1. עמוד הבית
  2. עסקים ונדל"ן
  3. חוק וסדר

794 תלונות הוגשו על שופטים; 55 מוצדקות

23 תלונות מוצדקות נסובו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין • 15 תלונות מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופטים • אף תלונה שהוגשה על שופטי העליון לא נמצאה מוצדקת
גלובס, ב' ניסן תשע"ה 22/03/2015 23:59
תגיות:

בחדרי חרדים לוגו .





במהלך 2014 התקבלו בנציבות תלונות הציבור על שופטים 794 תלונות, מהן 55 נמצאו מוצדקות. 333 תלונות (42%) מכל התלונות שהוגשו היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין; 24 תלונות הוגשו על שופטי בית המשפט העליון, אך אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת; מנגד, 7 תלונות מוצדקות נמצאו על התנהלות שופטים מחוזיים, ו-24 תלונות מוצדקות נמצאו על שופטי שלום - כך עולה מהדוח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, שמתפרסם היום (א').

נציבות הביקורת על שופטים החלה לפעול ב-2003, כאשר ריבלין, לשעבר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, הוא הנציב השלישי, שנכנס לתפקידו בנובמבר 2013.

לפי הדוח שפרסם היום, קשת התלונות שהתקבלו על שופטי ישראל השנה הייתה מגוונת, והן עסקו, בין היתר, בהתנהגות בלתי ראויה באולם הדיונים, היעדר מזג שיפוטי, שימוש במילים או בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפעלת לחץ מופרז לפשרה, הפגנת זלזול, קוצר-רוח, חוסר סבלנות, יצירת אווירה מתוחה, חוסר שליטה בדיון ופגיעה באובייקטיביות השיפוטית.

82% מכלל התלונות שהתקבלו, הוגשו על-ידי בעלי דין, עדים, קורבנות עבירה, גופים מוסדיים ועוד.

מכלל התלונות שהתקבלו ב-2014 - היינו מתוך 794 תלונות - בוררו לגופן 488 תלונות (62%), ואילו לגבי יתר התלונות הוחלט שאין לבררן.

התלונות שבוררו לגופן והטיפול בהן הסתיים במהלך 2014 מתפלגות לפי סוג ההחלטה שניתנה כדלקמן: 336 תלונות (69% מהתלונות שבוררו לגופן ו-43% מכלל התלונות שהוגשו) - נמצאו בלתי מוצדקות; 55 תלונות (11% מהתלונות שבוררו ו-7% מכלל התלונות) - נמצאו מוצדקות; 49 תלונות (10% מהתלונות שבוררו ו-6% מכלל התלונות) - הסתיימו בהפסקת בירור; 45 תלונות (9% מהתלונות שבוררו) - הסתיימו במיצוי הבירור; 3 תלונות (1% מהתלונות שבוררו) - הסתיימו בקביעה כי מדובר בליקוי מערכתי.

בראש: סחבת ובית משפט השלום

באשר להתפלגות 55 התלונות שנמצאו מוצדקות, על-פי נושאן - נמצא רוב ברור של תלונות מוצדקות הנוגעות לסחבת בהליכים המשפטיים. 23 תלונות (42%) נסובו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין; 15 תלונות (27%) היו על התנהגות בלתי ראויה; 13 תלונות (24%) היו על ליקויים בניהול משפט; 4 תלונות (7%) היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

בנוסף, התפלגות 55 התלונות המוצדקות בין הערכאות השונות מצביעה על רוב ברור של תלונות מוצדקות על בתי משפט השלום, הכוללים גם את בית המשפט לתביעות קטנות, בית המשפט לנוער, בית המשפט לתעבורה ובית המשפט לעניינים מקומיים.

מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, 24 תלונות (44%) היו על בתי משפט שלום. 12 תלונות, שהן 22% מהתלונות שנמצאו מוצדקות, היו על בתי הדין הרבניים; 8 תלונות (14% מהתלונות המוצדקות) היו על בתי המשפט לענייני משפחה; 7 תלונות (13% מהתלונות המוצדקות) היו על בתי המשפט המחוזיים (כולל בתי המשפט לעניינים מינהליים); 3 תלונות (5% מהתלונות המוצדקות) היו על בתי הדין לעבודה; ותלונה אחת שנמצאה מוצדקת הייתה על בית הדין השרעי.

מחוז תל-אביב מוביל

דוח הנציבות מפרט גם את התלונות שהוגשו על השופטים בערכאות השונות. במהלך 2014 התקבלו 24 תלונות על שופטים בבית המשפט העליון, אך אף אחת מהן לא נמצאה מוצדקת - לגבי 18 תלונות נקבע כי אין כלל לבררן, ואילו 3 תלונות נדחו לאחר בירור. בשתי תלונות הופסק הבירור או מוצה.

על התנהלותם של שופטי בתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ, הוגשו בסך-הכול 96 תלונות ב-2014, כשמתוכן נמצאו 7 (7%) מוצדקות. לגבי 43 תלונות (44%) נקבע כי אין לבררן, ואילו 40 תלונות (40%) נדחו לאחר בירור. לגבי 6 התלונות הנותרות - הדיון בהן מוצה או הופסק.

מתוך 7 התלונות שנמצאו מוצדקות על שופטים מחוזיים - שתי תלונות נסבו על התמשכות הליכים; שתי תלונות היו על התנהגות בלתי ראויה; שתי תלונות עסקו בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי; ותלונה אחת היתה על ליקוי בניהול משפט.

באשר להתפלגות התלונות המוצדקות על שופטי מחוזי, לפי מחוזות: 3 מ-7 התלונות המוצדקות היו על שופטי המחוזי בתל-אביב; שתי תלונות על שופטי המחוזי בנצרת; תלונה אחת על מחוזי חיפה ותלונה אחת על שופט מחוזי בבית המשפט המחוזי מרכז.

במהלך שנת 2014 התקבלו 377 תלונות על שופטים בבתי משפט השלום, מהן 24 תלונות (7%) נמצאו מוצדקות. 179 מתלונות אלה (49%) נדחו לאחר בירור; לגבי 106 תלונות (29%) נקבע כי אין לבררן; ואילו לגבי 31 תלונות (8%) מוצה בירור.

התפלגות הנושאים של 24 התלונות המוצדקות על שופטי שלום הינה כדלקמן: 12 תלונות (50%) היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין; 8 תלונות (33%) היו על ליקוי בניהול משפט; ו-4 תלונות (17%) היו על התנהגות בלתי ראויה;

התפלגות התלונות המוצדקות על שופטי שלום, לפי מחוזות, משרטטת את התמונה הבאה: 6 מהתלונות היו על שופטי השלום במחוז חיפה; 5 תלונות על שופטי שלום במחוז תל-אביב; 5 על שופטים במחוז ירושלים; 4 על שופטי שלום במחוז המרכז; ושתי תלונות על שופטים בבתי משפט השלום במחוז הדרום.

קשיים ייחודיים בבית המשפט למשפחה

מדוח הנציבות עולה עוד כי ב-2014 התקבלו 53 תלונות על שופטים בבתי הדין לעבודה (10 תלונות מהן הוגשו על בית הדין הארצי לעבודה), מהן נמצאו 3 תלונות מוצדקות בלבד. תלונה אחת מוצדקת נמצאה על שופטי בית הדין הארצי לעבודה, שעניינה עיכוב במתן פסק דין, ושתי תלונות על שופטי בתי הדין האזוריים נמצאו מוצדקות - האחת על ליקוי בניהול משפט, והשנייה על התנהגות בלתי ראויה.

בנוסף, לפי דוח הנציבות, 144 תלונות התקבלו אשתקד על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, כאשר 8 מהן נמצאו מוצדקות. לדברי הנציב ריבלין, התלונות על שופטי המשפחה מצביעות על מספר בעיות וקשיים שהם ייחודיים בטיבם, או בעוצמתם, לבית משפט זה.

"בין הקשיים האלה יש למנות את אופיים המיוחד של הדיונים, היחסים הטעונים בין הצדדים והמורכבות הרגשית הכרוכה בחלק ניכר מהסכסוכים", נקבע בדוח. "קיום הדיון בדלתיים סגורות משפיע אף הוא על האווירה השורה באולם הדיונים, שהיא 'אינטימית' יחסית ופורמלית פחות, מאשר בדיון המתקיים בדלתיים פתוחות.

"חשיבות מיוחדת נודעת גם להקפדה על מתן החלטות או סיומם של ההליכים תוך פרק זמן סביר... הניסיון להביא את הצדדים לכלל פשרה או הסכמה מעורר גם הוא, לעתים, תרעומת הבאה לידי ביטוי בתלונות".

יצוין כי בשנת 2014 נדחתה בקשת בירור שהגישה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, בשל היעדר פרטים הנחוצים לבירור. בקשת בירור נוספת שהגישה שרת המשפטים על התבטאות בהחלטה שנתן בית דין רבני אזורי - נמצאה מוצדקת; בקשת בירור שהגיש נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, על התנהלות חריגה של שופט - נמצאה מוצדקת, והומלץ לשרת המשפטים להגיש קובלנה לבית הדין.
עיתון גלובס לחודש היכרות - כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מקום המשפט