סוף לעידן ברק בפרשנות החוזים: הכנסת אישרה את ביטול "הלכת אפרופים"

המהפכה החוקתית שהוביל נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, לא נולדה ביום אחד. בשיטתיות ובתחכום בנה ברק את התשתית שהובילה לצבירת הכוח האדירה של מערכת המשפט - כוח ששיאו הגיע לאחרונה בהחלטת בג"ץ חסרת התקדים לבטל חוק יסוד של הכנסת.

החוק שיש הרואים בו את תחילתה של אותה מהפכה, עסק דווקא בנושא שנחשב בעבר לטכני ויבש: פרשנות חוזים. התיק שהתגלגל לפתחו של ברק בשנת 1995 עסק בחוזה שנכרת בין משרד השיכון לבין חברות קבלניות, ביניהן חברת "אפרופים". במסגרת החוזה, התחייבה המדינה לרכוש מהחברות דירות שלא יימכרו בשוק החופשי במחיר מלא, אולם בהמשך ביקשה להפחית את המחיר.

השופט ברק ניצל את העתירה הזו, ואת חוסר הקשב הציבורי לנושאים חוזיים באותה עת, כדי לקבוע עקרון משפטי חדש ומרחיק לכת. ברק קבע כי בית המשפט אינו מחויב עוד ללשון הכתובה של החוזה, אלא רשאי "להתחקות אחר כוונת הצדדים" כפי שהוא מפרש אותה. "הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים, בלא להיות מוגבלים לביטויים או לכינויים שהשתמשו בהם... יד הכוונה על העליונה", כתב ברק בפסק הדין המפורסם.

שלושה עשורים של חוסר ודאות כלכלית קביעה זו שינתה את פני הפסיקה הכלכלית בישראל במשך שלושה עשורים. היא העניקה לשופטים כוח פרשני כמעט בלתי מוגבל והיוותה את ראשיתו של האקטיביזם השיפוטי. בעולם העסקי והמשפטי נשמעה ביקורת חריפה על כך שהלכת אפרופים יצרה חוסר ודאות מוחלט בניהול עסקאות, שכן איש לא יכול היה לדעת כיצד יפרש שופט את החוזה ביום פקודה. גם שופט העליון בדימוס יורם דנציגר ביקר לא פעם את ההלכה וקרא לחזור לכיבוד לשון החוזה.

ערב ההכרזה על הרפורמה המשפטית, ביקש שר המשפטים יריב לוין לקדם את ביטול ההלכה, אך אירועי המחאה והמלחמה שבאה בעקבותיהם הקפיאו את המהלך. השבוע בשעת לילה מאוחרת , אישרה הכנסת ברוב של 18 תומכים 4 מתנגדים 2 נמנעים, את הצעת החוק של השר לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן לביטול ההלכה המשפטית של ברק.

לפי החוק החדש, חוזה עסקי יפורש על פי לשונו בלבד: "ככל שלא הסכימו הצדדים על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרי פרשנות שונים לפי סוג החוזה - חוזה עסקי יפורש על פי לשונו בלבד", נכתב בחוק.

איתן לירזצילום: רמי זרנגר

עו"ד איתן לירז, ליטיגטור מוביל ומנוסה, שמעורב בסדרה ארוכה של תיקים בעלי פרופיל גבוה בעולם העיסקי, שרבים מהם נוגעים בהכרח לסוגיית פרשנות החוזים, מברך על המהלך ומסביר כי הלכת אפרופים הייתה אכן אחד מעמודי התווך של הגישה האקטיביסטית.

"ההלכה העניקה לבית המשפט שיקול דעת רחב מדי בקביעת כוונת הצדדים, ובמקרים מסוימים אף אפשרה להעדיף 'פרשנות תכליתית' על פני הלשון המפורשת שנכתבה בחוזה", מסביר לירז. "ביטול ההלכה הוא שינוי מתבקש ומבורך. אין מדובר ב'ענישה' של הלכה היסטורית, אלא בחזרה לעקרון היסוד של עולם המסחר: הסתמכות על הטקסט הכתוב".

לדברי לירז, לשינוי יש משמעות כלכלית אדירה: "כאשר המיקוד חוזר ללשון החוזה, הצדדים יכולים לתמחר סיכונים באופן מושכל ולקבל החלטות השקעה ללא חשש מ'הפתעות פרשניות' של בית המשפט. זהו צעד חיוני לביטול פרמיית אי-הוודאות המכבידה כיום על עסקאות בישראל".

גם בעולם הליטיגציה צופה לירז טרנספורמציה משמעותית: "אנחנו נראה צמצום בתביעות המבוססות על 'אווירה' ומעבר למחלוקות ממוקדות-טקסט. הדבר יגדיל את הסיכוי לפשרות מוקדמות ויצמצם את הפער המטריד שקיים כיום בין הערכת הסיכון המשפטית לבין פסק הדין בשטח".