היועמ"שית דורשת להכריע בעתירות נגד פיטורי בר: "אינטרס חיוני"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, מבקשת מבג"ץ להכריע בעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. לטענתה ההכרעה בעתירה "חיונית במיוחד לקראת כניסתו של ראש השב״כ הבא לתפקידו להבטחת יכולתו לעמוד בפני לחצים פסולים".

מיארה כתבה את הדברים לבג"ץ, בתגובה לבקשת ראש הממשלה נתניהו למחוק את העתירות, בעקבות הודעתו של רונן בר כי יתפטר מתפקידו בחודש הבא.

בשל הנסיבות הייחודיות שמעורר המקרה דנן", כתבה מיארה לבג"ץ. "קיימת חשיבות ראשונה במעלה כי יינתן פסק דין בסוגיות העקרוניות העומדות בבסיסן של העתירות - ובפרט, בשאלת המסגרת הנורמטיבית החלה על הפסקת כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי על-ידי הממשלה, בתוך תקופת כהונתו הקצובה".

"אמנם, החלטת הממשלה על סיום כהונתו של ראש השב"כ בוטלה", ציינה היועמ"שית, "אך עצם קבלת ההחלטה בדבר הפסקת הכהונה, באופן שבו התקבלה, וכן הליך הפסקת הכהונה שהובל על ידי ראש הממשלה וכלל המהלכים שנלוו אליו - יצרו שינוי במציאות מעתה ולהבא, ואין בביטול החלק האופרטיבי בהחלטת הממשלה משום "השבת הגלגל לאחור".

מיארה טוענת כי "מדובר ברצף אירועים חריג ותקדימי, לרבות החלטת ממשלה שהתקבלה על סמך טענה של חוסר אמון סובייקטיבי, בהיעדר תשתית עובדתית ומשפטית קונקרטית; ללא הבאת הדברים לפני הוועדה המייעצת למינוי בכירים; מבלי שניתנה לראש השירות אפשרות אפקטיבית להתמודד עם הטענות שהועלו נגדו, תוך אי עמידה בחובת השימוע ופגיעה בזכות הטיעון; מבלי שהתבררה במועד קבלתה שאלת הימצאותו של ראש הממשלה במצב של ניגוד עניינים בקידומה בשים לב להליכים הפליליים המתנהלים, בין היתר, נגד עובדים בלשכתו ומקורבים נוספים שלו; וכל זאת, על בסיס חוות דעת הנעדרת כל תוקף משפטי, ותוך התעלמות מהבהרות ברורות של הייעוץ המשפטי לראש הממשלה ולממשלה כי מתחייב לקיים הליך סדור, בהתאם לכללי המשפט המינהלי ולהחלטות הממשלה הצריכות לעניין".

היועמ"שית הדגישה כי "הותרת מצב הדברים החדש על כנו, ללא קביעה ברורה של בית המשפט הנכבד ביחס לפגמים בהליך הפסקת הכהונה ולעילה שעמדה בבסיסו, היא בעלת השלכות רוחב שכן היא מחלישה כבר עתה את הערובות המתחייבות כדי שראשי השב"כ הבאים – כמו גם ראשי מערכות הביטחון ונושאי משרה בכירים בשירות הציבורי בכלל הנדרשים להפעלת שיקול דעת עצמאי (לרבות בתחומי אכיפת החוק) - יוכלו לעמוד בלחצים מצד הדרג הפוליטי כנדרש על פי חוק".

לטענתה "בהיעדר קביעות ברורות לגופו של עניין, צפוי הדבר להתפרש כמעין הכשר לעתיד לבוא, למקרה שבו ראש שירות יסרב לדרישת הדרג הפוליטי לפעול בניגוד לשיקול דעתו המקצועי בהקשר של הפעלת סמכויותיו העצמאיות, והדבר ישמש כעילה לסיום כהונתו. זאת, בניגוד מוחלט להוראת חוק שירות הביטחון הכללי, אשר קובעת כי השירות יפעל באורח ממלכתי, ולא תוטל עליו משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים פוליטיים".

מיארה הוסיפה כי "רצף האירועים מושא העתירות, הגם שבוטל הפן האופרטיבי של החלטת הפיטורים, פוגע ביכולת עמידתם של נושאי משרה כאמור במסכת לחצים מצד הדרג הפוליטי, שעשויה להיות מופעלת עליהם, ביחס להיבטים מקצועיים בתפקידיהם, שאותם הם נדרשים למלא תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי. אירועים אלה מאותתים לכלל נושאי המשרה האמורים כי עמידה על שיקול דעתם המקצועי והעצמאי, באופן שאיננו נושא חן בעיני הדרג הפוליטי, עלולה להקים אפשרות ממשית ומיידית לפיטוריהם, ללא קיומן של ערובות מתחייבות לתקינות ההליך".

"לכך יש להוסיף, כי הותרת המצב הנוכחי ללא פסק דין שיכריע בסוגיה שעל הפרק, עלול להוביל לכך שמקרים עתידיים לא בהכרח יגיעו לביקורת שיפוטית, שכן נושא משרה בכירה אשר עשוי להימצא בסיטואציה הדורשת עמידה על עמדתו המקצועית נגד עמדתו של הדרג הפוליטי, עלול להחליט להתפטר ביוזמתו כדי להימנע מהמחירים האישיים והמקצועיים הכרוכים בהתמודדות עם הליך פיטורים ובניסיון לשמור על עצמאותו המקצועית. סיטואציה שכזו מטבעה לא תהיה נתונה לביקורת שיפוטית".

היועמ"שית כתבה כי מתן פסק דין שיכריע בנושא חיונית כדי לאפשר לבעלי תפקידים בכירים במערכות הביטחון לפעול על פי חוק: "מתן פסק דין שיכריע בסוגיות העקרוניות, הנוגעות להיבטים המשפטיים של הפעלת סמכות הפסקת כהונתו של ראש השב"כ, כמו גם נושאי משרה בכירים אחרים שכהונתם קצובה, הוא חיוני כדי לאפשר לממלאי תפקידים בכירים במערכות הביטחון ובמערכות ציבוריות בכלל, להמשיך ולעמוד איתן על מילוי תפקידם בהתאם לגבולות הדין וללא מורא, ולא לחשוש שמא אם יציגו עמדה מקצועית או יקבלו החלטה שלא יישאו חן בעיני הדרג הממנה (בהיבטים בהם הם נדרשים להפעיל שיקול דעת עצמאי) – יוביל הדבר להדחתם. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לראש שירות הביטחון הכללי, העומד בראש מערכת הירארכית, המחזיקה בסמכויות אכיפה משמעותיות אשר חלקן מופעלות באופן חשאי, לרבות ביחס לאזרחי המדינה.

"נוכח כל האמור לעיל", סיכמה מיארה, "קיים אינטרס ציבורי חיוני בהכרעה עקרונית של בית המשפט הנכבד בסוגיות המהותיות שהתעוררו בהליך".