ממדאני, העצרת והזמן של החרדים לחשוב מחדש על בני בריתם

חלקים מהקהילה החרדית בניו יורק, ובראשם חסידות סאטמר, עוררו השבוע עניין ציבורי רחב לאחר שהתייצבו בגלוי לצדו של ראש העיר הנבחר זוהראן ממדאני. אלפי חסידים יצאו להצביע עבורו במהלך שהוגדר בחסידות כקידוש השם ונועד להראות שאין מלחמה בין מוסלמים ליהודים.

ממדאני, מוסלמי בן שלושים ושלוש ממוצא הודי ואוגנדי, נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית ונחשב לאחד הקולות הבולטים באגף השמאלי והרדיקלי שלה. הוא ידוע בביקורתו החריפה כלפי מדיניות ישראל אך נקט טון מפויס כלפי הקהילה החרדית בעיר. מיד לאחר הניצחון התחייב להיאבק באנטישמיות, להגן על הקהילות היהודיות ולתמוך במאבק החרדי נגד החוק המחייב את מוסדות החינוך ללמד תכנים הסותרים את ערכי התורה. הוא אף הבטיח סיוע כלכלי למוסדות התורה ולמשפחות החרדיות ואמר כי יעמוד לצידן גם בנושא הבוער ביותר, גזירת החינוך.

העסקן הבכיר נפתלי אינדיג עם ראש העיר ממדאניצילום: קמפיין ממדאני

ברמה המדינית ממדאני איננו ידיד של ישראל. הוא מתנגד למדיניות הממשלה בירושלים ומזהה את עצמו עם זרם ליברלי פרוגרסיבי הרואה בישראל כוח כובש. עם זאת חשוב לו להבהיר שאיננו אנטישמי. הוא מבקש להצטייר כמנהיג אוניברסלי המבדיל בין שנאה ליהודים לבין ביקורת פוליטית על מדינה ריבונית. בעבורו, תמיכה בקהילה החרדית איננה סתירה אלא ביטוי לערך שהוא עצמו מאמין בו, הזכות של כל קבוצה דתית לשמור על חייה ועל אמונתה בלי כפייה.

אך כאן מתעוררת השאלה העמוקה באמת: האם הימין הישראלי, שעליו נשענו החרדים במשך עשורים, אכן תומך במאבקם לאוטונומיה רוחנית? האם המחנה שמגדיר עצמו שומר מסורת באמת מוכן לאפשר לקהילה חרדית להתנהל מחוץ למסגרת הממלכתית, או שמא הוא מבקש להכניס אותה אליה בכפייה של זהות לאומית אחת? בשנים האחרונות נדמה כי התשובה מורכבת. בעוד הימין מדגיש את הצורך באחדות ובשירות לאומי משותף, החרדים מבקשים לשמור על ייחודם. הפער הזה הולך ומתרחב והוא מחייב את הציבור החרדי לבחון מחדש מי באמת נלחם למען חירותו הרוחנית ומי רק מדבר עליה.

תומכיו של ראש העיר הנבחר ממדאני חוגגים את ניצחונו בברוקליןצילום: Liri Agami/Flash90

בעוד שבארצות הברית נחגגת בחירתו של ראש העיר המוסלמי הראשון בתולדות ניו יורק, בישראל החרדים מצויים בעיצומו של מאבק דומה על עצמאות רוחנית. בשבוע שעבר נערכה בירושלים עצרת המונית שבה הביעו מאות אלפים התנגדות נחרצת לשינויים המוצעים בחוק הגיוס. עבור רבים מהם זה איננו רק מאבק פוליטי אלא מאבק על הזכות לחיות על פי אמונתם ללא התערבות המדינה.

כאן נוצרת הקבלה מפתיעה. בזמן שבישראל מתמודדים החרדים עם לחצים מבית, בניו יורק ניצב מנהיג מוסלמי ומגן על חופש החינוך החרדי. הדיסוננס הזה מזמין מחשבה מחודשת. ייתכן שהשותפים למאבק על חירות רוחנית אינם תמיד אלה שנראים כקרובים אידיאולוגית.

ממדאני בביקור במסגדצילום: רשת X

ממדאני מייצג את האגף הקיצוני במפלגה הדמוקרטית, שצמח כתגובה לפופוליזם של טראמפ. מגמה זו איננה טובה למדינת ישראל אך היא עשויה לשאת משמעות אחרת עבור הציבור החרדי. השמאל הפרוגרסיבי בעולם רואה עצמו מגן זכויות מיעוטים, והחרדים הם מיעוט מובהק. גם אם המרחק התרבותי גדול, הערך המשותף קיים והוא הרצון לשמור על אורח חיים עצמאי וחופשי מכפייה של הרוב.

ייתכן שהמאבק החרדי הנוכחי בישראל יוכל להרוויח מהלקח האמריקאי. חירות דתית איננה שייכת למחנה פוליטי מסוים אלא למי שמכיר בחשיבותה של אמונה חופשית. ממדאני איננו דמות לחיקוי אך הוא תזכורת לכך שלפעמים מי שנמצא הרחק ממך פוליטית מבין טוב יותר את מאבקך הרוחני.

בסופו של דבר המאמר הזה איננו קריאה להזדהות פוליטית חדשה אלא הצעה לחשיבה צלולה. הציבור החרדי בישראל צריך לבחון מחדש מי הם בני בריתו האמיתיים. אולי דווקא בעולם שמתרחק מערכים של רוח וחירות, הקול שמגן על האמונה יגיע ממקום בלתי צפוי, אפילו מניו יורק.