תעלומת הסייחים בנגב: האם זו תופעה נדירה של תאומים או אימוץ?

תיעוד נדיר בנגב של שני סייחים לצד נקבת פרא מעלה שאלה האם מדובר בתיעוד של תאומים. מארק כץ פקח רשות הטבע והגנים בהר הנגב הדרומי  יצא לסיור שטח: ״הבחנתי בשני עיירים משתובבים בעליצות. עצרתי כדי לדווח על התצפית ואז שמתי לב ששניהם מסתודדים ליד הנקבה שבסרטון. הופתעתי ונשארתי בתצפית כדי להבין את ההתרחשות. במשך כ10 דק' שתיצפתתי עליהם לא ראיתי עוד פראים בסביבה.

שיתפתי את הסרטון בקבוצת חקר הפראים שם התפתח דיון מעניין בסוגיה שכן התופעה נדירה ביותר בקרב סוסיים. סברה נוספת שהועלתה שאחד הסייחים התייתם מאימו ואימץ את המשפחה כאומנת.  במקרים הספורים בהם נצפתה תופעה דומה הסייח המאומץ לא שרד משום שהנקבה סירבה להניק אותו.״

פרופסור עמוס בוסקילה מהמחלקה למדעי החיים בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון ומומחה לפראים:

״הסיכוי לתאומים בבני משפחת הסוסיים נמוך מאד, וגם כשזה קורה, הם, או לפחות אחד מהם, כל כך ירודים, שהם לא שורדים, או אחד מהם לא שורד. יש לתצפית הסברים אלטרנטיביים, בלי להניח שהם תאומים: בתצפיות על סוסים בבר בשמורת דוניינה בספרד, יצא לי לראות שני סייחים הולכים עם נקבה מסויימת, ולפחות במקרה אחד ידעתי שהאם של אחד הסייחים מתה, והוא הסתפח לאמא האחרת עם הסייח שלה. היא נתנה לו ללכת יחד איתם, אבל לא לינוק. באוכלוסיה אחרת, בגליסיה, בצפון ספרד, גם כן צפיתי בזה, ויתכן ששם מדובר בחברות חזקה בין שני הסייחים, בלי שאף אמא מתה. הנושא כרגע בבדיקה באמצעות עדויות מצולמות.״

זהבה סגל אקולוגית צפון הנגב ברשות הטבע והגנים: ״בחודשים יוני יולי הנקבות מניקות ולכן הן צריכות לשתות כל יום.

הפראים מתארגנים בקבוצות כל פעם בקבוצה אחרת. כאשר נקבה הולכות לשתות היא מצטרפת אליה חבורה של נקבות לרוב בין 8-12 פראים. הזכרים הרווקים מגיעים בקבוצות נפרדות. הזכרים הדומיננטיים מחזיקים בטריטוריה הכוללת מקור מים שמשמש מקור חשוב למפגש ורבייה.  במחקר שנעשה בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון נמצא שיש חשיבות גדולה למיקום מקורות המים לתפוצת הפראים ולחיזוק המגוון הגנטי שלהם.

ברשות הטבע והגנים מוסיפים כי פראים מתת המין הסורי נכחדו כמעט לחלוטין בתחילת המאה הקודמת מהטבע הארצישראלי, והושבו חזרה לטבע בפרויקט של רשות הטבע והגנים.

בשנת 1968, הרשות הביאה לארץ מאיראן אחד-עשר פרטים של פראים מתת מין פרסי לגרעין רבייה בשמורת הטבע חי-בר יטבתה. מאז, הפראים חזרו להסתובב בדרום הארץ, כפי שעשו בימי קדם.

נכון לשנת 2016, יש יותר מ-300 פריטים המסתובבים ומתרבים באופן חופשי בטבע, ונמצאים בעיקר מצפון הר הנגב ועד פארן. הנקבות ממליטות סייח אחד לאחר הריון שנמשך כמעט כשנה, ורק לאחר חצי שנה נגמל ועוזב את אימו לחיים בוגרים.