יום אשר ברחת: כרוניקה של כסת"ח ממשלתי בדרך למירון | טור נוקב

א. חייבים להכיר במציאות

נתחיל מהסוף: בל"ג בעומר מירון תהיה מלאה מקצה לקצה. גדרות לא יועילו, ההמון הלוהט בואכה רשב"י לא יראה בעיניים אף מחסום – וכל שיישאר לשוטרים האומללים בשטח לעשות הוא להכריע אם להיגרר לעימותים ולסצנות בלתי נעימות, או להתעלם ולהכיל תוך לחישה כנה של פרקי תהלים שזכות התנא האלוקי תגן שלא יתרחש אסון.

אם השוטרים יבחרו בכל זאת באופציה א', סביר להניח שנראה את בן גביר תוקף ומשעה איזה שוטר לעזאזל שיפיל זקן תורן או ימשוך בגסות אישה פלמונית. אייכלר ינפיק תגובה נזעמת נגד הקלגסים הציוניים, מקלב יצטלם עם נחשול אוטובוסים ככל שיאושר מתווה תח"צ – ושיירות אח"מים "מאושרים" יזרמו ברמה לבורמה כאילו נעים קאסם לא רואה ולא יודע.

זה לא תיאור ציני מרושע. זו גרסת המציאות.

ב. אין אבא לאירוע

לפני ששופטים לחיוב או לשלילה את הקהל העולה מירונה, ראוי להכיר לפחות את המצב לאשורו: יש מספיק יהודים שהשם "מירון" אחוז בנשמתם באותו מקום שעליו מוסרים נפש. הם יגיעו לרבי שמעון ויהי מה. ואם בקורונה נתניהו ושות' דמיינו ציון שומם, אחרי הפריצה האדירה דאז - כיום כולם ריאליים. מנתניהו ובן גביר ועד רגב, פרוש וקרעי.

תשאלו אם כן על מה נטושה המערכה התקשורתית עם שלל הבליסטראות והטחת ההאשמות בין משרדי הממשלה? מסתבר שהכל מתנקז לעניין ישראלי צר מאוד ושמו: כסת"ח. הילולא תהיה. את זה מבינים כולם. לכו למירון ותראו את העבודות המתקדמות במלוא המרץ. אבל את האחריות איש לא מוכן לקחת. אין אבא לאירוע.

פרוש השנה כבר לא נושא בתפקיד מיניסטריאלי, הפרויקטור יוסי דייטש ברח רגע לפני המהומה, קרעי מסתתר מאחורי מכתבי שימי אלבוים, בן גביר מטריף בתדרוכים בתקווה נואשת שאלו ישתיקו את זעם הבייס, רגב הכינה מתווה תח"צ מסודר אבל פיקוד העורף לא ממהר לעדכן סטטוס למרות שהוא הגורם היחיד שאמור להחליט.

נותרו עוד יומיים של כיפופי ידיים אבל המסקנה כבר נכתבה: מי שיעלה השנה למירון יעשה זאת על אחריותו האישית בלבד.

ג. מחיסונים ועד מירון

ההפחדות החלו בשלב מקדים. בדיון הקבינט ראש הממשלה הזהיר כמו שרק הוא יודע להפחיד. מסקנות ועדת החקירה לאסון מירון עדיין "מושכות בדש בגדו" וצורבות בו טראומה. הוא לא מתכוון להמר שוב. דוחות מודיעין חמורים נשלפו, נטען שמפקד פיקוד העורף הזהיר מפני עשרות רבות של הרוגים, היה לא תהיה. המצב באמת לא פשוט.

דרעי חיזק את עמדת ראה"מ. אמנם דוברי יו"ר ש"ס טוענים בתוקף שהוא לא השתתף באף דיון על מירון, וזה נכון, אבל לדברי מקורות מעורים בפרטים עמדתו נאמרה וגם נשמעה. גם השר לביטחון הלאומי דחף חזק לביטול ההילולא. הדבר האחרון שחסר לבן גביר על הראש זה עימותי שוטרים-חרדים. זה אף פעם לא מצטלם טוב. רק שמישהו יעדכן אותו שבמקרה של סגירה "הרמטית" של האתר זה יבוא לו על סטרואידים.

במחוזות מאה שערים בואכה קהילות חסידיות רבות רואים בכל ההתרעות הללו מזימה ציונית להשתלטות על הציון הקדוש (אצל חלקם זה מקביל למאבק בחיסוני הקורונה). מבחינתם אין מלחמה ואין חיזבאללה. יש רק כמה רשעים מהמדינה הארורה שעושים צרות להילולא השמחה והמרוממת – ומצווה להילחם בהם בכל דרך.

ד. בחרדה ובתפילה

אי אפשר לחנך את אנשי ירושלים, אבל גם לזלזל בסכנה ולהתעלם מהשכל הישר זו לא דרך. מפחיד לחשוב עד כמה מירון שקופה ופרוצה בפני מחבלי חיזבאללה. מפות המתחמים פורסמו בכל חור ברשת, לא קשה לתרגם אותן לערבית אם בכלל יש למישהו צורך בתרגום.

לא צריך לדבר על ירי טילים בפועל כדי להבין כמה המצב רגיש. "מספיק" לדמיין מה יכול לקרות בזמן אזעקה כשהציון במירון גדוש בהמון אדם. מצער לקבוע שיש קהל רחב שההיגיון הפשוט הזה עדיין לא חודר לאוזניו.

דווקא משום כך קשה להבין למשל את פיקוד העורף. אתם לא מהאו"ם. זה התפקיד שלכם, ורק שלכם. אם יש לכם חשש מסכנה גדולה – למה השמעתם אותה רק בחדרים סגורים והותרתם את הזירה הציבורית מופקרת לתדרוכים פרועים וסותרים שרק בלבלו את הציבור?

בחמישי האחרון נערכה ישיבת זום עם כלל הגורמים. הנושא על הפרק: סדרי התחבורה למירון. ומי לא עלה לזום לדברי משתתפים בדיון? אנשי פקע"ר. כאילו לא מדובר בנושא הכי רגיש בימים אלה תחת תחום סמכותם ואחריותם. האם גם הם מחכים שמישהו ימשוך ב"דש בגדם"?!

בינתיים, עם ישראל גודש בהמוניו את מירון ומנצל כל רגע פנוי לפני הסגירה שתהיה או לא תהיה, כדי להספיק תפילה חמה על ציונו של מי שהבטיח לפטור את העולם כולו מן הדין, בתקווה שהכל יתהפך לטובה ונזכה להילולא שמחה ובטוחה כמימים ימימה.