י"א סיון התשפ"ד
17.06.2024

המצליחות והמצליחים: סטארט-אפים חרדים

פעילות הסטארט-אפים בעולם החרדי צוברת תאוצה: כ-220 חברות נרשמו למאיץ קמא טק ושש מתוכן יזכו לליווי היזמית החרדית • ד"ר מירב חדד: "חסרים לנו המשקיעים שילכו עם החזון - לא רק החזון הטכנולוגי, אלא גם החזון החרדי"

  • ב' אייר התשע"ה
המצליחות והמצליחים: סטארט-אפים חרדים


שילוב החרדים בתעשיית ההיי-טק צובר תאוצה. מחר (ב') יושק באופן רשמי האקסרלרטור החרדי קמא טק. המספרים של המאיץ מעידים על מגמה מבורכת: 224 סטארט-אפים של יזמים ויזמיות מהמגזר החרדי הגישו מועמדות לפרויקט ומחר יוצגו שש החברות המצטיינות. הפעילות תצא לדרך באירוע שיתקיים מחר בבית התפוצות בנוכחות נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס; המשקיע יוסי ורדי; יו"ר מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, איש ההון סיכון יזהר שי, אשר עמד בראש חבר השופטים של המאיץ ואחרים.

התחרות בין הסטארט-אפים שמועמדים לתוכנית של קמא טק (אשר כוללת בין היתר מענק של 20 אלף שקל, משרדים בחברת היי-טק, נסיעה לניו יורק ולונדון למפגשים עם משקיעים, וכמובן ליווי מקצועי) נערכת זו השנה השנייה. משה פרידמן, מנכ"ל קמא טק, מספר כי "ב-2014 נרשמו לתחרות 20 סטארט-אפים חרדים, והפעם יותר מ-220. יש צמיחה מהירה מאוד במספר החרדים שמבקשים להשתתף בהיי-טק ואנחנו נעשה כל מאמץ לעזור לכמה שיותר מהם להצליח בתחום".

ברשימת הסטארט-אפים המתמודים ניתן למצוא את היזמית מירב חדד, ד"ר לבינה מלאכותית שפיתחה את Brillianetor, טכנולוגיה המבקשת להטמיע תכונות חברתיות בעיקר במשחקי מחשב. "כדי שמחשב יהיה חברתי צריך לתכנת אותו ככזה", מסבירה חדד בראיון ל"גלובס", "יש הרבה תאוריות ומודולים שמתרגמים פסיכולוגיה למדעי המחשב ולמתמטיקה, אבל מה שאנחנו מנסות לפתח זו ממש יכולת חברתית שתשפר את המשחק. יש לנו כבר פטנט על הטכנולוגיה, והיום אנחנו בשלבי התקדמות ומחפשות השקעות. עובדות איתי עוד 3 בנות חרדיות, וחסרים לנו המשקיעים שילכו עם החזון - לא רק החזון הטכנולוגי, אלא גם החזון החרדי". חדד, שלה ניסיון של שבע שנים בחברות היי-טק, טוענת שכיום הסביבה בחברות טכנולוגיה אינה מתאימה לעובדים חרדים, ובעיקר לא לנשים.

יש לא מעט חברות גדולות שמגייסות קבוצות של נשים חרדיות ויוצרות סביבה מתאימה.

"נכון, אבל אז קשה להן להתקדם בחברה. מעבר לניואנסים של סביבה גברית, יש ניואנסים של חרדיות. כמישהי שמגיל 4 הולכת לגן של בנות וממשיכה במסלול כזה, קשה להיחשף פתאום לעולם של גברים. זה דורש להילחם באגרסיביות הזו ובדעות קדומות. אחד הדברים הטובים שקרו לי, הוא שאחרי שהקמתי את החברה שמעתי על קמא טק, ושם שמעתי על סטארט-אפים נוספים של נשים חרדיות".

איך הסביבה הקרובה הגיבה לכך שהלכת ללמוד משהו טכנולוגי?

"אני מודה שהודות לכך שזה היה כל כך מעניין, היה לי יותר קל. היום אין לי משכורת כי הפסקתי לעבוד והתמקדתי בהקמת החברה. ההכנסה היחידה היא מכך שאני מלמדת באוניברסיטה הפתוחה, וגם זה לא תמיד. אני בחברה שלי כי כיף לי".

בעוד שחדד מהווה סמל לשילוב נשים חרדיות, הסטארט-אפ EnglishOn, שגם הוא מתחרה, מציג שילוב מעניין בין יזם חילוני צעיר ותל אביבי, ליזם מעט יותר מבוגר, שהוא חרדי מבני ברק. מיכאל משיאן החרדי (44) פיתח יחד עם אאור שרף (26) מצפון תל אביב, תוסף כרום שמטרתו לימוד ותרגול אנגלית בצורה נוחה ונגישה. בתוך הטקסט, מופיעות מילים מסומנות, כאשר על הגולש להציע להן פירוש בשפה האנגלית, ולקבל פידבק מיידי.

"חשבתי על זה שמכל מקצועות הליבה החשוב ביותר הוא אנגלית", מסביר משיאן, "זה מפתח לידע ולעסקים. בבתי הספר החרדים ובישיבות אין מספיק מורים שיכולים ללמד אנגלית ברמה גבוהה, וכמובן שאין עם מי לתרגל. לפני שעליתי ארצה מארה"ב, ניהלתי במיאמי מסעדה מקסיקנית כשרה, והמלצריות הישראליות שם, אמרו לי שהן למדו אנגלית מהטלוויזיה. גם את האפשרות הזו אין לחרדים. מה שהיום כן קיים, אלו אתרי חדשות - אתרי חדשות כלליים וכמובן אתרי חדשות חרדיים. התוסף שלנו פונה לגולשים מבוגרים ומאפשר להם להתאמן, לתרגל, וללמוד מילים, בלי שהם צריכים ליזום את הלימוד".

"תחילתה של דרך משותפת"
את שרף, שלמרות היותו חילוני, היי-טקיסט בוגר 8200, הוא נושא זקן ארוך יותר (עניין של אופנה), פגש משיאן במפגשי יזמות, והשמיע לו מספר רעיונות. "חמש דקות של שיחה הלכו והתארכו", נזכר משיאן. "היו צריכים לפנות אותנו בחצות, וזו הייתה תחילתה של הדרך המשותפת".

שרף: "ראינו שקל יותר לשפר את לימודי החשבון, אבל אנגלית זה קשה. החשש של סטארט-אפ הוא שלא יאהבו אותו. לכן הגענו לקמא טק כאשר את חצי מהפיתוח כבר עשינו מראש, כדי שנוכל לדבר עם עורך אתר חדשות ולעשות שת"פ. את הפיתוח עצמו נעשה אחרי שהוא יגיד 'קחו צ'ק, אבל תעשו את הפיצ'ר הזה והזה'. אנחנו בדרך לסגור עסקאות ראשונות וכרגע יש לנו דמו".

משיאן: "גם בתי ספר לאנגלית מתעניינים כי אנחנו מספקים להם פתרון מקביל. יש לנו שלושה מודלים עסקיים: מנוי של לקוח פרטי, בית ספר או שאתר החדשות והתוכן מממן. אחד מבתי הספר שפנינו אליו בבקשה לצלם אצלו סרט לדוגמה, אמר: 'מה סרט? אני אבוא אתכם לפגישה עם משקיעים'".

יש עוד מאפיינים לכך שזה סטארט-אפ חרדי?

משיאן: "זה מעניין, אבל דווקא בגמרא, יש משהו חשוב. מובילי ההיי-טק אומרים שחשובה למידה אנליטית, אבל לימודי הליבה הרגילים, דווקא לא מקנים את זה, אלא רק דוחסים מידע שממילא משתנה כל כמה שנים. לימודי גמרא נותנים דגש לא על התוכן והפרטים, אלא על חשיבה מכל מיני זוויות ובצורה אנליטית. כל הוויכוחים בין רב ורבא, ובין התנאים - הכול זה תרגילים למוח ובדיוק מה שתעשיית ההיי-טק צריכה. אפילו בדרום קוריאה לומדים היום גמרא. הצד החילוני מפספס יותר מהחרדי. האפשרות הזו יושבת בבני ברק וצריך להוציא אותה החוצה. הגמרא היא היתרון המחשבתי שלנו. חשוב לנו להודות במפורש למאיץ של קמא טק שמאפשר לנו לתת לזה ביטוי".
123

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד