כולם עסקו בשאלה איך זה קרה. יש שאלה חשובה הרבה יותר

עם ישראל בארץ ובעולם הזדעזע השבוע למשמע הבשורה הקשה על הירצחו בדם קר של רב, מקובל וצדיק מופלג בישראל - הרב עמוס גואטה זצ"ל. מטבע הדברים, רבים עסקו בשאלה כיצד אירע המעשה, כיצד ניתן היה למנוע אותו, ומה יש לעשות כדי להגביר את האבטחה סביב גדולי ישראל. אחרים מיהרו לייחס את המעשה למצבו הנפשי של הרוצח, ובכך ראו את סיום הפרשה.

אולם יהודי מאמין יודע שאין מאורעות כאלה מתרחשים במקרה. כשבורא עולם מזעזע את עולמו, הוא קורא לנו להתבונן פנימה. מעבר לחקירה ולבירור העובדות, מוטלת עלינו החובה לערוך חשבון נפש, ובמקרה זה בעיקר להתחזק בכבוד התורה, בכבוד הצדיקים ובהערכה אמיתית לגדלותם.

אמרה התורה בפרשת שמיני: "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'". לכאורה היה ראוי לומר "בוכים", שהרי מדובר באבל על מאורע שהתרחש באותה שעה. אלא שהתורה נקטה בלשון עתיד - "יבכו" - ללמד שהבכי האמיתי אינו מסתיים ברגע הפטירה. הוא נולד מתוך ההתבוננות במעשיו של הצדיק, מתוך ההכרה במה שהעניק לעולם ומתוך ההבנה איזה חלל הותיר אחריו.

אף בתפילתנו אנו מבקשים: "לקיים בנו חכמי ישראל". אין הכוונה רק שיאריכו ימים, אלא שגם דרכם, הנהגותיהם ותורתם ימשיכו להתקיים בתוכנו. לכן אנו מוסיפים: "ותלמידי תלמידיהם בכל מקומות מושבותיהם", שכן כוחו של צדיק אינו נפסק עם הסתלקותו, אלא ממשיך לפעול באמצעות תלמידיו וההולכים בדרכו.

חז"ל לימדו במסכת ראש השנה שמיתתן של צדיקים שקולה כשריפת בית אלוקינו, ובמדרש אף נאמר שסילוקם של צדיקים קשה יותר מחורבן בית המקדש. הדברים דורשים ביאור. וכי יש כאב גדול יותר מחורבן הבית, מהסתלקות השכינה ומאלפיים שנות גלות?

ייתכן שהתשובה היא, שאת חורבן בית המקדש אנו יודעים לכאוב. דורות שלמים חינכו אותנו להתאבל עליו, לזכור אותו ולהרגיש את חסרונו. לעומת זאת, את גודל האבדה שבפטירתו של צדיק איננו מסוגלים תמיד להעריך. איננו יודעים עד כמה הוא הגן על דורו, כמה שפע הוריד לעולם וכמה זכויות עמדו לנו בזכותו. דווקא משום כך עלינו לבכות, מפני שאיננו יודעים באמת מה איבדנו.

עוד אמרה התורה בפרשת שלח: "היש בה עץ אם אין". רש"י מפרש שאין הכוונה לעץ כפשוטו, אלא לאדם כשר שזכותו מגינה על יושבי הארץ. החתם סופר מוסיף ומבאר שהצדיק נמשל לעץ מפני שעץ אמיתי אינו עומד במקום. הוא צומח, מתפתח, מוציא ענפים ופירות ומרבה חיים סביבו. כך גם הצדיק. כל ימיו הוא מוסיף תורה, חסד, קדושה והשפעה, ואינו מסתפק במה שכבר השיג.

כאשר עץ כזה נגדע, אין מדובר רק באובדן של אדם יחיד. עולם שלם של תורה, קדושה והשפעה מסתלק מן העולם. זו הסיבה שחז"ל הפליגו כל כך בחומרת סילוקם של צדיקים.

יהי רצון שנדע לכבד את תלמידי החכמים בחייהם, ללמוד מדרכיהם, להתחזק בתורתם ולהעריך את גודל זכותם, ולא נזדקק חלילה להתעורר רק לאחר הסתלקותם.

- - - - - - - - - - -

הגאון הרב חיים משה כץ שליט"א הינו רב קהילת 'רחם' במערב בני ברק, מוסר את שיעור הדף היומי הגדול בעיר ומגיש תכנית ברדיו 'קול ברמה'.