"אל ר' שימע'ן הם יגיעו": מסירות נפש מופלאה בדרכים למירון

אי אפשר להתעלם מהמראות של העולים למירון ומהדרכים המובילות אל ההר, אל ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, שם נחגגת ההילולא במתכונת שונה משנים עברו ואף מן השנים האחרונות, שבהן כבר ניסו להסדיר מתכונת בטיחותית וסדר לרבבות הבאים, ואף הוכשר מתחם ייעודי לאירועים הגדולים.

התיעוד של העולים הוא תיעוד של מסירות נפש לרבי שמעון. או בהגייה הירושלמית: ר' שימע'ן. אנשים, נשים וטף, זקנים ונערים, ילדים קטנים שטרם מלאו להם שלוש - ושם, בהר, יחגגו את שמחת ה"חלאקה": יגזזו את תלתליהם וישמרו אותם למשמרת, איש איש כמנהגו.

אלו אנשים פשוטים. לא רבנים, לא אדמו"רים, לא אח"מים, לא "מקושרים", לא כוכבי ואושיות רשת, ולא בעלי אמצעים שהסדירו מראש צימר במושב. פשוטי עם שפשוט עולים - למירון להילולת הרשב"י.

הם יודעים שיש הגבלות, שיש קשיים, שיש אי-ודאות. המצב הביטחוני בצפון לא מזהיר בלשון המעטה, אבל 'רבי שמעון לכל'. ו'כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק'.

חלקם הבטיחו על ציון הרשב"י: שאם ייפקדו בזרע של קיימא, ישובו כעבור שלוש שנים לערוך את החלאק'ה בהילולא. יש מהם שאף קראו לבן על שמו, והילד הקטן, שימען, חתן היום, נישא על כפיים בדרכים לא דרכים, יחד עם הוריו הנרגשים, ויהי מה.

יש שבאים להודות על רפואה, על נס, על ישועה פרטית שלדבריהם נזקפת לזכות הצדיק. ויש שבאים לבקש, להתחנן, להשתטח על קברו של הצדיק ולשפוך צקון לחשם על דבר ישועה ורחמים.

חדורי מטרה. חדורי אמונה. הם יוצאים לדרך במטרה אחת: להגיע לרבי שמעון. אין להם מפת דרכים מסודרת, אין להם וייז שיכוון להם את הנסיעה, ואין להם תחבורה מאורגנת שתוביל אותם בבטחה. אין להם מושג איך תיראה הדרך וכמה זמן תימשך. אבל דבר אחד הם יודעים: הם נוסעים לרבי שימען - ואל רבי שימען הם יגיעו.

התיעודים הללו מרגשים ומעוררים גם קנאה. לא מדובר במחאה ולא בהתנגדות אנטי-ציונית. מדובר באמונה פשוטה, בביטחון בצדיק, בתחושה עמוקה ש"לא יאונה להם כל רע".

יש מהם שעשו דרך ארוכה מאירופה, מניו יורק הרחוקה. שילמו הון, למרות כל חוסר הוודאות, רק כדי לזכות להגיע להר כדי להשתתף בהילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

חלקם מגיעים להר פצועים, עייפים, מותשים, ואף נזקקו לטיפול רפואי. אבל בליבם? התרגשות גדולה, שמחה עצומה: הם אצל רבי שמעון. יש ששילמו סכומים גדולים כדי שמישהו יסיע אותם מהיישובים הסמוכים. יש מהם שנדחקו ברכבים, כשהם מסתתרים, רק כדי לזכות להיות אצל הרשב"י.

וגם אם נתקלו בקשיים, בעיכובים, ואפילו ביד קשה מצד כוחות הביטחון - זה לא מה שעוצר אותם. כי זו לא עוד נסיעה, זו נסיעה לצדיק. לצדיק רבי שימען. מדובר במסירות נפש של ממש. זר לא יבין זאת.