זעקת המומחה בבני ברק: "אם אחרי המלחמה האוזניים עדיין דרוכות, תחשבו מה עובר על ילדים עם רגישות חושית – והם ממש לא זקוקים לריטלין"

כאימא, ייתכן שגם את מרגישה שהרוגע עדיין לא חזר באמת. את שומעת קולות דמויי אזעקה גם כשאין. את לא מפסיקה לעמוד על המשמר, אבל אצל הילד הרגיש שלך – זה הרבה יותר חזק. אצלו, כל מערכת החושים פועלת בתפוקה מלאה וללא מנוחה. הוא לא רק שומע – הוא חווה את הצלילים בכל הגוף – וזה מתיש.

ילדים עם רגישות חושית – עלולים להתנהג באופן דומה מאוד לילדים עםADHD . ילד עם רגישות שמיעתית ישמע קולות שבכלל לא מורגשים עבור אחרים – מה שעלול לגרום לו לאי שקט, להפרעות שינה או להתפרצויות; כנ"ל לגבי ילד עם רגישות לריח מסוים שעשוי להתקשות להתרכז ואף לאבד סבלנות כשהריח הזה בסביבתו. ברוב המקרים, קיים קושי חושי ביותר מחוש אחד, למשל במגע, בשמיעה ובריח וכו', ולכן ילדים שמוצפים מבחינה חושית יתנהגו כאילו יש להם הפרעת קשב וריכוז.

במענה לשאלה הרווחת בציבור – מדוע נוטים להגדיר כל ילד כזה שמתקשה להתרכז ו/או שמרבה בהתפרצויות כילד "בעל קשיי קשב וריכוז" ואף ממהרים לתת ריטלין ותרופות?

חשוב לדעת כי הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירולוגית גנטית שמאובחנת כיום בעיקר על בסיס סימפטומים. כלומר, דיווחים – של ההורים, המורים ולעתים של הילד בעצמו. היעדר כלי אבחוני אובייקטיבי (כמו סריקת מוח) מותיר מקום לפרשנות, והשפעות כמו גיל הילד, מגדר, קושי רגשי או עייפות עלולות להטות את האבחנה.

ההמלצה של המומחה המבוקש ביותר בארץ: לבדוק לפני שמאבחנים!

רם גלבוע, הפסיכותרפיסט הידוע שמתמחה באיזון שמיעתי, מספר על ילד בן 10 שהגיע אליו כחודשיים לאחר מלחמת 7.10. הילד חווה התפרצויות זעם, התדרדרות בלימודים ובקשרים החברתיים, התקשה להירדם, וכל צליל שדמה לאזעקה הקפיץ אותו שוב ושוב. ההורים היו אובדי עצות לאור הקשיים החדשים שהצטרפו לבעיות קשב וריכוז קיימות – והילד התמים הזה קיבל תרופות שלמעשה לא שיפרו דבר במצבו.

בבדיקה במרכז נוימוטוריקה שבבני ברק, נמצא שהילד סובל מרגישות שמיעתית גבוהה מאוד, ולאחר טיפול באיזון השמיעתי והדרכת ההורים, חל שיפור ניכר בהתנהגותו – ולראייה, במלחמה האחרונה הוא הצליח לעבור את התקופה בצורה מאוזנת ורגועה הרבה יותר.

הקשבה – זו המילה – ולא רק לצלילים, אלא גם למה שהם מספרים לנו על הילד שמולנו.

למידע נוסף ולהתייעצות עם המומחה, השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

לפני שאתם מסכימים לתת לילד תרופות או אפילו רק לתייג אותו כ"בעל הפרעת קשב וריכוז", הכרח שתבינו –  

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נחשבת להפרעה נוירולוגית התפתחותית, ומאובחנת כיום אצל אחוז ניכר מהילדים במערכת החינוך – לעתים עד 30% בכיתה, בעוד שבאוכלוסייה הכללית השכיחות האמיתית נעה סביב 10% בלבד. פער זה מעלה שאלות קשות לגבי אבחון יתר, חוסר דיוק באבחנה, והאם באמת מדובר בבעיה נוירולוגית – או אולי במשהו אחר?

אז מה יכול להסביר את הפער בין השכיחות האמיתית של קשב וריכוז שעומדת על כ-10% לבין השכיחות בכיתות בתיה"ס שמגיעה עד כ-30%? מה גורם לילדים להתנהג באופן שמאובחן על ידינו כקשיי קשב וריכוז? הנעלם שאנשים לא בהכרח מכירים הוא – עולם החושים.

אנחנו חווים את העולם דרך החושים שלנו, וכשאחד או יותר מהם לא מאוזנים, ההתנהגות משתנה – עד כדי כך שלעיתים נדמה שמדובר בהפרעת קשב וריכוז. אחת מהסיבות המרכזיות לאבחון שגוי של ADHD, היא ההתעלמות מהשפעת החושים: ילדים עם רגישות לריח, מגע או קול עשויים להגיב בעוצמה לגירויים, ולהיתפס כמוסחים, תוקפניים או חסרי שקט – למרות שהם פשוט מוצפים מהסביבה. כמו שכאב ראש יכול לנבוע מיובש או ממשקפיים לא מתאימים, כך גם בהתנהגות – חשוב לברר מהו השורש האמיתי של הקושי כדי להציע טיפול מדויק ואפקטיבי.

האם בדיקת השמיעה שנעשית בנוירומוטוריקה נחשבת לכלי אובייקטיבי? 

אכן כן. כיוון שרוב החושים שלנו הם סובייקטיביים, בדיקת שמיעה ייעודית לאיתור רגישות שמיעתית, היא כלי אובייקטיבי לבחינת רגישות חושית. כמובן שאיתור מקור הקושי מתבסס גם על מדדים נוספים, כמו שאלוני התנהגות רחבים, תשאול מעמיק, התבוננות ישירה בהתנהגות הילד במרחב ועוד. השילוב בין המדדים מאפשר לאתר את שורש הקושי בצורה מדויקת יותר – ולמנוע טיפולים שגויים.

מחקרים מראים שלכ-75% מהילדים עם קשב וריכוז יש  גם בעיה / קושי בוויסות חושי – הם למעשה "זכו בשתי המתנות". הקושי שלהם הוא כפול, ולכן הטיפול בהם מאתגר. כאשר הם מקבלים תרופות, הן לרוב לא עוזרות גם במינונים גבוהים, כי התרופות לא מתייחסות לנושא החושי.

למידע נוסף ולהתייעצות עם המומחה, השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מה עושים כשמאתרים את הרגישות החושית המסוימת?

לדברי רם גלבוע, שמטפל ומייעץ במרכז נוירומוטוריקה בבני ברק, במידה ואותרה רגישות חושית, אנחנו יכולים לטפל בה בצורה קלה וקצרה יחסית  דרך טיפול שנקרא איזון שמיעתי AIT, שמטרתו ללמד את המוח לקלוט את הגירויים החיצוניים בצורה מאוזנת יותר, דבר שמשפיע על ההתנהגות של הילד ומשנה אותה.

מדובר בטיפול שהוא לא תרופתי, לא פולשני, בטוח, קצר ושאינו מצריך שיתוף פעולה פעיל מצד הילד, ולכן הוא מתאים גם לילדים שמתנגדים לטיפולים רגשיים קלאסיים.

• טיפול קצר יחסית – רק 10 ימים, והחיים של הילד משתנים מקצה לקצה;

• השיטה מבוססת על האזנה למוזיקה שעוברת מניפולציה מותאמת לרגישות הילד, וזאת במשך 30 דקות ביום;

• טיפול נעים וידידותי – הילד נהנה מצלילי מוסיקה, כאמור, במשך חצי שעה;

• במקרים רבים, איזון שמיעתי מהווה מקפצה לקראת טיפול רגשי – שאחריו הופך לקצר ויעיל יותר.

• כדי למקסם את התהליך, אנחנו ממליצים גם על תהליך רגשי המשלב תרגילי נוירומוטוריקה (תנועה והשפעתה על המוח) והדרכת הורים;

העובדות מדברות בעד עצמן: התהליך מביא לשיפור משמעותי במספר מישורים:

1. שיפור משמעותי במישור הרגשי וההתנהגותי - האיזון השמיעתי משפר את עיבוד הגירויים החיצוניים, ובכך מפחית את הלחץ המתח והעצבנות. כשההצפה החושית פוחתת, גם התגובות האימפולסיביות פוחתות וחל שיפור בקשרים חברתיים.

2. שיפור משמעותי במישור הלימודי– האיזון השמיעתי משפר את יכולת הריכוז, ובכך תורם למיקוד החשיבה. ההתמקדות מונעת הסחות דעת, תורמת לערנות ומאפשרת לפתח את מיומנויות הקריאה והכתיבה הנחוצות. כאשר מנטרלים את הגורמים החיצוניים שמפריעים, תהליך הלמידה  מתרחש בצורה תקינה וניתן להתמיד בו לאורך זמן.

למידע נוסף ולהתייעצות עם המומחה, השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

בהרבה מאוד מקרים, מוסיף רם גלבוע, קשיים רגשיים, לימודיים, מוטוריים והתנהגותיים נגרמים בגלל חוסר איזון שמיעתי או רגישות שמיעתית – ההמלצה היא לבצע בדיקה וכמובן להתאים את הטיפול השמיעתי, שכפי שניתן לראות משפיע לטובה באופן משמעותי על כל המישורים.

רשמו לעצמכם וצרו קשר – ההמלצה של רם גלבוע, כאמור, היא לבדוק לפני שמאבחנים ונותנים תרופות!

לפני שממהרים לאבחן כל ילד שמתקשה להתרכז כמי שסובל מ-ADHD, כדאי לעצור ולשאול: האם ייתכן שמדובר ברגישות חושית שמתחפשת להפרעת קשב? בכתבה מפורטת זו, כבר הבנתם כי בדיקה פשוטה ושיטת טיפול נעימה ולא פולשנית עשויות לחסוך שנים של טיפולים לא מתאימים – ולפתוח לילד דלת חדשה לשקט, לריכוז ולהצלחה. 

רגע לפני תחילת שנת הלימודים, זה בדיוק הזמן לעצור, לעשות חשבון נפש ולתת מקום לרגישות של הילדים הרגישים האלה – לתמוך, לאבחן, לטפל, וזאת על מנת שהשנה הבאה בע"ה תיפתח עבורם ממקום רגשי יציב יותר – כשהם פנויים ללמידה, ליצירת קשרים חברתיים ולהתפתחות.