הזיכרון הכואב: אלחנן נפל בחרבות ברזל, דמיטרי בצוק איתן

ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, הכאב והזכרון מחברים שנפלו מתגבר, כל השנה זוכרים אותם, יש ימים שהזכרונות מרסקים את הנשמה, יש ימים שאני מוצא את עצמי מקשיב לחזנים קוראים את תפילת 'יזכור' או את 'אל מלא רחמים', סתם ככה באמצע החיים. הגיבורים שנפלו הגנו בגופם על יהודים, לכולם היתה אותה משימה, להציל נפשות. דמיטרי נפל בצוק איתן, אלחנן בחרבות ברזל.

הרמטכ"ל דאז בני גנץ, בצוק איתןצילום: דובר צה"ל

היום ומחר יעלו רבים לקברי ילדיהם או אחיהם או אחיותיהן, יתומים יעלו לקברי הורים, וחברים יעלו לקברי חבריהם, כולם יבכו ויבקשו שזאת תהיה המלחמה האחרונה ונזכה לראות במהרה את החטופים בבית. שני גיבורים שהכרתי נפלו במלחמות ישראל, נזכור אותם לנצח. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם וְיִנְקוֹם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ.

הגיבור הראשון

במהלך מבצע צוק איתן ב-2014, נפל הקצין דימיטרי לויטס ברצועת עזה. אמו של דימה התמוטטה ולא הגיעה להלוויה וגם לא לשבעה, ואביו לא הפסיק לבכות בזמן ניחום האבלים. וכך הסתיימה לה המלחמה עם עזה, כשאנחנו סופרים 73 חללים, 68 חיילים ו-5 אזרחים הי"ד.

אנדרטה לזכרו של דימיטרי לויטס הי"דצילום: באדיבות המצלם

המלחמה עם עזה ב-2014 החלה לאחר רציחתם של שלושת הנערים באירוע טרור נוראי, שלושה נערים ישראלים נחטפו בגוש עציון ונרצחו באותו הלילה, ב-12 ביוני 2014 בידי מחבלי חמאס. בפיגוע נרצחו, גיל-עד מיכאל שער, בן 16, תושב טלמון, תלמיד ישיבת מקור חיים בכפר עציון. יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, תושב נוף איילון, גם הוא תלמיד ישיבת מקור חיים, ואייל יפרח, בן 19, תושב אלעד, תלמיד ישיבת שבי חברון.

שלושת הנערים שנרצחו הי"דצילום: באדיבות המצלם

מיד בתחילת מבצע "שובו אחים" קראו לכל מי שיש לו רשיון על ג'יפ ממוגן להגיע לעזור בחיפושים, נשלחתי לתגבר פלוגת שריון בצפון השומרון כי הנהגים כולם ירדו לחיפושים, שבועיים הייתי בחפ"ק של המ"פ, דמיטרי לויטס, אחרי שבועיים שבו הקצין ואנוכי עושים שעות רבות ביחד בסיורים, הוא ירד לעזה עם פלוגת השריון עליה פיקד, אני המשכתי לגזרת בנימין עם הגדוד הקבוע שלי 941.

לילה אחד מתקשר אליי חבר שהיה איתי במילואים, ואומר לי "דימה נהרג", אחרי שבועיים אינטנסיביים עם דימה הקצין, הרגשתי שהעולם חרב. אמו של דימה התמוטטה ולא הגיעה להלוויה וגם לא לשבעה, ואביו לא הפסיק לבכות בזמן ניחום האבלים. הבטחתי לאבא שלו שעם ישראל יזכור אותו. וכך הסתיימה לה המלחמה עם עזה, כשאנחנו סופרים 73 חללים, 68 חיילים ו-5 אזרחים הי"ד.

הגיבור השני

סרן (במיל') אלחנן מאיר קלמנזון, מעתניאל, קצין במפקדת אוגדת יהודה ושומרון, בן 41 נפל בעוטף עזה בשבעה באוקטובר. זכיתי לשרת יחד עם אלחנן בנצח יהודה ב-2002 אחרי שהגיע לפקד בגדוד בסיום קורס מפקדים, אלחנן הגיע לנצח יהודה מגבעתי, וראה בכך שליחות, היה תלמיד חכם ואיש יודע ספר, היינו מקיימים דיונים בהלכות שבת שהיו נוגעות ללוחמים, הגיבור נפל בשבעה באוקטובר.

הקבר של אלחנן קלמנזון הי"דצילום: מנחם קלמנזון

אלחנן מאיר קלמנזון הי"ד, תושב עתניאל, יצא לעבר יישובי העוטף בבוקר שבת ה-7 באוקטובר, חג שמחת תורה, עת נודע דבר החדירה של מרצחי החמאס לישראל. יחד עם אחיו מנחם ואחיינו איתיאל, ביוזמתם האישית וללא היסוס הם נלחמו בקרבות וחילצו עשרות מבני קיבוץ בארי.

אלחנן שגם היה איש מוסד גילה מנהיגות, השלושה נכנסו לרכב צבאי משוריין שהיה נטוש בצדי דרכים ואיתו נכנסו לקיבוץ שעליו השתלטו מחבלי חמאס. השלושה החלו בפעולות חילוץ של תושבים. בית אחר בית חילצו פצועים תחת אש, והעבירו אותם למקום בטוח. נכנסו לבתים והוציאו אנשים שהיו נצורים בתוכם שעות ארוכות וחילצו אותם תחת מטחי יריות.

השבעה באוקטוברצילום: צלמי פלאש90

הם נכנסו ויצאו, נכנסו ויצאו, כך במשך 14 וחצי שעות. אזרחים רבים היו נצורים, זקנים, ילדים, וכך במשך שעות רבות הוא נכנס שוב ושוב אל התופת תוך כדי לחימה. בהתחלה כמה מהתושבים סירבו להאמין להם שהם יהודים, עד שהם שרו שירי שמחת תורה, וקראו שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, וזיהו את עצמם כיהודים דתיים בצורה ששכנעה את המסתגרים. לאחר שעות ממושכות של לחימה, אלחנן נפגע ונהרג מירי של מחבל שהסתתר בבית האחרון בקיבוץ.

אלחנן, אלחה - כפי שכונה בפני חבריו הקרובים בארגון היה אדם צנוע, איש של אנשים, חכם, ואיש משפחה למופת. הראשון להתנדב לכל משימה ללא היסוס כפי שעשה גם ביומו האחרון בו הקריב את חייו בגבורה עילאית להצלת המולדת והעם שאהב בכל מאודו.

קברו של אלחנן קלמנזון הי"ד שנפל במקלך הקרב בשמחת תורה האחרון, הוא הקבר היחיד אי פעם בו מוטבעים שני סמלים של שתי זרועות ביטחון שונות, צה"ל והמוסד.