארה"ב.

באירוע הזיכרון המרגש שנערך בבניין האופרה באושוויץ, דוד הגר וחיילים נוספים הדליקו נר זיכרון לעילוי נשמות הנספים בשואה — בתפילה לשלום לוחמי צה"ל ולמען עתידו של העם היהודי. ברגע מצמרר, אל מול המשתתפים הנרגשים, עמד י, זקוף על רגל אחת, כסמל לחוסן, לאמונה ולעוצמה של הרוח הישראלית.

"אני אעמוד בשם חבריי לנשק," אמר י, "בשביל אוריאל, בשביל החברים שנפצעו, ובשביל כל אלה שנפלו כדי שנוכל להיות עם חופשי בארצנו". דוד הגר הוסיף: "כשאני עומד כאן לצד י, לוחם חרדי שנפצע קשה בקרב, אני מרגיש את העוצמה של עם ישראל — את החיבור העמוק בין הדורות, בין אלה שנספו בשואה לבין הלוחמים שמגינים היום על מדינתנו. י, הוא גיבור אמיתי, והוא מייצג את הרוח הבלתי נשברת של לוחמי נצח יהודה".

היום גם נערך טקס יום השואה בדיוק הקהילתי של עמותת רעות, בסימן שמונים שנה לכניעת גרמניה הנאצית, ובהשתתפות דיירי הדיור הקהילתי של העמותה, פרופ' נחמן אש, יו"ר העמותה, עידו שריר, מנכ"ל העמותה, חברי דירקטוריון, צוערי בה"ד אחד בקורס קצינים, עובדים ובני משפחה. בדיור הקהילתי של עמותת רעות מתגוררים כיום 34 שורדי שואה.

פרופ' אש ציין בדבריו כי בין האלפים שהיו דחוסים בקרונות רכבת ובה אלפי בני העיירה פרוז'ני היו גם ארבעת בני משפחת אש. נחמן אש, יהודי גאה בשנות הארבעים של חייו, נפרד על הרמפה מבנו, אביו של פרופ' אש, במילים הבאות: 'אני אבוד. לך יהיה אולי סיכוי להישאר בחיים'. כעבור דקות אחדות הובל יחד עם בני המשפחה האחרים לעבר תאי הגזים והמשרפות. רק אביו שרד. הדבר היחיד שנשאר לפרופ' אש מסבו הוא שמו.

"אני מצדיע לבני הדור ששרד את התופת, נלחם על הקמת המדינה ובנה את יסודותיה. במבט לאחור, 80 שנה מכניעת גרמניה הנאצית, הכאב עדיין איתנו אבל הצמיחה שבאה ממעמקי השאול הולידה מדינה חזקה ואהובה המהווה בית לעם היהודי כולו. אך סמלי הוא, שבטקס שלנו משתתפים השנה צוערים בקורס קצינים, שהם הערובה לביטחוננו בשנים הקרובות והביטוי הכי ברור לעוצמתה של מדינת ישראל לאורך שנות קיומה".

עוד אמר: "פרויקט הדיור הקהילתי של עמותת רעות הוקם מלכתחילה כדי לסייע לפליטים שהגיעו מגרמניה לפני המלחמה ובהמשך גם לשורדי השואה. ברוח זו עמותת רעות ממשיכה לסייע גם היום למי שנזקק. נמשיך לעשות זאת למען חברה בריאה יותר במדינת ישראל. ביום הזיכרון הקשה הזה אנו זוכרים גם את האסון שפקד אותנו ב – 7 באוקטובר, עת מדינת ישראל כשלה בהגנה על תושביה. ראינו את מצבם הנורא של חלק מהחטופים ששבו ואנחנו שומעים את קולותיהם הנואשים של אלה ששם. אני קורא לעשות כל מאמץ להחזרתם המיידית של חמישים ותשעת החטופים, הנמצאים בשבי החמאס וארגונים אחרים בעזה כבר 566 ימים ולילות".

את ששת נרות הזכרון לזכר ששת המליונים שנספו בשואה הדליקו שורדי שואה דיירי הדיור הקהילתי, וצוערי קורס קצינים הקריאו את סיפורם האישי, ביניהם שרה, ילידת סנט פטרבורג. היא הייתה בת 11 כשפרץ המצור על לנינגרד ברוסיה. הוריה של שרה מתו כי סירבו לאכול לא כשר. הירש, אחיה התינוק מת כי לאמא לא היה חלב. שרדה יחד עם אחיה דוד. עלתה לארץ בשנת 1994.