תמרור עצור לשנאה: כך הפך סרטון ההשפלה לקרן אור

מי שמשוטט במרחב הדיגטלי בחודשים האחרונים עלול לחשוב שהגענו לנקודת אל-חזור. השיח כלפי המגזר החרדי ובני הישיבות הקצין לרמות שגובלות באזורים אפלים בהיסטוריה שלנו. לעיתים נדמה ששכחנו הכל: לא רק את מה שעבר עלינו כעם בגולה, אלא גם את העובדה שבעוד אויבינו מבחוץ מנסים לכלותנו, יש מי שפועל במרץ לכלות אותנו מבפנים.

לא פעם אני נתקל בתגובות ובאמירות בוטות כל כך, שנדמה כי גם בעיתונים של גרמניה בשנות ה-30 הן היו עלולות להיפסל בעריכה בשל עודף ארס.

אבל דווקא בערב יום העצמאות, מתוך החושך הגדול של ההסתה, הופיע אור בלתי צפוי. זה קרה כשעיתונאית "חדשות 12", ענבר טויזר, העלתה לרשתות החברתיות תיעוד שבו היא ובעלה "מתקלים" שני צעירים חסידיים שאספו כסף עבור הכנסת כלה.

בתיעוד, שהופץ ללא טשטוש פניהם של הבחורים הנבוכים, נשמע בעלה של העיתונאית מעביר להם "סדרת חינוך" תוקפנית מול המצלמה ושולח אותם בבוטות להתגייס לצה"ל. לי לפחות זה לא הרגיש כמו ויכוח אידאולוגי לגיטימי על "שוויון בנטל". זה היה טקס השפלה פומבי של שני צעירים שכל חטאם היה השתייכותם למגזר מסוים והניסיון שלהם לסייע לזולת.

בדיוק בנקודה הזו,  קרה משהו שלא ראינו זמן רב. הסרטון, שאולי נועד להוסיף שמן למדורת השנאה, הפך באופן אירוני לתמרור עצור בוהק. הציבור הישראלי - כולל רבים שאינם נמנים על אוהדי הציבור החרדי - הבין שפה נחצה קו אדום. התגובות לא איחרו לבוא והן היוו שיעור מרגש באנושיות: במקום להצטרף ללעג ולשנאה, אלפי גולשים העניקו גיבוי מקיר לקיר לבחורים ותקפו את העיתונאית על הבריונות והפגיעה בפרטיותם.

יתרה מכך, הזעזוע תורגם למעשה של ערבות הדדית. המונים נרתמו ותרמו סכומים משמעותיים לאותה מטרה שלשמה נאסף הכסף, כקונטרה ישירה לניסיון הרמיסה. הציבור הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שיש הבדל תהומי בין מחלוקת פוליטית לגיטימית לבין רדיפה אישית וגסה.

המקרה הזה הוא אמנם אירוע נקודתי, אך הוא נושא עמו בשורה גדולה. הוא מוכיח שגם כשהרוחות סוערות, לרוב הדומם בישראל יש עדיין חוש ריח חד.

הציבור זיהה שהבעיה אינה בשני החסידים שמבקשים צדקה, אלא במי שמרשה לעצמו להתנשא ולהשפיל אותם מול המצלמה. זוהי ההוכחה שעדיין לא למדנו לשנוא כפי שאולי היו רוצים שנלמד. זהו האור בקצה המנהרה - ההבנה שמעבר למחלוקות, אנחנו קודם כל בני אדם, ומי שמנסה לרמוס את כבודנו הבסיסי יגלה שהמצפן המוסרי הישראלי עדיין עובד, ובעוצמה רבה.