ארץ ישראל בלי תורה כגוף בלי נשמה - בלי תורה אין טעם לסבל הלאומי | ח"כ ישראל אייכלר

כל תמציתו של עם ישראל המובדל ומופרש מכל גויי הארץ, הוא בארבעת המילים שבהגדרה שהגדירם הקב"ה "ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט, ו). הקב"ה ציוה למשה רבינו לומר לבני ישראל בבואם להר סיני. "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" (שם ה-ו). פרש"י: "לא פחות ולא יותר", אלה התנאים וזאת המלוכה של עם סגולה מכל העמים. אין בלתה.

זאת ההכתרה שהכתיר הקב"ה את עם ישראל ביום קבלת התורה. בכך הבדילם מכל הבריאה ומכל הברואים. זאת זכות שרק בני ישראל זכו להם. רק גרי צדק המקבלים עליהם עול מלכות שמים, זוכים להצטרף לעם ישראל. כל שאר אומות העולם לגויֵהם ולעמיהם, סירבו לקבל את התורה ואינם כלולים בהגדרה זו. זאת הגדרה נשגבה וככל שהיא נשגבה יותר היא מחייבת יותר. כל יהודי בעולם חייב לזכור, כל ימי חייו מיום לידתו וכניסתו לבריתו של אאע"ה ועד לאחר זיבולא בתרייתא לחיי נצח בעולם הבא.

אין צורך להרחיב יותר, כי הדברים כתובים ובהירין לכל מי שלומד. אבל מי שלא זכה, גם הוא צריך לדעת כי אין תכלית ותקוה לחיים ואין אושר בעולם, בלי לימוד התורה וקיום המצוות. אפילו הסנדלר הבין: כל זמן שהנר דולק, עוד אפשר לתקן.

מעבר לאושר האישי של היהודי המאמין והעוסק בתורה ומקיים אותה, יש כאן ענין לאומי וקיומי לעם ישראל. 'ארץ ישראל בלי תורה כגוף בלי נשמה'. עם ישראל הוא עם נרדף בגויים מקנאתם בהיותנו העם הנבחר, בחירי ה', לתורתו ולעבודתו. "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ושבת ומועדי קדשיך בשמחה ובששון הנחלתנו". אחרת אין טעם לסבל הלאומי ואין טעם לקיום האנושי.

אין מלך או מלכה בעולם שאפשר לציינם כדי לדעת ולהבדיל אלף אלפי הבדלות לעומת המלך היהודי הפשוט השב לביתו הדל והאם היהודיה שהיא המלכה בביתה. היא יושבת בראש הממלכה המשפחתית, בהתכנסם בהרכב מלא אל שולחן השבת, בליל שבת קודש. היא מקבלת את שבת המלכה, המברכת ומתברכת על ידי מלאכי השרת השורים על נרות השבת. כל משפחת המלוכה היהודית, מכתירים את הקב"ה מלך העולם, אשר בחר בנו מכל עם ורוממתנו מכל לשון. זאת "ממלכת כהנים וגוי קדוש". זר לא יבין זאת.

לצערנו כבר מאה שנים ויותר שלא רק אומות העולם שסירבו לקבל את התורה ולכן לא זכו להבין זאת. בימינו גם ובעיקר הדורות שנותקו מן התורה (בכור היתוך) או בגולה, שנשבו לתרבות הגויים, חושבים שהיהדות היא לאום נטול אמונה, כמו העם הרוסי והטורקי והפלשתיני והגרמני. תכנית החינוך להתנתקות מן היהדות, עשתה שמות בנשמות ישראל אשר לא שמעו את הציווי האלוקי "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". הדור הזה כבר לא מבין מה הוא הפסיד. המתבוללים בגרמניה ובאמריקה הציבו אלטרנטיבה של 'היה יהודי בביתך ואדם בצאתך'. אבל הקב"ה לא מוותר עליהם ולא נותן להם להשתלב בין הגויים שמקיאים אותם מתוכם. האנטישמיות שומרת עליהם שלא יוכלו להתבולל סופית. האנטישמים יודעים לזהות גם יהודים שמסתירים את יהדותם, כי לא ידח ממנו נידח.

בחג השבועות "זמן מתן תורתנו", ניתנת לנו שוב הבחירה להימנות על "עם סגולה מכל העמים. ממלכת כוהנים וגוי קדוש", או חלילה לאנשים חסרי זהות שמתגלגלים בעולם עד זקנה ושיבה בלי שום משמעות. כבר אמר אחד משורדי השואה: "האדם מחפש משמעות". כולם מחפשים ולא מוצאים. רק היהודי הדבק בתורה מוצא אותה, בכל יום ובכל עת ובכל שעה. וכמאמר רבי יהודה הלוי: "עבדי הזמן עבדי עבדים המה. רק עבד ה' הוא לבדו חפשי".