תכלה שנה: אישיים, מאורעות וגזירות - תשפ"ה לפי סדר א' ב'

הכול מתנקז אל הימים הללו - שבוע קודם ראש השנה: ההכנות, הלחץ, הטירוף. אחרוני הקליפים של זמרי הנשמה המרגשים, מרטיטי הלב, עולים ליוטיוב בקצב מסחרר. מה שאומר: אוטוטו נכנס החג.

תשפ"ה מאחורינו, ולפנינו שנה חדשה בפתח – שנת תשפ"ו. בתי הכנסת מתרחבים, משפצים, חלקם נהרסים ונבנים מחדש לקראת ראש השנה הבעל"ט, היום שבו אנו ממליכים את מלך מלכי המלכים, הקב"ה. עם ישראל כולו מקבל הזדמנות להתחיל דף חדש. יוצאים להתכונן כראוי, עורכים את קניותיהם: זה מחפש טלית חדשה, זה רץ לקנות קיטל לבן-בוהק, זה מסדר את מקומו בבית הכנסת – סמוך לחזן או כמה שיותר קרוב לאדמו"ר. ויש המבלים את זמנם בשדות התעופה של אירופה בדרכם אל הצדיק.

גם הנשים עסוקות במטבח, ומחפשות עוד מתכון חדש ויצירתי כדי לענג בו את סעודות החג. והילדים? מסיימים ללטש את איגרות ה'שנה-טובה'ס' - לחברים, לחברות, למורים ולמורות, כנהוג מקדמת דנא.

רגע לפני שאנו פותחים דף חדש - לקחתי את הקולמוס בידי וערכתי מעין סיכום על סדר האל"ף-בי"ת של מה שעבר עלינו בשנה החולפת, תשפ"ה: אישים ומנהיגים שעשו את השנה, המאורעות המרכזיים, הגזירות, פריצות הדרך - מ-AI ועד גזירת הגיוס, מקנאים ועד "חרדים חדשים", מפוליטיקה ובחירות ועד יוקר המחיה.

א' – הרב אלי סטפנסקי

כמה טבעי לפתוח את סיכום השנה בדמותו של מזכה הרבים, מגיד שיעור דף היומי רבי אלי סטפנסקי. האיש אנדרדוג מובהק, שונה כל-כך בנוף המגידי שיעורים. לא חסר לו דבר: איש עסקים מצליח, ובכל זאת יושב יום-יום ומוסר שיעור דף היומי לאלפים, אם לא למאות אלפי הצופים בארץ ובעולם. פתיחה טובה לסיכום השנה שעברה והתחלה טובה לשנה הבאה.

ב' – בינה מלאכותית

אם יש משהו שמסכמת את תשפ"ה יותר מכל, זו בינה מלאכותית. תשפ״ה איננה השנה שבה ירדה הבינה המלאכותית לעולם, אבל בהחלט זו השנה שבה היא שינתה סדרי בראשית. אמנם אני מקליד את המילים האלו במו מקלדתי, אך בטוחני שרבים מקוראי חושדים בי שהן נוצרו בעזרת כלי בינה מלאכותית.

ג' – גזירת הגיוס

גזירת גיוס בני הישיבות ממשיכה לרחף מעל ראשינו גם בימים אלו,  בחורי ישיבות נעצרים, ונשלכים לכלא בדרך לנסיעה לצדיק, אפשר להתווכח אם צריך ליטול בנטל, אפשר לדון על מתווים כאלה ואחרות, אך עצם הגזירה קיימת, והיא מכה בלב עולם התורה. אנחנו לא מחפשים כאן אשמים, לא לשם כך התכנסנו. אבל אם בשבעה באוקטובר לא העירו את נתניהו, הרי שבכל מה שנוגע לחוק גיוס בני הישיבות - חברי הכנסת נציגי הציבור החרדי כולם, תפסו להם שנ"צ ארוך.

ד' – הרב דוד לייבל

הרב דוד לייבל גם הוא ברשימת האנשים הגדולים שעשו את שנת תשפ"ה. יש שיאמרו לטוב, ויש שיאמרו למוטב. לייבל עומד בראש אחוות תורה, המתיבתא ומשמר התורה, והולך בשיטה כי מי שאינו לומד - חייב להתגייס, אחרת דינו כרודף.

לייבל קרא להקים מסגרות שילוב לימודי קודש עם מקצוע, ואף להקים חטיבה חרדית ''החשמונאים''. המהלך עורר סערה: גדולי ישראל כתבו נגדו מכתבים ויצאו ננדו בחריפות, הפגנות מול ביתו בעיר בני ברק עד שנאלץ לעבור לירושלים. אבל לייבל? ממשיך בדרכו.

ה' – הפלג הירושלמי

הפלג הירושלמי יכול לסמן לעצמו וי גדול של ניצחון בשנה זו, תשפ"ה. אם בעבר כולם הסתכלו עליהם כ“פלג” קיצוני ותמוה משולי המחנה - "דרכיהם לא דרכינו" אמרו, הרי שבשנה זו היהדות החרדית הצטרפה לפלג הירושלמי, במערכה נגד גיוס בני הישיבות גם אם זה לצאת לחסום כבישים. בעיתון המתחרה ואולי המתון יותר 'יתד נאמן' יצאו גם הם במאמרים קיצוניים על גבול הפאשקווילים וכבר לא ניתן להבדיל בינם לבין הפלג. והם? יכולים לומר היום בקול עוצמתי ובחיוך: "אמרנו לכם".

ו' – וואטסאפ-סטטוס

אושיות רשת, אי-אפשר להתעלם מהתרבות הזו. הן כבר מזמן לא רק נחלת הבנות והאינסטוש; הן חדרו עמוק גם לציבור החרדי. אלא שכאן הן לא מתמקדות בטיפוח הגוף וקרבות חתולות למינהם, אלא בחסד ובאהבת הזולת. דוגמה טובה לכך היא נטע שפר איש טוב מלא חיות ועשייה – מנהל אולם הכרמים בבית שמש של שר החסד יענקי שישא (אברהם יעקב אליעזר בן זלדה לרפו"ש), מארגון "בנינו". מיזם חדש שהוא מעלה מאפשר לכל יהודי להשתתף בהוצאות חתונה של יתום ויתומה. לא אשתף כאן את כל הפרטים – רוצו לצפות ולהתעדכן בסטטוס של נטע.

ז' – זאנוויל ויינברגר / זמרים

זמרים יש הרבה – טובים יותר וטובים פחות. זאנוויל יש רק אחד. אמר לי פעם זמר אהוב ומקובל מאוד: היום לא מספיק לדעת לשיר ולנגן הציבור מחפש יותר מזה, מחפש חיבור. לכן יש את הבעקיטשע הצבעוני, הצעיף, הכובע, מה לא עושים בשביל פרנסה, ובצדק. אבל, אצל זאנוויל כל זה לא משחק תפקיד. קולו הערב, הגבוה, העוצמתי, הסלסול הטבעי, השירה והנשמה – זה כל הקסם.

ח' – חינוך ממלכתי חרדי (ממ"ח)

תשפ״ה הייתה שנה של פריצת דרך בנושא הממ״חים. מי שמובילה את המהפכה היא רשת נצח, בראשות הרב מנחם בומבך, המונה היום עשרות מוסדות בכל רחבי הארץ. בשנה האחרונה עוד ועוד בתי ספר הצטרפו לרשת. אבל החידוש הגדול הוא שגם המיינסטרים כבר בפנים, על אף שחלקם עשו זאת מהדלת האחורית, על מנת לקבל תקציבים, נראה שיותר ויותר קהלים רוצים ומבקשים ממ״ח בדרך זו או אחרת. האם אפשר להכריז על מהפך? ימים יגידו.

ט׳ – טראמפ

דונלד טראמפ ירום הודו נבחר השנה לכהונתו השנייה כנשיא ארצות הברית, רבים קיוו לכך, שהרי טראמפ נחשב אוהד ישראל מובהק – ועל כך אין חולקים. האם הוא בעד ביבי או בעד עצמו? על זה אפשר להתווכח. כנראה שזה תלוי מתי. בלילה או ביום, היום או מחר, לפני או אחרי התקיפה באיראן. ובינתיים עד החיסול או הכישלון הבא בקטאר נותר לנו לשאת עיניים לשמים לממליך מלכים ולו המלוכה - שיעשה שלום עלינו. אמן

י' - יועמ"שית / ינון מגל

התלבטתי רבות למי להעניק את האות י'. אומנם היא אות קטנה, אבל משמעותה רבה. על המאזניים: היועמ"שית מצד אחד, וינון מגל מצד שני. על היועמ"שית אתם מבינים לבד שלא יכולתי לוותר - היא הרי הכול כאן במדינה, לא אתחיל איתה. מצד שני, ינון מגל "האדמו"ר" על פיו ישק דבר במחנה הימין, וגם במגזר החרדי הוא נערץ מאוד. אז הלכתי על שניהם. ומי יודע - אולי אצליח להביא לאיחוד לבבות. 

כ' – כלכלה

"כסף מנלן?" - עננה שמרחפת מעל כל בית: איך אעבור את החודש? כל ראש משפחה מנסה למצוא עוד אפיק פרנסה רק כדי לשרוד. יוקר המחיה מכה גלים בכל הארץ: המחירים עולים, הדירות נוסקות. ואם תשאלו את נציגי הציבור הם בכלל עסקים בחשבוניות על פחיות, אחרים מטיילים בעולם או מבלים בבתי משפט. את האזרח הקטן - הם פשוט לא רואים. אבל אל דאגה: הבחירות בפתח, וההבטחות להוריד את יוקר המחיה ישובו, והעולם גוילם שוב את הלוקש יקנו, ובפח יפלו.

ל' – יואלי לנדא

מה שהנגיד הסאטמרי יואלי לנדא עשה השנה - נדמה שעוד לא היה בהיסטוריה. גם בגור לא התכוננו לזה: יואלי רתם את מטוסו לרבי מגור לנסיעה לארצות הברית, תרם מהונו למוסדות, וכמתנת פרידה, ביציאה מה קודש השחיל בידו של הרבי איגרת קנאות בת חמישה עמודים.

וזה היה רק הפרומו. בסעודת יום ההילולא של בעל ה'ויואל משה' מסאטמר בארץ, לנדא הכריז בקול מול מנהלי המוסדות: "הננו רבינו!" והבטיח שהוא ועוד כמה נגידים מהחסידות מוכנים לקבל כל מוסד שיבחר להתנזר מהמדינה הציונית, על רקע גזירות הגיוס והאיום לשלול תקציבים ממי שלא יתגייס. האם באמת 'בעל המאה - הוא בעל הדעה'? ואולי בשנה הבאה נראה רבים מאגודת ישראל מצטרפים לשיטת סאטמר?!

מ' – מרנן מנהיגי הדור

המאורות הגדולים, מנהיגי הדור – מרנן הגאונים רבי דב לנדו, רבי משה הלל הירש ורבי מאיר צבי ברגמן – שלושתם יחד עומדים בראש המערכה כחומה בצורה מול הגזירה הנוראה: גיוס בני הישיבות.

הם לא מתפשרים, למרות גילם המופלג לחו"ל ממריאים, בשערי הכלא מתייצבים, את בחורי הישיבות מבקרים, דברי חיזוק עליהם מרעיפים, ואל פתחם מגיעות שאלות הרות גורל: האם להציב אולטימטום לראש הממשלה, אם לפרוש, ומתי. שלושתם יחד, חזית אחת מאוחדת, מובילים את הציבור בדרך ברורה, תקיפה אך מלאת אחריות. נושאים את דגל המערכה על גזירת הגיוס.

נ' – נפתלי בנט / נוכל / נתניהו

הקרב על ה"נוכל": אם יש אחד שרוצה מאוד ועושה הכול להחליף את נתניהו, ולנצח את הבחירות הבאות זה נפתלי בנט. ולפי הסקרים, נראה שהוא גם מתקרב לשם. השאלה היא האם בנט 2026 יצליח להסיר מעליו את הכתם שהדביקה לו "מכונת הרעל" - הכינוי נוכל. האם נראה את בנט בראשות הממשלה? האם יצליח בנט להוכיח מיהו ה“נוכל” האמיתי מבחינתו - נתניהו.

ס' – סליחות מוזיקליות

נכון, זה לא חדש. אבל השנה כבר אפשר היה לברך על המוגמר. מה שבעבר היה שייך לצעירים בלבד ל"מאדערנע" הפך לנחלת הכלל: חסידים ושאינם חסידים, מבוגרים בלבושי שיראין, רבנים ואנשים מכל החוגים – כולם מצטרפים לסליחות מוזיקליות בנוסח קרליבך בליווי כלי נגינה. התופעה הולכת וקורמת עור וגידים, ומה שבעבר עורר ביקורת – היום אפילו המבקרים מבינים: זה לא דבר שלילי. אולי אפילו מבורך.

ע' – עינב צנגאוקר

"כי אמא יש רק אחת" מקבל משמעות עצומה כשמסתכלים על עינב צנגאוקר – הלביאה. יום ולילה, חורף וקיץ, חום וגשם, היא לא נחה ולא שוקטת. לא מוותרת עד שבנה ושאר החטופים ישובו הביתה. עינב היא אמא למופת: גיבורה, נחושה, מסורה. היא בהחלט יכולה להוות דוגמה שממנה יש מה ללמוד גם בסמינרים. אם מאמהות אחרות של חטופים וחטופות אנחנו מקבלים חיזוק בעניין שמירת שבת - הרי שהיא מלמדת מסירות, אי-וותרנות, וגם כשחרב חדה מונחת על צווארו - אל יתייאש מן הרחמים.

פ' – פלא גדול

"אני איש פלא, ונשמתי הוא פלא גדול, חידוש כמוני לא היה מעולם" – אמר רבי נחמן. אבל כאן אני מדבר על הינוקא, הגאון רבי שלמה יהודה בארי. הוא לא פרץ לחיינו דווקא השנה, אבל בתשפ"ה זה פרץ את כל הגבולוץ. ממלא אולמות, נוסע בעולם, מקבל קהל. חסידים ומעריצים מטפסים על חלונות רק כדי לצפות בו ולהיכנס אליו. מקום אצלו בימים נוראים עולה למעלה משלושים אלף דולר. פלא גדול. גאון עצום. חידוש שלא היה כמותו.

צ' – צ'ארלי קירק

מצד אחד - אהוד בישראל. מצד שני - קונספירטור שנוי במחלוקת ובעל דעות שמרניות. אבל מרגע הירצחו כל זה כבר לא רלוונטי. גם היותו נוצרי הפך לפחות משמעותי. אנשים שרחוקים מדעותיו הזדעדעו והביעו צער. חלקם אולי ניצלו זאת פוליטית, אבל הוא הפך לפתע לסמל. "אחרי מות – קדושים אמור".

ק' – קרעטשינף

"איפה מרדכיל'ה? וואו איז מרדכיל'ה?” – כך שאלו המבקרים בטיש שבת־שבעה בקרעטשינף־סיגעט, באוהל הענק בחצר פינסק קרלין בירושלים. שולחן מזרח גדול, חמישה אחים ממשיכי דרכו של אביהם הגדול האדמו"ר זצ"ל, רבנים, מו"צ ואלפי מבקרים, חסידים ואנשי מעשה – כולם עיניהם נשואות למרדכיל'ה: האם כבר נכנס או לא? 

אז מיהו מרדכיל'ה? הנכד האהוב לסבא, רבי הרשל'ה. מי שביקר פעם לפני שנים אצל רבי הרשל'ה ברחוב אבינועם ילין בירושלים, היה יכול להבחין בעלם הצעיר משתפך לפני קונו בקרן זווית כזקן ורגיל. ברבות השנים התחבר לחסידות ברסלב, וכיום הוא מקושר לרבינו רבי נחמן, מרבה בנסיעות לאומן ומשמש כמשפיע ברסלבי, מתפלל ב'נקודה טובה' בשכונת מאה שערים. ובשבת האחרונה אף ערך שם את שולחנו הטהור עד ארבע לפנות בוקר. האם יש כאן תקדים? אדמו"ר בחצר ברסלב?.

ר' – רמת בית שמש

אם תנסו לעצור בנאדם ברחוב ולשאול אותו על בית שמש – הוא יענה: מעוז הקנאים והקיצונים. אבל זו כבר לגמרי לא המציאות. היום יש את רמת בית שמש שמשנה את פני התמונה. יש שיגידו: עיר של השפויים. אחרים יכנו אותה: עיר של “החרדים החדשים”. ויש מי שיאמרו: קן של קיצונים מסוג אחר - "מאדערנע'ס". תשפ"ה זו לגמרי השנה של תושבי רמת בית שמש. לא רק שכונה - אלא פריצת דרך: חרדים שאומרים די לקיצונים - אתם לא מקובלים.

ש' - ושבו בנים לגבולם

אי-אפשר לסכם את תשפ"ה בלי להזכיר את הבנים של כולנו, החטופים שנמקים בשבי בעזה מזה כשנתיים. אי-אפשר להעלות על הדעת שהם הולכים לעשות עוד חג - שם, במנהרות, ללא אוכל, לצד מחבלים שפלים אכזרים ונבזים. קשה בכלל לדמיין את זה. אנחנו מדברים על יוקר המחיה, על גזירות נוראיות, על קשיים כאלה ואחרים, ומעבר לגדר יש חמישים חטופים, אחים שלנו, חלקם בין החיים, שמשוועים לעזרה שנוציא אותם משם - עכשיו! הלוואי, כולי תפילה, שאוכל למלא את המשבצת הזו בבשורה הגדולה: כולם, כל החמישים - שבו הביתה. אמן.

ת' – תחל שנה וברכותיה

זה היה  תשפ"ה - וכעת לא נותר לנו אלא לבקש ולאחל: תחל שנה וברכותיה - שנת תשפ״ו – שיתבטל כל הגזירות. שכלל ישראל יידעו רק שפע. שנה של ברכה. שנה של נחמה. שנה של גאולה וישועה. שנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה. שיתקבלו תפילתנו ברחמים וברצון לפני אדון כל. אמן