הדיוק שמרעיד יבשות: חיל האוויר הישראלי מהחזקים על הגלובוס

בזמן שמטוסי חיל האוויר הישראלי מבצעים תקיפות ממוקדות על יעדים חות’יים בתימן, משדה התעופה בצנעא ועד נמל חודיידה, העולם שב ומתמקד בישראל. לא במקרה: הדיוק המבצעי, המהירות והיכולת לפעול עמוק בשטח אויב מבלי להיגרר למלחמה כוללת, הפכו את ישראל למעין "מעצמת אוויר", חרף גודלה.

בפברואר האחרון פרסם WDMMA – המדריך העולמי למטוסים צבאיים מודרניים (World Directory of Modern Military Aircraft) – את דירוג TrueValue Rating (TvR) לשנת 2025. המדד לא מסתפק בכמות המטוסים או בתקציב הביטחוני, אלא בוחן את איכות הצי, רמת התחזוקה, החדשנות, הניסיון המבצעי והיכולת לפעול בתנאים משתנים ורב־זירתיים. לא פחות חשוב: גם שיעור הכשירות המבצעית בפועל נלקח בחשבון.

מטוס הקרב הסיני J-20Sצילום: China Aviation Industry Corporation

ברשימה, לצד ענקיות כמו ארצות הברית, רוסיה וסין, נכללות גם מדינות אירופיות ואסייתיות בעלות מסורת צבאית ארוכה. אך המקום השישי, שנכבש על ידי חיל האוויר של ישראל, מושך תשומת לב מיוחדת. לא בגלל שהוא מובן מאליו, אלא כי הוא מצביע על אמת מבצעית ברורה: ישראל לא רק קונה מערכות – היא יודעת להפעיל אותן בזמן אמת, בדייקנות כמעט כירורגית.

הדירוג: עשרת חילות האוויר החזקים בעולם (2025)

לפי WDMMA, מדד TvR

1. ארצות הברית

• מספר מטוסים: כ־5,213

• TvR: 242.9
  הצי הגדול והמתוחכם בעולם. ארה"ב מחזיקה ביכולת תקיפה גלובלית עם מטוסי דור חמישי כמו F-22 ו־F-35, מפציצים חמקנים (B-2, B-21), מערכי שליטה ובקרה אוויריים, כטב"מים תקיפתיים ונוכחות ביבשות השונות. זהו הכוח האווירי היחיד שיכול לפעול במקביל בזירה האטלנטית, האוקיינית והמזרח־תיכונית – מבלי למצמץ.

2. רוסיה

• מספר מטוסים: כ־3,864

• TvR: 114.2
  רוסיה מפעילה צי קרב עצום עם דגמים כמו Su-35 ו־Su-57 לצד מפציצים אסטרטגיים כגון Tu-160. עם זאת, ניסיון הקרב באוקראינה חשף מגבלות בתקשורת מבצעית, לוגיסטיקה וחוסר שילוביות בין מערכות. הפער בין הגודל לתפקוד נותר משמעותי.

3. הודו

• מספר מטוסים: כ־1,776

• TvR: 69.4
  חיל האוויר ההודי עבר מודרניזציה מואצת. צי המטוסים כולל את ה־Rafale, Su-30MKI, ואת ה־Tejas מתוצרת מקומית. לאחרונה נרשמה הסלמה מחודשת בגבול עם פקיסטן, מה שממחיש את רמת המתח והדריכות. עם מערכת S-400 ותיאום גובר עם המערב, הודו מתקדמת למעמד של מעצמה אווירית.

4. סין

• מספר מטוסים: כ־2,010

• TvR: 63.8
  סין מתקדמת טכנולוגית עם מטוסי J-20, מערכות סייבר ולוחמה אלקטרונית, אך רבים מהמטוסים עדיין מיושנים. היעדר ניסיון מבצעי בפועל פוגע במעמדה, למרות קצב פיתוח מסחרר.

5. יפן

• מספר מטוסים: כ־750

• TvR: 58.1
  חיל האוויר להגנה עצמית של יפן קטן אך מתוחזק לעילא, עם F-35 חדישים וניהול קפדני של המערך. יפן פועלת בעיקר בזירה ההגנתית, אך יכולותיה מוכרות היטב לבעלי בריתה, במיוחד לאור התחזקות האיום הסיני במזרח הרחוק.

6. ישראל

• מספר מטוסים: כ־581

• TvR: 58.0
  ישראל אינה מחזיקה בצי הגדול ביותר, אך כל מטוס – כלי תקיפה חכם. עם מערכות F-35I שעברו התאמה ייעודית לחיל האוויר, יכולות מודיעין בזמן אמת, שליטה רב־זירתית ותרבות מבצעית שנטועה בשטח – ישראל מדורגת במקום גבוה בצדק.

היתרון הישראלי טמון בקומפקטיות הממוחשבת: כוח אדם מצטיין, זמן תגובה מהיר, תיאום בין־זרועי יוצא דופן, וכמובן – ניסיון קרבי מצטבר בשורה של עימותים, שחיל האוויר המערבי הממוצע רק לומד מהם בתיאוריה.

7. צרפת

• מספר מטוסים: כ־501

• TvR: 56.3
  מפעילה את מטוסי ה־Rafale באיכות גבוהה, עם ניסיון מבצעי באפריקה ובמזה"ת, אך ללא נוכחות אווירית גלובלית משמעותית כמו ארה"ב או אפילו ישראל.

8. בריטניה

• מספר מטוסים: כ־466

• TvR: 55.3
  חיל האוויר המלכותי מתמודד עם קיצוצים תקציביים, אך עדיין שומר על איכות גבוהה ושותפות קרובה עם נאט"ו וארה"ב. מתבסס על F-35 ו־Typhoon, אך מגבלות בפריסה ובכוח אדם מורגשות.

9. דרום קוריאה

• מספר מטוסים: כ־890

• TvR: 53.4
  צי מרשים שממוקד כמעט כולו בהגנה על הגבול מול צפון קוריאה. ניסיון קרבי מצומצם, אך רמת התחזוקה גבוהה, ושילוב מערכות אמריקאיות נרחב.

10. איטליה

• מספר מטוסים: כ־506

• TvR: 51.9
  משקיעה בשדרוג מערכות, אך הפעילות המבצעית שלה מתונה. פועלת בעיקר בשיתוף עם נאט"ו.

ישראל: לא הכי גדולה – הכי מדויקת

הדירוג החדש מדגיש אמת ברורה: עוצמה אווירית במאה ה־21 אינה נמדדת לפי מספר הכנפיים, אלא לפי השאלה מי יודע להפעיל את המערכות – בזמן אמת, בתנאים אמיתיים, מול אויבים אמיתיים.

ישראל אולי אינה מחזיקה באלפי מטוסים, אך היא יודעת להכות כשצריך, ולחזור מבלי להשאיר חתימה.

האמונה שמעל לכנף

גם לנוכח ההישגים המרשימים – מקום שישי בעולם, מבצעים מדויקים בתימן, טכנולוגיה פורצת דרך – רבים בישראל, ובעיקר בציבור המסורתי והחרדי, מזכירים את הדבר הפשוט והעמוק מכל: "כִּי לֹא בְחֶרֶב וּבַחֲנִית יוֹשִׁיעַ ה'".

היכולת להמריא, להכות בדיוק, ולחזור בשלום אינה רק תוצאה של מערכות משוכללות ואימונים מפרכים, אלא גם שיקוף של השגחה עליונה שמלווה את הלוחמים. בתוך עולם חילוני של "כוחי ועוצם ידי", נותר מקום בלבבות רבים להכיר – שעם כל הכבוד לאווירודינמיקה ולחימוש מונחה לייזר – יש גם מנווט עליון, שמחזיק את המטוסים שלא רק באוויר, אלא מעל למובן מאליו.