מארץ הָגָר (היא הונגריה, אונגארן) - תלמידי החתם סופר ועליית הונגריה

החתם סופר, שכיהן כרב העיר פרשבורג משנת תקס"ז ועד פטירתו בשנת ת"ר, לא הסתפק במלחמתו הגדולה בתנועת הרפורמה וההשכלה. בליבו בערה אהבה עזה לארץ ישראל, והוא ראה בה את מקור הרוחניות ותמצית הקדושה של העולם כולו. בכתביו ציין כי עיקר קיום התורה והמצוות הוא דווקא בארץ הקודש, ואילו בגולה שרויה התורה בחשכה. על ירושלים במיוחד נתן החתם סופר את עיניו ולבו. בדרשותיו כתב בכיסופים: "מי יתן ויזכני ה' יתברך להיות ממיישבים של ירושלים". אף בעניין רעידת האדמה שפקדה את צפת בשנת תקצ"ז, פירש כי באה כעונש על כך שהעולים העדיפו להשתקע בצפת ולא בירושלים, עיר הקודש והמקדש.

אך החתם סופר לא הסתפק בדברי התעוררות בלבד. הוא פסק להלכה כי עבודת האדמה בארץ ישראל היא מצוה ממש, משום יישוב הארץ, להוציא פירותיה הקדושים. את הכתוב "ואספת דגנך" פירש כחובה של תלמידי חכמים שאין להתחמק ממנה, וכתב: "כאילו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, הכי נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה". דברים אלו, היוצאים מפיו של גדול הדור בהונגריה, הטביעו חותם עמוק בנפשות תלמידיו.

כולל שומרי החומות ראשון התלמידים שהגשים את חזון רבו היה רבי שמעון דייטש, מבחירי תלמידי החתם סופר. בשנת תר"ב, שנתיים בלבד לאחר פטירת רבו הגדול, עזב את הונגריה ועלה לירושלים. במכתביו כתב בפירוש: "ואני תלמידו של רבינו הקדוש מאור הגולה רבי משה סופר ז"ל שתורתו הקדושה נטעה בלבבי החובה לעלות לירושלים". בשנת תרט"ז ייסד רבי שמעון דייטש, יחד עם חבריו יוצאי הונגריה, את כולל "שומרי החומות", הידוע גם בשם "כולל אונגרין". הכולל נועד לאחד את בני העדה ההונגרית בירושלים ולהיטיב את מצבם. שמו המיוחד רמז על תפקידם כשומרי חומות התורה והמסורת בעיר הקודש, ברוח דברי הנביא "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים". בני הקהילה ההונגרית בירושלים התייחדו בקנאותם ובדקדוקם בהלכה, ברוח שיטת רבם החתם סופר "חדש אסור מן התורה".

רבי עקיבה יוסף שלזינגר בין הדמויות המורכבות והמרתקות בעליית הונגריה בולטת דמותו של רבי עקיבה יוסף שלזינגר. נולד בפרשבורג בשנת ה'תקצ"ח (1838) לרבי יחיאל שלזינגר, שהיה מתלמידי החתם סופר. הצעיר עקיבה יוסף למד בישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר, בנו של החתם סופר, ונסמך על ידו לרבנות. בשנת תר"ל עלה לירושלים, ושם הפתיע את הכל. מצד אחד היה קנאי גדול שלחם בכל כוחו בהשכלה ובחדשנות, ומצד שני, היה מראשוני המעודדים להתיישבות חקלאית ולעבודת האדמה. רבי עקיבה יוסף ייסד את חברת "מעל"ה החזרת עטרה ליושנה", שכונתה גם "כולל העברים", ומטרתה הייתה לעודד יהודים לעלות לארץ ולהתפרנס מיגיע כפיהם. הוא השתתף ברכישת אדמות פתח תקווה יחד עם יואל משה סלומון ויהושע שטמפפר. על שמו נקרא כיום היישוב "בני עי"ש" שליד גדרה.

רבי יוסף חיים זוננפלד גולת הכותרת של עליית תלמידי ישיבת פרשבורג הייתה עלייתו של רבי יוסף חיים זוננפלד. הוא נולד בשנת ה'תר"ט בעיירה ווערבוי שבסלובקיה, ובצעירותו למד בישיבת פרשבורג אצל הכתב סופר. בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל יחד עם רבו המובהק, הרב אברהם שאג צוובנר. בירושלים התקרב רבי יוסף חיים אל רבי יהושע יהודה לייב דיסקין, ויחד עמו הקים את "בית הדין של החוגים היראים". אט אט נעשה למנהיגה הרוחני של העדה ההונגרית, ולימים הוכרז כרבה הראשון של "העדה החרדית". אהבתו לארץ ישראל בערה בו כאש, ונהג לחתום את מכתביו במילים "המחכה לישועה".

שכונת בתי אונגרין מפעלם הגדול של בני הונגריה בירושלים היה הקמת שכונת "בתי אונגרין", ששמה הרשמי "נחלת צבי". בשנת ה'תרנ"א הגיע לירושלים הגביר רבי יצחק צבי רצרסדורפר שביקש לרכוש עשר דירות בעיר העתיקה לטובת עניי ירושלים, אך רבי יוסף חיים שכנע אותו לרכוש מגרש גדול מחוץ לחומות. כך נרכשה קרקע של שנים עשר אלף אמות, והחלה בנייתה של שכונה ייחודית בצורת משולש, ובה שלוש מאות דירות שהושאלו לעניים חינם אין כסף.

ההתיישבות החקלאית יחסם של תלמידי החתם סופר להתיישבות החקלאית היה מורכב. מצד אחד, החתם סופר עצמו פסק שעבודת האדמה היא מצווה, ותמך בתוכניותיו של הרב צבי הירש קלישר לחידוש היישוב באמצעות חקלאות. מצד שני, תלמידיו בירושלים נקטו עמדות שונות. רבי עקיבה יוסף שלזינגר היה מחלוצי הרעיון והשתתף בהקמת פתח תקווה. רבי יוסף חיים זוננפלד, אף שהתנגד לציונות החילונית, אהב את הארץ ותמך בעליית יהודים, ואף השתתף בעצמו בעבודת האדמה במושבה "מחנה ישראל". מפרשבורג הרחוקה הגיעו לירושלים תלמידי חכמים שנטעו בעיר הקודש את רוח היהדות ההונגרית הקנאית, השומרת על המסורת ומייחלת לגאולה השלמה.

המאמר נכתב בתוך עלון אחוותא המופץ ברחבי הארץ. להצטרפות להפצת העלון או לקבלה במייל ישיר שלחו הודעה לכתובת: [email protected]