ישראל נותרה לבדה: זה מה שהוביל להחלטת טראמפ להפסקת המבצע נגד החות'ים

תחקיר שפרסם הלילה ה"ניו יורק טיימס" שופך אור על תהליך קבלת ההחלטות בארצות הברית שהוביל להפסקת התקיפות נגד החות'ים בתימן. על פי גורמים בממשל ששוחחו עם העיתון, הנשיא טראמפ, שחשש תמיד מהסתבכות צבאית במזרח התיכון, דרש לראות תוצאות משמעותיות תוך 30 יום מתחילת המערכה האווירית, שהחלה לפני כחודשיים.

אך ביום ה-31 למבצע, התמונה שהוצגה לטראמפ הייתה רחוקה מלהשביע רצון. צבא ארה"ב לא הצליח לבסס עליונות אווירית, החות'ים הפילו מספר כטב"מים אמריקאיים יקרים מסוג MQ-9 Reaper, והמשיכו במתקפותיהם נגד ספינות בים האדום, כולל ירי לעבר כלי שיט של הצי האמריקאי. במקביל, העלות הכספית של התקיפות הרקיעה שחקים, והגיעה לכמיליארד דולר בחודש הראשון בלבד עבור נשק ותחמושת.

הנקודה ששברה את גב הגמל עבור טראמפ, כך נראה, הגיעה כאשר שני מטוסי קרב בשווי 67 מיליון דולר כל אחד, שיועדו לתקיפות בתימן, נפלו לים מסיפון נושאת מטוסים. במקביל לאירועים אלה, דווח כי סטיב ויטקוף, שליחו של טראמפ למזרח התיכון, שהיה מעורב בשיחות עם איראן בתיווך עומאני, קיבל מעומאן הצעה לתיווך ישיר מול החות'ים. לפי ההצעה, ארה"ב תפסיק את ההפצצות, והחות'ים יפסיקו לתקוף ספינות אמריקאיות - אך יורשו להמשיך לתקוף ספינות הקשורות לישראל.

בעקבות שילוב הנסיבות – היעדר הצלחה צבאית, העלות הגבוהה, התאונה היקרה והאפשרות הדיפלומטית – הגיעה ב-5 במאי הוראה פתאומית מהבית הלבן לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב "להשהות" את הפעולות ההתקפיות נגד החות'ים.

ההחלטה עמדה בניגוד לתכנון המקורי, כפי שדיווח ה"טיימס" מפי שלושה גורמים אמריקאים. התוכנית הראשונית הייתה לתקוף את החות'ים במשך שמונה עד עשרה חודשים, ולאחר מכן לעבור לשלב של חיסולים ממוקדים נגד צמרת הארגון, בדומה לאסטרטגיה שנקטה ישראל נגד חיזבאללה. במסגרת זו, גורמים סעודיים אף סיפקו לאמריקאים רשימה של 12 מנהיגים חות'ים בכירים כמטרות אפשריות. עם זאת, איחוד האמירויות הערביות, בעלת ברית חשובה אחרת של ארה"ב, הביעה סקפטיות לגבי יעילות התוכנית, והזכירה כי החות'ים הוכיחו חוסן ועמידות מול שנים של הפצצות מצד סעודיה והאמירויות עצמן.