יום העצמאות: הדובר החרדי של ח"כ סוכות בחר שם חגיגי בברית לבנו

בברית שהתקיימה אתמול (שלישי) לבנו של יוסי ריינר, דובר ח״כ צבי סוכות, הכריז סוכות שכובד בהקראת הברכות על שמו המיוחד של התינוק: הַלֵּל שָׁלֵם.

לידת בנו של ריינר מגיעה בימים מרגשים, זאת מאחר והוא נולד ביום השואה, ויום הברית שלו חל ביום הזיכרון - ערב יום העצמאות. הדבר הביא את אביו לבחור את השם ״הַלֵּל שָׁלֵם״, המסמל את ההתרגשות הלאומית ביום העצמאות, וההודאה לקב״ה בצל ניסי מלחמת התקומה.

ח״כ סוכות בירך את דוברו על הולדת בנו השני: ״הלל שלם. איזה שם מיוחד ומרגש שמגיע דווקא כאן מתוך הקהילה החסידית בבית שמש, קהילה שביחד עם יוסי שמוביל אירועים כמו שיירת העצמאות מדי יום העצמאות מבטאת שילוב מיוחד של חיבור לערכים, לעם ישראל ולמדינת ישראל. אני מברך את המשפחה היקרה שתזכה לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים בע״ה״.

כזכור, עם לידת בנו שיתף ריינר בהתרגשות: ״כמה חיכינו לרגע הזה. אין ניצחון גדול מזה. אין תשובה חזקה מזו. אין רגע סמלי יותר מלהביא חיים חדשים לעולם דווקא ביום השואה, ביום שבו אנו זוכרים את הניסיון להשמיד את העם היהודי. דווקא ביום שמוקדש לזיכרון ולכאב, התשובה הפשוטה והחזקה ביותר היא עצם החיים עצמם״.

ריינר הסביר את השם שנתן לבנו בפוסט ששיתף בטוויטר: "לא במקרה זה השם. הוא נולד בכ"ז בניסן, ביום שבו עם ישראל מתמודד עם זיכרון כואב ומר (יום השואה) ונכנס לברית בד' באייר, ערב יום העצמאות, רגע לפני שאנחנו מציינים את התקומה. ובתוך הרצף הזה, בין כאב לזיכרון, בין נפילה לקימה, בחרנו בשם הזה ולא בכדי.

חז"ל מלמדים שהלל נאמר לא רק בזמנים קבועים, אלא גם כאשר עם ישראל עובר מצרה לגאולה. כשיש מעבר מסכנה לחיים, מאיום להתבססות, יש צורך לעצור ולהודות, ואם מסתכלים ביושר על התקופה האחרונה, אנחנו חיים בתוך מציאות כזו ממש. 

בשלוש השנים האחרונות, והחודשים האחרונים בפרט, לא היו רגילים. עם ישראל מתמודד במקביל מול כמה וכמה חזיתות. זו מציאות שלא הרבה עמים בעולם היו יודעים לעמוד בה.

וזה לא שאין מחיר. יש כאב, יש אובדן, ויש מורכבות גדולה. אבל בתוך כל זה, יש אמת אחת פשוטה: עם ישראל עומד. לא רק עומד, אלא פועל, נלחם, פוגע באויבים שלו, ומוכיח פעם אחר פעם עוצמה ויכולת והתאוששות.

הברית החגיגית צילום: ללא קרדיט

נכון, זה לא ה"ניצחון המוחלט", אבל יש כאן דבר עמוק מאוד, כמעט בלתי נתפס: עם שחוזר לארצו אחרי אלפיים שנה ומנהל מערכות מורכבות מול כמה וכמה חזיתות בו זמנית ומצליח להחזיק, להגיב, ולהכות באויבים שלו. ובתוך מציאות כזו, לא רק שאומרים הלל, יש חובה לבחור בהודיה, לראות את הטוב ולהנציח אותו!

אבל לצד ההלל הלאומי, יש גם הלל פרטי, הלל על הבית שלנו, על המשפחה שהולכת ונבנית ועל אור המתוק שלנו, שמאיר את חיינו בכל יום מחדש.

והלל עמוק במיוחד על רעייתי אסתי, על חודשים של קושי אמיתי ועל הכוחות, הסבלנות והאהבה שהביאו אותנו לרגע הזה. לכן קראנו לו הַלֵּל. אבל השם שלו הוא לא רק הלל. קראנו לו הַלֵּל שָׁלֵם.

"שלם" הוא השם הקדום של ירושלים, העיר שמסמלת יותר מכל מקום אחר חיבור בין עבר להווה, בין חורבן לתקומה. והמשמעות השנייה היא הלל שלם, הודיה שלמה. לא הודיה חלקית, לא כזו שמחכה שהכול יהיה מושלם, אלא הודיה שלמה גם בתוך מציאות מורכבת שעדיין לא מושלמת. וכשמחברים את הכול יחד, יוצאת אמירה ברורה: הַלֵּל שָׁלֵם.

להודות באמת על מה שיש ולהישאר מחוברים לשורש, להיסטוריה ולזהות שלנו. בימים האלה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, כשאנחנו זוכרים את מי שלא איתנו ואת המחיר ששולם כדי שנוכל לעמוד כאן, הבחירה להביא חיים, לתת שם כזה, ולהכניס ילד לברית, היא לא רק שמחה פרטית. זו אמירה של עם. עם שממשיך, עם שבונה, עם שלוחם, עם שלא שוכח להודות. הַלֵּל שָׁלֵם.