1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

הקונפורמיות של החברה החרדית בישראל • טור

בצלאל כהן תוהה האם הפיצול שצפינו בו בבחירות - למרות כשלונו - ישפיע על המחויבות הקהילתית של המגזר החרדי?
בצלאל כהן, כ"ט אדר תשע"ה 20/03/2015 13:51

שששש (10)


אחד ממאפייניה הבולטים של החברה החרדית בישראל הנו ה"קונפורמיות" - המחויבות של היחיד להליכה בתלם של כלל הקהילה. מחויבות הבאה לידי ביטוי בדרכים רבות, בבחירת מקום מגורים; בקוד הלבוש; בנורמות ההתנהגות; בבחירת מסגרות חינוך לילדים ועוד כיו"ב. בקבלת ההחלטות כמעט בכל תחומי החיים של האדם החרדי, יינתן משקל גדול לאופן שבו יתייחסו להכרעתו במשפחתו ובקהילתו.

מטבע הדברים ניתן לראות בתופעה זו מעלות וחסרונות, מחד היא מדרבנת בדרך כלל את הפרט לנהוג באופן המתאים לערכי היסוד שלו ושל החברה החרדית, ולהימנע מהתנהגות הסותרת באופן זה או אחר את השקפת העולם המבוססת על מחויבות מליאה לשמירת תורה ומצוות באופן המרבי והמיטבי. אולם מאידך, היא עלולה פעמים רבות לשלול מהיחיד את קבלת ההחלטות הנחוצות והחשובות הנדרשות ממנו במקרים שונים בחייו, באופן שאיננו תואם את הנורמה הרווחת בקהילה החרדית.

כך אנו רואים אנשים רבים הנמנעים מלפעול באופן הנדרש לטובתם ולטובת בני משפחתם בתחומים שונים, כדוגמת בחירת מקצוע ומשלח יד או בחירת מוסד חינוכי מתאים לילדיהם וכדו', בשל החשש מתגובות לא אוהדות בסביבתם הקרובה והרחוקה. כמו כן, אנשים אינדיבידואליסטים בעלי חשיבה עצמאית ומקורית, עלולים לחוש שלא בנוח בחברה החרדית, המצפה מהם להליכה בתלם ולאימוץ מלא של העמדות והנורמות הרווחות בה.

הקונפורמיות הנה לכאורה מרכיב בסיסי במודל הקהילתי המאפיין את החברה החרדית, ואכן ניתן לראות כיצד ככל שמדובר בקהילה מלוכדת ומגובשת יותר כך גם מידת המחויבות הנדרשת מן הפרט להליכה בתלם גבוהה יותר. כך למשל, הקונפורמיות בקהילות החסידיות הממוסדות גדולה בדרך כלל בהרבה מזו הנהוגה ביתר הציבור החרדי, והקונפורמיות בריכוזים חרדיים קטנים ובינוניים בעלי אוכלוסיה הומוגנית, גדולה יותר מזו הקיימת בריכוזים החרדיים הגדולים עם ציבור חרדי הטרוגני.

בעשור האחרון, אנו עדים לשינויים רבים המתחוללים בקהילה החרדית בישראל, במגוון רחב של תחומים. עם הגידול בשיעור הגברים החרדים המשתלבים בעבודה; בלימודים אקדמיים; בצה"ל ובשירות אזרחי, ועם העליה בשיעור הנשים החרדיות המשתלבות בתחומי עיסוק רבים ומגוונים ובמפגש רב יותר עם כלל החברה הישראלית. לצד ההתפתחויות המהירות בתחום התקשורת האינטרנטית והסלולרית, אשר הרחיבה לאין הכר את את החשיפה למידע ולידע בכל תחום ועניין ואת מגוון הדעות והעמדות הבאות לידי ביטוי בתוך הקהילה החרדית. כל זאת, בנוסף לגידול הטבעי הגדול של הציבור החרדי, אשר מטבע הדברים הביא לריבוי והתרחבות של הקבוצות ותתי-הקבוצות המרכיבים את החברה החרדית.

ניתן לראות כיצד החברה החרדית אשר הייתה נראית בעבר יותר אחידה, נדרשת להתמודד עם מנעד רחב של נורמות ועמדות בתוכה. לצידה של הקונפורמיות המתוארת, ניתן למצוא יותר ויותר אנשים וקבוצות נון-קונפורמיסטיות, אשר העזו לסלול לעצמם דרך עצמאית ברמה כזו או אחרת, גם אם נדרשו לשלם בשל כך מחיר חברתי מסוים.

ההצבעה בבחירות למפלגות חרדיות הייתה במשך שנים רבות נייר הלקמוס של החברה החרדית בישראל, היא הייתה אבן הבוחן המרכזית של האדם החרדי להשתייכותו לקהילה. גם מי שמסיבות כאלו ואחרות העמיד את עצמו במקום מעט שונה ויוצא דופן בחברה החרדית, הרי שתמיכתו הגלויה במפלגה חרדית הייתה המבחן האולטימטיבי להיותו חלק בלתי נפרד ממנה. המפלגות החרדיות שימשו כמדורת השבט החרדית, גם אם הם זכו לקיתונות של טענות ומענות מצד בוחריהם בתקופה שבין בחירות לבחירות. המעטים אשר תמכו במפלגות לא חרדיות עשו זאת בדרך כלל בסתר, ואלו שהעזו לעשות זאת בגלוי הוצגו כפורשים מן הציבור. התמיכה במפלגות החרדיות הפכה גם למבחן הנאמנות של האדם החרדי לגדולי התורה, הרבה מעבר לציות ליתר הוראותיהם בנושאים כאלו ואחרים.

כמעט בכל מערכת בחירות לרשויות המקומיות או לכנסת, צצו יוזמות של גורמים חרדים נון-קונפורמיסטים, אשר ביקשו לקרוא תיגר על המפלגות החרדיות הוותיקות, אולם באופן עקבי הם נחלו כישלון חרוץ, אם בשל דה-לגיטימציה שנעשתה להם במהלך תעמולת הבחירות ואם בשל אינסטינקט ההתגייסות של המצביעים החרדים ברגע האמת לטובת המפלגות הוותיקות אשר שימשו כאמור מבחן הנאמנות והשייכות לקהילה החרדית ומנהיגותה הרבנית.

המציאות המתוארת כאן השתנתה לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות בערים ביתר עילית ובית שמש לפני כשש-שבע שנים, בהן הצליחה רשימת "טוב" (מיסודה של פא"י) להכניס נציגים משלה לרשויות המקומיות. זה היה תחילתו של ניסיון של קבוצות ויחידים נון-קונפורמיסטים ליצור לעצמם מסגרת פוליטית אלטרנטיבית, אולם בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות לפני כשנה וחצי, התברר שהציבור איננו מעוניין בכך והוא מבקש להמשיך את הסדר הישן והמוכר, של תמיכה מלאה של הציבור החרדי במפלגות הוותיקות.

מערכת הבחירות לכנסת ה-20 אשר הסתיימה זה עתה, עשויה להבנתי לאתגר ולהגדיר מחדש את ההסדר הקיים ואת מערכת היחסים בתוך הקהילה החרדית בין הקונפורמיסטים לנון-קונפורמיסטים. מחד, ניסיונו ההרואי של אלי ישי להקים מפלגה עצמאית ולרכז סביבה קואליציה של תומכים מהקהילה החרדית ומהציונות הדתית נכשל כישלון חרוץ, והוכיח שבתנאים הנוכחיים אין סיכוי להתארגנות חרדית אלטרנטיבית עצמאית ברמה הארצית. מאידך, אבדן הקולות למפלגות החרדיות הוותיקות - יהדות התורה וש"ס, הן בשל תומכי אלי ישי או תומכי מפלגות אחרות, הן בשל הפלג הליטאי השמרני בהנהגתו של הגר"ש אויערבאך אשר נמנע מלהשתתף בבחירות, והן בשל הקולות שנשמעו מכיוונם של "חרדים עובדים" או מכיוונן של נשים חרדיות אשר תבעו ייצוג בזירה הציבורית-פוליטית, יש בו משום רמז משמעותי לבאות שההצבעה למפלגה חרדית כבר לא תהיה בהכרח מבחן הנאמנות האולטימטיבי לאדם החרדי. במידה וכך יהיה, תידרשנה בעתיד המפלגות החרדיות למאמץ גדול בהרבה לשכנע את הציבור החרדי להמשיך ולתמוך בהן, והן לא תוכלנה עוד לראות את קהל מצביעים זה כמובן מאיליו.

השאלה הפוליטית היא בעיניי השאלה המשנית בלבד, בעוד שהשאלות המרכזיות נוגעת לעצם התביעה של החרדיות מחבריה לרמת קונפורמיות גבוהה. מחד, האם בתקופה בעלת שינויים כה רבים וכה מרחיקי לכת יכולה החברה החרדית להמשיך ולתבוע מחבריה מידה כה גבוהה של הליכה בתלם, או שבכך היא למעשה גורמת לרבים וטובים לעזוב אותה? ומאידך, אם החברה החרדית תאפשר מידה רבה יותר של עצמאות מחשבתית ומעשית מבניה, מה יהיו הקווים האדומים שלה, ואיך יישמרו יתרונותיה ומאפייניה כקהילה נבדלת?





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הנון קונפר' לא נחל כשלון, אלא הצלחה מעל המשוער  

    מבלר

  2. הפוך גוטה הפוך  

    ילא ישי

  3. יש לנו קיצור שולחן ערוך ואת זה צריך לקיים.  

    יפה יוסף

  4. בצלאל תתעורר  


  5. מהיסודות  

    עצכחניק