אחוז חרדי גבוה סבור כי ישראל לא יכולה לשפר את תדמיתה באופן משמעותי

משתתפי פאנל קול העם היהודי של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) סבורים כי הגורם העיקרי לשחיקה בתדמית ישראל, כפי שמשתקפת בסקרים שונים שהתפרסמו בארה"ב, הוא העלייה בעמדות אנטישמיות בארה״ב.

כמעט מחצית מהמשיבים (45%) מזהים את האנטישמיות כסיבה המרכזית למגמה של שחיקה במעמד ישראל, בעוד ששינויים במדיניותה של ישראל נתפסים כגורם המשמעותי השני, עם רבע (28%) מהמשיבים.

בחינה של הנתונים לפי חלוקה לזרמים דתיים מעלה הבדלים בזיהוי מקור השחיקה ורמת האחריות של ישראל לכך: ככל שהזרם דתי ושמרני יותר, כך גוברת הנטייה לתלות את המצב באנטישמיות. 

בקרב האורתודוקסים, רוב (60%) מייחסים את המצב לעלייה באנטישמיות, בעוד שרק שמינית (12%) מהם מצביעים על מדיניות ישראל כגורם המרכזי לשחיקה במעמדה.

לעומת זאת, משיבים מהזרמים הליברליים נותנים תשובה מגוונת הרבה יותר: כשליש מהמשיבים הרפורמים מייחסים משקל משמעותי למדיניות הישראלית (33%), נתון הקרוב בערכו למשקל שהם מעניקים לאנטישמיות (38%).

רוב משתתפי הפאנל (55%) סבורים כי למדינת ישראל ישנה יכולת להשפיע לחיוב על תדמיתה בארה"ב באמצעות שינוי במדיניותה או בהנהגתה. מנגד, למעלה משליש מהמשיבים (37%) מעריכים כי השחיקה בתדמית נובעת מהתפתחויות פנימיות בתוך ארה"ב, ועל כן לישראל אין יכולת ממשית לשפר את מצבה.

בחינה של התשובות לשאלה זו לפי זרמים דתיים חושפת תשובה דומה לקודמת בזיהוי האחריות והיכולת של ישראל לפעול לשיפור תדמיתה: ככל שהזרם ליברלי יותר, כך גוברת הנטייה לייחס לישראל יכולת השפעה על תדמיתה ואחריות למצב. 
בהתאם, ככל שהקבוצה שמרנית יותר, האחריות נתפסת כחיצונית.

בקרב הרפורמים והקונסרבטיבים קיים רוב (67% ו-61% בהתאמה) המאמין כי שינוי מדיניות או הנהגה יוביל לשיפור משמעותי או מסוים במעמדה של ישראל. לעומתם, בקרב משיבים מהזרמים האורתודוכסיים התמונה הפוכה: רוב החרדים (77%) והאורתודוכסים (58%)  סבורים כי השחיקה בתדמית היא תוצאה של תהליכים פנים אמריקניים שאינם בשליטתה של ישראל.

בולט במיוחד הציבור החרדי, שבו שיעור אפסי סבור כי ישראל יכולה לשפר את תדמיתה באופן משמעותי.

למרות הכל: יהודי ארה"ב רואים בישראל סיפור הצלחה

אחד הממצאים הבולטים בסקר הוא כי שלושה רבעים (75%) מיהודי ארה״ב מגדירים את ישראל כסיפור הצלחה, מתוכם 57% כ"הצלחה גדולה". בקרב שמרנים ואנשי מרכז נרשם קונצנזוס כמעט מלא (94%-96%) שישראל היא הצלחה. בקרב "מאוד ליברלים", רק 45% רואים בישראל הצלחה, שליש מהם (32%)  מבטאים רגשות מעורבים, ו-22% מהם רואים את ישראל כאכזבה.

נתון בולט נוסף הוא שמשתתפי הפאנל מקרב יהודי ארה״ב נוטים להעריך את הצלחת ישראל יותר מאשר את הצלחת ארה״ב עצמה. כאמור, בעוד שלגבי ישראל 75% השיבו שהיא הצלחה (57% "הצלחה גדולה"), לגבי ארה"ב 67% השיבו כך (מתוכם 45% השיבו: "הצלחה גדולה").

הפער הזה משקף את מעמדה הייחודי של ישראל בתודעה היהודית- גם בקרב מי שחיים בארה״ב.

בקרב משתתפי הפאנל נרשמה גם אופטימיות רבה יותר בהשוואה לשנה שעברה, ביחס לעתידה של מדינת ישראל. זאת, במיוחד בקרב מי שמגדירים עצמם שמרנים, ובפילוח דתי - אורתודוקסים וחרדים.

בחירות האמצע לקונגרס -  והמצביעים היהודים

מחצית ממשתתפי הפאנל מעידים כי בבחירות האמצע לקונגרס בנובמבר הקרוב הם צפויים להצביע למועמד מהמפלגה הדמוקרטית (50%) לעומת שליש (32%) הצפויים להצביע למועמד מהמפלגה הרפובליקנית.

בקרב ה"מאוד ליברלים" רוב מוחלט (89%) מתכוונים להצביע למועמד דמוקרטי, ובקרב ה"מאוד שמרנים" התמונה הפוכה, עם רוב (90%) המצהירים על כוונתם לתמוך במועמד רפובליקני.

עוד עולה מהנתונים כי ישראל היא גורם שיש לו השפעה כנושא על הצבעת היהודים. רוב משתתפי הפאנל (58%) מגדירים את ישראל כאחד הגורמים החשובים ביותר או כגורם החשוב ביותר בהחלטתם. רבע נוסף (25%) רואים בישראל גורם "חשוב במידה מה", ואילו שישית (17%) ציינו כי ישראל אינה שיקול חשוב עבורם. 

בקרב הקבוצות השמרניות ישראל נתפסת כסוגיה קריטית: 82% מה"מאוד שמרנים" ו-88% מה"נוטים לשמרנים" מגדירים אותה כגורם החשוב ביותר או כאחד מהחשובים ביותר, עמדה ששותפים לה גם 86% ממצביעי טראמפ.

לעומת זאת, במחנה המשיבים הליברלי חשיבות הנושא הישראלי נמוכה משמעותית: שליש מה"מאוד ליברלים" (31%) ופחות ממחצית ממצביעי האריס (41%) רואים בישראל גורם מרכזי בהצבעתם.

למעשה, שליש מהמשיבים ה"מאוד ליברלים" (36%) ציינו כי ישראל אינה חשובה או כלל לא חשובה עבורם בקבלת ההחלטה בקלפי.