כ"ד סיון התשפ"ה
20.06.2025
לכל ישראל האיר

בהשתתפות הרבנים המקובלים: מעמד נדיר בביתו של הגרי"מ שכטר

ימים ספורים קודם ל"ג בעומר, התכנסו רבני ועורכי הזוהר הקדוש המבואר "הכתר והכבוד", בממלכת התורה "עוז והדר – אור לישרים" למעמד רווי הוד בראשות פאר הדור הגאון הצדק רבי יעקב מאיר שכטר אשר חיזק את ידם והרחיב במעלת הלימוד בספר הזוהר הקדוש

בהשתתפות הרבנים המקובלים: מעמד נדיר בביתו של הגרי"מ שכטר
המעמד בבית הגרי"מ שכטר צילום: דוד ארזני

רבני ועורכי הזוהר הקדוש שיצא לאור עולם בפאר והדר למען רבבות לומדי והוגי הספר הקדוש ע"י ממלכת התורה "אור לישרים - עוז והדר", התכנסו בליל פסח שני למעמד נורא הוד בראשות פאר הדור הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר שכטר אשר ביקש לחזק את ידם נוכח מלאכת הקודש בה הם עוסקים, מלאכת האדרת והפצת תורת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

תחילה נשא דברים ריש מתיבתא עוז והדר, הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ אשר נוסף על כל עשייתו הנרחבת להגדיל תורה ולהאדירה באופן שלא נראה דוגמתו בדורות האחרונים, ניצב בראש עורכי הזוהר הקדוש בהוצאת אור לישרים, יחד עם הרבנים המקובלים ועורכי הזוהר הקדוש, ביגיעה הנמשכת על פני שנים.

הגרמ"מ ביאר את הבטחת הרשב"י "שלא תשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו", ועמד על חשיבות מסורת התורה מדור לדור, שהיא הערובה להמשך הדורות כראוי. בדבריו שזר בחריפות ועמקות את מאמר הרשב"י שאם יצטרפו זכיותיו יחד עם זכויות רבי אלעזר בנו והמלך יותם בן עוזיהו, יש בהם כדי לפטור את כל העולם מיום שנברא ועד סופו, לפי שרבי אלעזר מסמל את המשך העברת התורה מאב לבן, מרשב"י לבנו, ויותם היה סמל לכיבוד אב כדברי רש"י, שהיה מייחס לאביו את כל דברי תורתו ומשפטיו אשר עשה עם ישראל, ויחדיו נעשית העברת המסורת מדור לדור.

בהמשך דבריו עמד על חשיבות הלימוד בזוה"ק "דביה יפקון מן גלותא ברחמי", באופן שכל העת מתווספים עוד ועוד חידושים, ומתרבים העוסקים בהם. הוא הדגיש את המורכבות הכרוכה במלאכת ההדרת הזוהר הק' ואת המניעות שעמדו בפני העורכים, וב"ה שהיגיעה נושאת פירות, בדרך אל המוגמר בעזה"י.

פאר הדור הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר שכטר פתח בדבריו על 'אשרינו מה טוב חלקנו', שבדורנו יש את האפשרות לכל אחד להגיע ללימוד הזוהר הקדוש "דביה יפקון מן גלותא" וכל אחד יכול לעסוק בזוהר הקדוש ולהגיע לבחינת 'דביה יפקון מן גלותא'. ריבוי המפרשים המבארים את דברי הזוהר נותנים לכל אחד את האפשרות ללמוד זוהר, ויכול כל אחד להכין את עצמו בימות השבוע עם דברי תורה המובאים בזוה"ק ולאומרם אח"כ בשולחן שבת, וכן משפיעים וכדו' שיש להם השפעה על האחרים, ואין הכוונה לדברי קבלה ועניינים עמוקים, אלא דרשות חז"ל המובאות בזוהר, דיבורים קדושים של רבי שמעון בר יוחאי ושל רבי אלעזר בנו והתנאים הקדושים.

רבי יעקב מאיר הפליג במעלת לימוד הזוהר הקדוש, שמן הראוי היה לקבוע לאברכים שיעור בלימוד זה לעיתים מזומנות, בדרשות ואגדות חז"ל המובאות בזוהר, וצריך להאמין במה שנאמר 'דביה יפקון מן גלותא', ובפרט שבנו תלוי הדבר, בכך שנלמד בדיבורים הקדושים, עד שיבערו הדיבורים הקדושים בקרבנו, וימלאו בתוכנו חיזוק וקדושה, בזכות רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר זכותם תגן עלינו.

הגה"צ רבי אברהם אביש ציינווירט אשר ידו רב לו בלימוד הקבלה ומלווה את ההדרת הזהור הקדוש, הביא בראשית דבריו את המובא מאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש בשם אביו 'הרב' בעל התניא זי"ע, שהייעוד של 'דביה יפקון מן גלותא' הכוונה ללימוד הזוהר בעיון ובהבנה, והדגיש את המעלות שבהוצאת הזוה"ק, המבאר כל דבר ועניין, עפ"י ספרים ומפרשים רבים, למען יהיו הדברים מאירים וברורים בפני הלומדים.

בהמשך דיבר הרב ציינווירט על מעלת יום פסח שני עפ"י המובא בזוה"ק, שביום זה יוצא הכרוז למי שלא זכה עד עתה, יוכל להיכנס בשבעת הימים הבאים טרם יסגרו השערים. ובפשטות הכוונה שהשערים הפתוחים מחג הפסח נותרים פתוחים למשך שבעה ימים נוספים אחרי פסח שני, ואם כן מה 'העסק' הגדול שהיו עושים בכל הדורות מימים אלו של 'תרעין פתיחין' יותר מהימים שלפניהם, ופלא שאף אחד ממפרשי הזוהר אינו מעיר עניין זה. וביאר הרב ציינווירט שהכוונה גם לאלו שלא זכו לחוג את חג הפסח כראוי ולשאוב מאוצרותיו הגדולים, גם אלו יוכלו עתה להתקרב ולהתעלות, בימים אלו אשר השערים פתוחים בהם והכרוז קורא לכל החפץ להיכנס, לבוא ולהיכנס.

רגעים מפעימים היו כאשר הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר שכטר סקר את היצירות הנפלאות שכבר יצאו עד עתה מהזוהר הקדוש, הן הכרכים שכבר יצאו ממכבש הדפוס, והן ספר הזוהר היומי וספרים נוספים, נתן את ברכתו הקדושה להמשך המלאכה, ומתוך התרגשות והתפעלות בירך בברכות מאליפות את הגרמ"מ פומרנץ שתחזקנה ידיו במלאכת הקודש ביתר שאת. לאחר מכן עברו עורכי הזוה"ק בפני רבי יעקב מאיר, אשר האציל ברכתו אליהם ועל הפרויקט הגדול של הוצאת הזוה"ק, ואף זכו לקבל הדרכות מפורטת על אופן עריכת הביאור על פי כתבי האריז"ל ותלמידיו הקדושים.

עורכי הביאור על הזוהר הקדוש יצאו מן המעמד המיוחד בתחושה מרוממת ובמשנה חיזוק במלאכה הגדולה הניצבת לפתחם, בהוצאה המושלמת והמלאה של כלל כרכי הזוהר הקדוש, עם ביאור הכתר והכבוד.

הזוהר הקדוש עם ביאור 'הכתר והכבוד' שיצא לאור עולם ע"י "אור לישרים - עוז והדר", נערך בעמל רב ע"י רבנים מופלגים ותלמידי חכמים העוסקים בתורת הקבלה, המהדורה החדשה מוגהת ומזוקקת בדקדוק רב עפ"י דפוסים ישנים, והביאור הנפלא 'הכתר והכבוד' ערוך במלאכת מחשבת, בביאור נכון ומדויק, בשפה ברורה ונעימה המשולבת בתוך תיבות הזוהר הק', באופן המסייע ללומדים בהבנת העניין. הביאור נערך עפ"י מפרשי הזוהר, ונוספו עליו הערות וציונים רבים לתוספת עיון והרחבת העניין, וכן הפניות לפירושים רבים אחרים.

מדובר במפעל אדירים העומד תחת נשיאותו של האדמו"ר רבי דוד אבוחצירא מנהריה, שמדרבן את הרבנים המקובלים העושים ימים ולילות במלאכת הקודש, ומתייגעים ביגיעה שאין לה שיעור וגבול לבאר כל חמיר"א בעיון רב כדי להעמיד ביאור מדוקדק לכל החפצים להיות דבוקים באילנא דחיי, לימוד הזוהר הקדוש, בהבנה ובבהירות.

עד כה יצאו 20 כרכים ובקרב עורכי הזוהר הק' גדולה התקווה שכבר בקרוב נזכה לברך על המוגמר בהשלמת המלאכה בסיעתא דשמיא עם סיום הוצאתם לאור עולם של שאר כרכי ספר הזוהר הקדוש.

הרב יעקב מאיר שכטר הרב מנחם מנדל פומרנץ הרב אברהם אביש ציינוירט עוז והדר
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'
לחץ כאן

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}