השריפה, שעדיין לא כובתה, הכי גדולה או מסוכנת שהיתה? לא בטוח

על רקע השריפות המשתוללות ביממה האחרונה בהרי ירושלים, שטרם כובו בכללן. נזכר יצחק כרמלי באחת השריפות הגדולות והמאיימות שידע האזור: השריפה שפרצה ביולי 1995.

"כתושב קריית יערים, כשמה כן היא, מוקפת יערות. חוויתי כמה שריפות משמעותיות, אך אין ספק ש'השריפה של 95' הייתה הקשה מכולן", אומר כרמלי לבחדרי חרדים'. "אז נשרפו למעלה מ-20,000 דונם של עצים, חלקם עוד בתקופת המנדט הבריטי. גם אז, השריפה פרצה ממסילת ציון".

השריפה ב1995צילום: יצחק כרמלי

בשנת 1995 עוד לא הוקמה יחידת הכיבוי האווירית, ולמערכות החירום לא היה את המענה המהיר והמתקדם הקיים כיום. "לא היו הודעות SMS, לא וואטסאפ, אפילו לא מערכות התרעה בטלפון קווי", מתאר כרמלי.

"זה מפחיד. האש התפשטה במהירות לקריית יערים, בלי שום התראה מוקדמת. מסוק משטרתי חג מעל היישוב והכריז ברמקול לברוח מיד. במקביל, לוחמי מג"ב רצו בין הבתים ועזרו לפנות את הדיירים".

כרמלי מוסיף: "המחזה היה מפחיד ומלחיץ. גבאי בית הכנסת נראו רצים עם ספרי התורה לכיוון היציאה מהיישוב, כשברקע המסוק המשטרתי ממשיך להתריע מהאוויר".

השריפה ב1995צילום: יצחק כרמלי

מרבית תושבי קריית יערים פונו לאצטדיון טדי בירושלים. בינתיים פעלו כוחות הכיבוי – אז ללא אמצעים מתקדמים, בנחישות. מטוסי ריסוס הוסבו למטוסי כיבוי, ושני מסוקי יסעור של צה"ל טסו הלוך ושוב מהים כשהם מצוידים בטנקי מים ענקיים, ששפכו מי ים על הלהבות.

"יממה לאחר מכן", נזכר כרמלי, "נודע לנו כי עשרות בתים נשרפו ביישובים הסמוכים - נווה אילן ושורש. ב"ה בקריית יערים הנזק היה קל יחסית, גינתי נשרפה וגם המרפסת של השכן מלבד היערות  שעטפו את קרית יערים"

מאמצי הכיבוי למחרת - מסוק צהל"י עם ציוד כיבוי מאולתרצילום: יצחק כרמלי

המרפסת של השכן שעלתה באשצילום: יצחק כרמלי

אחוזת יערים לפני הבניהצילום: יצחק כרמלי