האם ה-6/3 של הליטאים מול החסידים הוא מיתוס? | דעה

כמו לפני כל בחירות דגל התורה מתדרכת נרטיב לפיו יש לה מאגר מצביעים כפול מאגודת ישראל ולכן היא יכולה להרשות לעצמה ריצה נפרדת לכנסת. אלא שצלילה לנתוני האמת מוכיחה כי המציאות לא בהכרח מתכתבת עם הפלפול הליטאי הזה.

קחו טבלה מדגמית אחת פשוטה, פלוס כמה נקודות היסטוריות נחוצות להבנת התרשים - ותבינו הכל אחת ולתמיד.

בחירות 2018: כך נוצר מיתוס

בשנת תשע"ט יענקי קנייבסקי מוביל את דגל התורה לריצה נפרדת בירושלים. התוצאות זורחות מניצחון. 6-3 לטובת הליטאים. ההלם במחנה החסידי עצום, הליטאים יוצאים מיד לקמפיין ענק: הוכחנו, הליטאים שווים כפול מהחסידים.

באותם ימים שרבטתי לפרנסתי כעיתונאי 'משפחה'. אני זוכר את המערכת כולה מוגיעה את מוחה: "לאן נעלמו רבבות קולות חסידיים?". הרי בימי תשמ"ט אגודת ישראל הביאה חמישה מנדטים, דגל התורה גירדה שניים. לאן נעלמו החסידים? ההלם היה כל כך טוטאלי, ממילא החיפוש אחר התשובה נהר למחוזות מחקריים.

כך מצאתי עצמי בשליחות המערכת שוקע בעבודת מגזין לסקירת הקנאות שסחפה חסידויות רבות. "שם טמונה התשובה", טענו כולם. פורסמה כתבה מקיפה, בעקבותיה הלכו גם עיתונים נוספים. אבל כיום ברור לי שזו הייתה תשובה חלקית. המסקנה הנכונה יותר היא שירושלים אינה תמונת ראי של הציבור החרדי כולו.

התשובה האמיתית מורכבת: ישנה תופעה סוציולוגית של התחזקות ליטאית על פני כמה עשורים. שורשה בכור ההיתוך של עולם הישיבות בארץ. האגף החסידי לא ידע לייצר ישיבות שיכילו את כלל הציבור החרדי. מי שלא השתייך לחסידות מאוד מובחנת, מצא עצמו בישיבה ליטאית על כל המשתמע. מבחן הדורות מוכיח זאת היטב: במשפחות רבות הסבא תופס עצמו אגודאי, בעוד הדור השלישי כבר מגדיר עצמו ליטאי על מלא בהתאם לקו הישיבתי.

זה ההסבר האמיתי להתחזקות הליטאית שיחד עם נגיעות קנאות בשוליים החסידיים הביאה למהפך במעמדה של 'דגל'. ממיעוט - לכוח שווה ערך. אך מכאן ועד לתזה לפיה החסידים הפכו למיעוט - הדרך ארוכה מאוד. קל לשאוג באקסטזת נעורים: "6-3", בנתוני האמת העסק מסובך יותר.

הטבלה שמוכיחהצילום: באדיבות המצלם

בחירות 2024: רוץ, דגל, רוץ!

בבחירות תשפ"ד דגל התורה מקבלת החלטה אסטרטגית: רצים לבד בכל מקום בו הדבר מתאפשר. המטרה: להוכיח את הכוח הליטאי לקראת המו"מ לבחירות לכנסת מתי שיהיו. לקחנו אם כן את נתוני האמת מאותן בחירות כפי שהן מפורסמות לכל דכפין במשרד הפנים וריכזנו לטבלה פשוטה.

מכיון שהחסידים היו מפוצלים לרשימות שונות, איגדנו אותם תחת הכותרת "חסידים". בביתר לדוגמה רצו תחת השם "כח", באשדוד ובבית שמש החסידים רצו בשני ראשים, וכן הלאה. לגבי מודיעין עילית בה לא נרשם פיצול, שאלנו פעילים ליטאיים לדעתם על יחסי הכוחות ונקטנו את השיטה המחמירה ביותר לפיה היחס הוא 70-30 לטובת הליטאים. לו יהי.

לגבי אשדוד, הליטאים לא צד באירוע. אגודת ישראל רצה עם כמה קהילות חסידיות פלוס הפלג הירושלמי. מנגד בעלזא רצה עם נציג של סלאנים וכמה קהילות חסידיות יחד עם דגל התורה. משקלם של שני המחנות הליטאיים בעיר (דגל והפלג) זהה ומוערך על ידי שני הצדדים בכ-2,200 קולות. יתר הקולות האשכנזיים בעיר הם חסידיים למהדרין.

גם בחיפה רצו המפלגות ברשימות נפרדות, התוצאות הגיעו לכדי שוויון מדהים (3,878 מול 3,787), כך שהעיר האדומה לא משנה את משקל הכוחות. העדפנו אם כן שלא להטריח בפרטים נוספים ולהתרכז בטבלה בערים הגדולות שהן אבן הבוחן המרכזית לכוחם של המחנות.

כותב השורות, יהודה רוסטצילום: יוסף מזרחי

בחירות 2026: דבוקים יחדיו

אזהרת עתידות: הנשק שיישלף כמענה אוטומטי לטור זה יהיה "הפריפריה". שם הליטאים לא רצו בנפרד, ומכאן קצרה הדרך להפרחת התזה כביכול כלל הקולות הנוספים של יהדות התורה הפזורים מרעננה בואכה כפר שמריהו - שורשם בארצות ליטא.

נניח לטיעון המביך הזה ונעזוב לרגע גם את הקולות המסורתיים שמוגדרים "אוניברסליים" ואינם שייכים לאף מחנה (מספרם נע בין 10,000 ל-20,000). המדד הקובע היה ויישאר בערים הגדולות, בדיוק כפי שטענה דגל התורה עצמה. סדנא דארעא חד הוא. יחסי הכוחות בשבעת הערים החרדיות משתקפים גם בפריפריה.

צאו לערי השדה ותראו בעיניכם שהן גדושות בחסידים כמו בליטאים, אין אף מחנה שיכול לנפנף בטענת "כולה שלי". ערד הגוראית מחזיקה מאגר קולות שווה ערך לכל הקולות הליטאיים של קרית יערים ורכסים גם יחד פלוס עודף קל. גם קרית גת וערים נוספות צבועות בחסידים – ומנגד לליטאים לא חסר את המעוזים שלהם.

ומילה לסיום על הבחירות המתקרבות לכנסת. בבחירות 2022 יהדות התורה הביאה קצת יותר מ-280,000 קולות. הפעם אחוז החסימה יעמוד ככל הנראה על 160 אלף קולות וצפונה (עמית סגל מדבר על 200 אלף). המסקנה המתבקשת: הליטאים והחסידים ייאלצו שוב לרוץ יחד לא לפני שימרטו נוצות מעל גלי התקשורת ובחדרי המו"מ.