פרשנות בפשיטת רגל: החיוך של טראמפ - הסיוט של נביאי הזעם בישראל

התמונות שהגיעו השבוע ממיאמי אינן זקוקות לפרשנות, והן ודאי לא זקוקות לתרגום. החיוכים, שפת הגוף והכימיה המוכרת בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא דונלד טראמפ, מספרים סיפור של ברית שאינה ניתנת לערעור.

אך בעוד שני מנהיגים הללו מניחים את היסודות לביטחונה של מדינת ישראל בעשור הקרוב, קשה שלא להפנות את המבט אחורה, אל ארץ הקודש שלנו, ולחוש מבוכה עמוקה לנוכח מצב התקשורת והשמאל הישראלי.

במשך שבועות וביתר שאת בימים האחרונים הופעלה כאן מכונת תעמולה משומנת. הפרשנים באולפנים, אלו שמתיימרים להבין את נפשו של "הדוד מאמריקה", ניסו לשכנע אותנו שטראמפ נוטר טינה, שהיחסים במשבר. דונלד קילל את נתניהו בגלל החיסול בעזה, סיפר לנו כאן אחד מהפרשנים הוותיקים.

ואם כבר פרשנויות נשכחות, קשה שלא לזכור את שהתחולל כאן ערב הבחירות בארצות הברית. כמה סיפרו לנו שחזרתו של טראמפ לבית הלבן היא סכנה לישראל. היו בינינו "רבים וטובים" (במרכאות כפולות ומכופלות) שכמעט נשאו תפילה לניצחונה של קמלה האריס.

דמיינו לרגע איך הייתה נראית פגישה בין נתניהו להאריס. במקום אשראי מדיני לתקיפה באיראן, היינו מקבלים הטפות מוסר על "איפוק". במקום התחייבות לפירוק מוחלט של חמאס, היינו מקבלים לחץ לוויתורים מסוכנים. גם התומכים הנלהבים ביותר של השמאל הישראלי יודעים עמוק בלב: בבחירה שבין האינטרס הלאומי לבין השאיפה להפיל את נתניהו - הם בחרו באפשרות השנייה, גם אם המחיר הוא פגיעה אנושה בביטחון המדינה.

די היה לרפרף בטורי סוף השבוע של העיתונאים המובילים בישראל יומיים לפני הפגישה כדי להבין את גודל הניתוק. מה שהם הגישו לנו כ"פרשנות אובייקטיבית" לא היה אלא משאלת לב. הם קיוו לכתף קרה, אולי ייחלו למשבר, הם בנו על קרע שישרת את האג'נדה הפוליטית שלהם כאן בבית.

אבל טראמפ, כמו טראמפ, מזכיר לנו שוב מהי חברות אמת ומהי עוצמה אזורית. הבטחותיו לשחרר את הרסן מול איום הטילים הבליסטיים של איראן, והגיבוי המלא להכרעת חמאס, הם חבל ההצלה שישראל זקוקה לו כמדינה קטנה המוקפת אויבים. המילים הללו הן לא רק הבטחות; הן תפיסת עולם שרואה בישראל נכס אסטרטגי ולא נטל.

הפגישה במיאמי היא לא רק ניצחון דיפלומטי של בנימין נתניהו, היא תמרור אזהרה לציבור הישראלי מפני אלו שמנסים להנדס לנו את התודעה. מתברר שוב ושוב שהשנאה לנתניהו מעבירה אנשים על דעתם, עד כדי כך שהם מוכנים להמר על עתידנו המדיני רק כדי לראות את ראש הממשלה נכשל.