הספינה שהותקפה יצאה מתוניסיה; תלונה הוגשה במלטה. תיעוד

הדיווחים על האירוע הימי שבו ספינה השייכת ל"משט החופש לעזה" שידרה אות מצוקה (SOS) במים הבינלאומיים סמוך למלטה הולכים ומתבהרים, עם פרטים נוספים שנמסרו בשעות האחרונות – בהם תיעוד ראשון מהזירה, מידע על מקור ההפלגה וזהות כלי השיט, וכן טענות על תקיפת כטב"ם והאשמות כלפי ישראל מצד גורמים פרו-פלסטיניים.

הספינה, שעל סיפונה 30 אנשי צוות, נשאה את דגל פלאו ויצאה מהעיר ביזרט שבתוניסיה. לפי אתרי מעקב ימי, היא נמצאה הבוקר בקרבת החוף המזרחי של מלטה – כ-2,000 קילומטרים מישראל. הספינה הייתה בדרכה למלטה כדי לאסוף פעילים נוספים במסגרת ניסיון מתואם להגיע לרצועת עזה.

ב-CNN נכתב כי "קואליציית משט החופש" מציגה את עצמה כרשת בינלאומית של פעילים פרו-פלסטינים הפועלים לסיום הסגר על עזה באמצעות אקטיביזם ישיר. גורמים המעורבים בארגון המשט טענו כי הספינה הותקפה על ידי שני רחפנים – ככל הנראה כטב"מים חמושים – תוך שהם מפנים אצבע מאשימה לעבר ישראל. עם זאת, עד כה לא הובאה הוכחה פומבית או תגובה ישראלית רשמית בנושא.

בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות של הארגון, ניתן לראות דליקה על גבי הספינה ועשן כבד המתמר ממנה. בתגובה לאירוע, צוות הספינה הגיש תלונה לרשויות במלטה, אך לפי מארגני המשט, המדינה סירבה לשלוח סיוע ימי. ספינה מקפריסין שהגיעה לנקודת האירוע לא הצליחה לשקם את מערכת החשמל של כלי השיט.

יאסמין אקאר, ממארגני המשט, אמרה ל-CNN כי "יש חור בכלי השיט כרגע והאונייה טובעת". לדבריה, כל 16 הנוסעים, מתוכם 12 אנשי צוות וארבעה נוסעים אזרחיים, נותרו על הסיפון עד הגעת סיוע אפשרי. חלקם אזרחים ממדינות טורקיה ואזרבייג'ן.

לטענת הארגון, הספינה הייתה אמורה לאסוף במלטה פעילים מ-21 מדינות, כולל חברי פרלמנט ואנשי ציבור בולטים, לפני ההפלגה לעזה – מרחק של למעלה מ-1,700 קילומטרים ממקום האירוע.

בתוך כך, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום פרסם הצהרה חריגה, בה תיאר את המצב ההומניטרי בעזה כ"על סף קריסה מוחלטת". סגן מנהל המבצעים בארגון, פסקל הונדט, קרא לישראל "לנקוט בכל האמצעים האפשריים להבטיח שהאוכלוסייה האזרחית תחת אחריותה תקבל את צורכיה הבסיסיים".

הצלב האדום התריע כי מלאי המזון והתרופות בבית החולים השדה של הארגון בעזה אזל כמעט לחלוטין, ומצב המים והתברואה הידרדר לרמות מסוכנות. עם זאת, בירושלים שומרים על דממה תקשורתית, בעוד שגורמים ביטחוניים מדגישים כי פעילות ימית המנסה לשבור את הסגר על הרצועה – גם אם לכאורה הומניטרית – עלולה לשמש כסיוע עקיף לארגוני טרור.