המצור בעזה: כשאין גז לבשל, שורפים נעליים קרועות

מעל שישים יום חלפו מאז שישראל הטילה מצור מוחלט על רצועת עזה, לאחר קריסת הפסקת האש בחודש מרץ. לפי כתבה שפרסם הניו יורק טיימס, ובציטוטים מאנשי סיוע ורופאים מקומיים, תושבי הרצועה מתמודדים עם מחסור כמעט מוחלט באספקת מזון, דלק ותרופות כאשר מערכות הבריאות קורסות, ילדים סובלים מתת־תזונה, ומרבית המשפחות מתקיימות מארוחה אחת בלבד ביום.

אחמד אל־נמס, תושב עזה ועובד מכולת שגורש מביתו, סיפר לכתב העיתון כי הוא ומשפחתו חיים על שימורים וקטניות בלבד, ומבשלים על מדורה שמוזנת בסוליות נעליים קרועות, בשל היעדר גז. "אנחנו אוכלים פעם אחת ביום, בצהריים - וזהו", אמר.

מאושפזים ברחובה של עזהצילום: Abed Rahim Khatib/Flash90   

לפי הדיווח, 90% מתושבי הרצועה נעקרו ממקומם, ורבים מהם מתגוררים באוהלים. הגישה למים נקיים הפכה לנדירה, תחנת ההתפלה המרכזית פועלת רק ב־10% מהיקף התפוקה הרגיל, ולפי גורמים רפואיים, מחלות כמו צהבת, שלשולים וסקביאס נמצאות בעלייה תלולה. יצרני לחם ובתי תמחוי סגרו את שעריהם, ומחירי מזון בסיסיים זינקו פי עשרה ואף יותר: שק קמח שעלה כ־5 דולרים לפני המלחמה נמכר כיום ב־300 דולר, אם בכלל ניתן להשיגו.

בבתי החולים, המצוקה מתגברת. הרופאים מדווחים על ירידה בטיפולי דיאליזה, מחסור בקטטרים, ועל חולים עם כוויות שאינם מחלימים בשל תזונה לקויה. “אין לי עצה לתת להם,” אומר מוניר אלבורש, מנכ"ל משרד הבריאות בעזה, “וברוב המקרים הם פשוט מתים”.

לפי מערכת הבריאות המקומית, 37% מהתרופות ההכרחיות אזלו לחלוטין, ורופאים נאלצים לקצץ מינונים וטיפולים מצילי חיים. “בלי התערבות מיידית, נאבד עוד מטופלים,” התריע ד"ר עזאם יזג'י מבית החולים שיפה בעזה.

עזתים מחכים לאוכל ומיםצילום: Abed Rahim Khatib, flash90

הגורמים הישראליים טוענים כי במהלך הפסקת האש נכנסו לרצועה כמויות משמעותיות של סיוע, ולטענתם חלק מהמחסור נובע מהברחות של חמאס או מגישה מוגבלת של ארגוני הסיוע למוקדי חלוקה. עם זאת, לפי גורמים באו"ם, 70% מהרצועה מוגדרת כיום כאזור פינוי, והגישה למחסנים מוגבלת ודורשת תיאום צבאי מסובך.

המצב בשטח, לפי רוב העדויות, ממשיך להידרדר. "ההשפעות של המצור כבר ניכרות על הפנים של האנשים", סיפר תושב נוסף. "כולם חיוורים, העצבים מתוחים. זו לא מלחמה, זה חנק יומיומי”.