סטיב ויטקוף, היהודי עם הביפר מהמוסד שמזיז את המזרח התיכון בשביל טראמפ

סטיב ויטקוף, איש נדל"ן ניו־יורקי שהפך לשליח דיפלומטי לא רשמי, פרש על שולחן הישיבות בלשכתו בבית הלבן מכשירים אלקטרוניים שונים. מתוכם שלף ביפר שקיבל מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובכירים במוסד. הביפר הוענק לו כאות הוקרה על חלקו במבצע חשאי של ישראל להשבתת מכשירי קשר ניידים בידי חיזבאללה, והכיתוב שעל גבו: "לסטיב היקר, ידיד מדינת ישראל", ולמטה ראשי התיבות OTJ – “One Tough Jew” – "יהודי קשוח אחד".

ויטקוף, בן 68, משמש כשליחו האישי של הנשיא דונלד טראמפ לשורה של נושאים מדיניים, אף שאין לו רקע דיפלומטי פורמלי. הוא חבר קרוב של טראמפ זה ארבעה עשורים, ליווה אותו לאורך משברים, גירושים, כתבי אישום והשבעות. טראמפ מעריך אותו בשל נאמנותו, הצלחתו בעסקים ובעיקר בשל הקשר האישי העמוק ביניהם. בריאיון נרחב שפורסם באתר מגזין The Atlantic, סיפר ויטקוף כיצד הפך מיזם נדל"ן אנונימי לשליח צללים שמנהל מגעים עם פוטין, חמאס ואיראן.

הביפר המוזהב שהוענק לטראמפצילום: באדיבות המצלם

במהלך השנה החולפת הצליח ויטקוף לתווך בעסקת הפסקת האש בינואר בין ישראל לחמאס, ואף הביא לשחרורו של עידן אלכסנדר, החטוף האמריקאי האחרון שנותר בחיים ברצועת עזה. לדבריו, פעל מול חמאס באמצעות מתווך עצמאי וללא תיאום עם נתניהו.

ויטקוף מתאר את גישתו כעסקית ואינטואיטיבית. הוא אינו פועל מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך ניסיון לזהות אינטרסים ולהוביל להסכמות. לדבריו, גם חמינאי וגם פוטין אינם אידיאולוגים נוקשים אלא אנשים שמחפשים עסקה משתלמת. את פוטין פגש לבדו בקרמלין, ללא מתורגמן או נוכחות דיפלומטית, בהתאם לדרישת הרוסים ובעידודו של טראמפ. "הנשיא סמך עליי שאדווח לו אמת. לא מסונן, לא מתוזמר", אמר.

אחת ההצלחות הבולטות שלו הייתה עסקת שחרורו של המורה האמריקני מארק פוגל מרוסיה. ההסכם התבצע בתמורה לאסיר רוסי שהוחזק בארצות הברית. רגע לפני ההמראה ממוסקבה, ויטקוף חשש שהעסקה תתפוצץ כשצוות הקרקע הקפיא את התהליך והפשיר רק כנף אחת של המטוס. לבסוף המטוס המריא – עם פוגל על סיפונו.

הנשיא טראמפ וסטיב ויטקוף צילום: Official White House

למרות ההצלחות, ויטקוף נתון תחת ביקורת קשה. בכירים לשעבר במחלקת המדינה האמריקאית טוענים כי הוא חסר ניסיון דיפלומטי, ושהגישה הלא פורמלית עלולה להוביל לטעויות. וונדי שרמן, לשעבר סגנית שר החוץ, הזהירה מפני גישתו מול איראן ואמרה שהוא "הרחק מעבר לעומק שלו". גם ההתבטאויות המחמיאות לפוטין מעוררות דאגה בקרב שותפים באירופה.

ויטקוף אינו מתרגש מהביקורת. לדבריו, היא מגיעה מהממסד הישן שכשל שוב ושוב. הסנאטור לינדזי גראהם, אחד מתומכיו, הגיב בנחרצות: "מה בדיוק הצלחתם להשיג מול פוטין?".

מלבד השאיפה המקצועית, מניע נוסף מלווה את ויטקוף בכל מהלכיו – כאב אישי. בנו הבכור אנדרו מת ממנת יתר בגיל 22. מגן הדוד של אנדרו תלוי עד היום על צווארו. לאחר שחרור אלכסנדר, העניק לו את השרשרת: "אני מרגיש שבני המנוח מוביל אותי לדברים האלה", סיפר.

ויטקוף בשיחה עם עידן אלכסנדרצילום: דובר צה"ל

ויטקוף הפך לדמות מפתח בממשל טראמפ. הוא משתתף בדיונים רגישים, מקיים שיחות עם ביל קלינטון, טוני בלייר, מרים אדלסון ואנשי ביון אמריקאים. הוא היה שותף ליוזמות מול חמאס, סעודיה, רוסיה ואיראן, לעיתים מבלי לערב את ישראל כלל.

למרות שלא הגיע לקייב, הוא טוען שהוא עוקב אחר מצב השטח דרך תצלומי לוויין ומקיים קשרים עם גורמים בכירים באוקראינה. כעת הוא שותף לניסיון אמריקאי לקדם הסכם לפיו רוסיה תשמור על קרים, לוהנסק ודונצק, ואילו חארקוב וזפורוז'יה יישארו בידי אוקראינה – מתווה שוושינגטון סבורה שפוטין עשוי להסכים לו.

טראמפ מודיע על הסכם סחר עם בריטניהצילום: Official White House Photo by Emily J. Higgins

גם באיראן, לדבריו, יש סיכוי להתקדמות. "דווקא מה שנראה הכי מסובך, יכול להיות הכי סביר". לטענתו, טהראן הגיעה לנקודת משבר ולכן תיאלץ לוותר. אבל גם ארצות הברית, הוא מוסיף, תצטרך לעשות ויתורים. "עסקאות זה להבין מה כל צד צריך, איך מצמצמים את הפערים, ואיך מביאים אותם לשולחן. עשיתי את זה כל החיים".

כשנשאל מה הכי הפתיע אותו מאז שנכנס לתפקיד, ענה מיד: "העיתונות. זה קשה לי אישית. אני לא רוצה שאמא שלי תקרא עליי דברים לא יפים".

למרות זאת, ויטקוף אינו מתכוון לעצור. הוא מודה שלעתים מתלונן בפני זוגתו על העומס, ומפנטז על חופשה ארוכה, אבל מוסיף מיד שהוא לא באמת מתכוון לזה. "העבודה הזו פשוט שווה את זה".