סוף עידן בבתי הדין? המשמעות הדרמטית של חוק הבוררות החדש

חוק הבוררות החדש, המעניק סמכויות רשמיות לבתי הדין הרבניים הממשלתיים לדון בסכסוכי ממון ע"פ דין תורה, מציב סימן שאלה גדול מעל עתידם של בתי הדין הפרטיים. האם אנו עדים למהפכה ריכוזית שתשנה את פני עולם הדין?

שוחחנו עם טו"ר ישראל בן ברוך, יו"ר לשכת הטוענים הרבניים, כדי להבין לעומק את השלכות החוק. מתברר שמתחת לפני השטח לא מדובר רק בפרוצדורה משפטית יבשה, אלא במאבק כוח נוקב הנוגע בלב המחלוקות המגזריות בחברה הישראלית.

זכות בסיסית שמתעכבת שנים

לדבריו של טו"ר בן ברוך, ההתנגדות לחוק תמוהה מבחינה משפטית ודמוקרטית. "אם נתבונן בנוסח החוק, נראה כי הוא הגיוני בתכלית," הוא מסביר. "הוא מעניק את האפשרות המתבקשת לשני בעלי דין, המבקשים מרצונם החופשי להכריע בסכסוך בהתאם לתורת ישראל. מדוע שזכות כזו תפריע למישהו?"

בן ברוך מדגיש כי החוק כולל "בלמים ואיזונים" ברורים: "אין כאן שמץ של כפייה דתית. החוק קובע במפורש כי הסמכות קיימת אך ורק בענייני ממון, ורק כאשר שני הצדדים נתנו את הסכמתם המפורשת בכתב. יתרה מכך, המחוקק הבהיר כי החוק לא יפגע בזכויות נשים, לא יעסוק בתחום הפלילי ודורשת בדיקת עומק שלא נפגעים 'זכויות העובד' במסגרת יחסי עובד מעביד. אדם עם שכל ישר שיבחן את הוראות החוק יבין מיד שמדובר בעוול היסטורי שהיה צריך להיפתר לפני שנים רבות".

בין מהות למאבקי שליטה

אם החוק כה מאוזן, מדוע הוא מעורר סערה ציבורית כה עזה? בן ברוך סבור שהסיבות אינן משפטיות: "ישנם בעלי עניין שאינם מרוצים, בלשון המעטה, מהחוק. אך חשוב לומר ביושר: ההתנגדות ברובה אינה עניינית אלא נובעת ממאבקי שליטה רחבים הרבה יותר. אלו אותם מאבקים שציבור שומרי התורה חווה על בשרו במגוון רחב של נושאים – ניסיון לדחוק את רגלי המשפט העברי מהמרחב הציבורי".

מענה לחשש מהעומס: דיינים ייעודיים לממונות

אחת הטענות המרכזיות נגד החוק היא הפרקטיקה: בתי הדין הרבניים, העמוסים ממילא בתיקי גירושין ומשפחה, עלולים לקרוס תחת נטל תיקי הממון החדשים.

בן ברוך מבקש להרגיע את החששות ומצביע על המהלכים שמוביל נשיא בתי הדין: "אכן, היו שהעלו טענות שבתי הדין לא יעמדו בעומס נוסף, וכי ענייני הגירושין עלולים להיפגע. אולם, ברוך ה' זכינו שבראש המערכת עומד נשיא בית הדין הרבני הגדול, הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שחי את השטח ופועל ללא לאות לייעול המערכת".

בן ברוך בהרצאה לעו"ד על ניהול תיק בבתי הדיןצילום: באדיבות

בן ברוך מוסיף ומפרט: "כפי שפרסמנו בהודעה רשמית מטעם לשכת הטוענים הרבניים, נשיא בית הדין כבר פעל להכשרת הרכבי דיינים ייעודיים שיתמחו ויעסקו אך ורק בדיני ממונות. המהלך הזה מבטיח שהטיפול בסכסוכים הכספיים לא יבוא על חשבון התיקים הקיימים. החשש שהמערכת תקרוס בעקבות החוק פשוט אינו נכון עובדתית – המערכת ערוכה ומוכנה.

האם בתי הדין הפרטיים הופכים לנחלת העבר?

ביקשנו מבן ברוך, כמי שעומד בראש הלשכה המייצגת את הטוענים הרבניים הנמצאים מדי יום בחזית הדיונים, להשיב על שאלת המפתח: האם העברת החוק מסמנת את סוף עידן בתי הדין הפרטיים?

בן ברוך מציע מבט מורכב יותר: "ללא קשר לחוק החדש, לבתי הדין הפרטיים יש מעלות וחסרונות. לעיתים, מאפיין מסוים שייחשב בתיק אחד כחיסרון, עשוי להתגלות בתיק אחר דווקא כיתרון משמעותי. הכל תלוי בנסיבות העניין".

כדי לפשט את הדברים, הוא מספק דוגמה מעשית: "בבתי הדין הפרטיים קיימת פחות הקפדה על סדרי דין נוקשים. מצד אחד, זה מאפשר לעיתים לסיים הליכים במהירות שיא. מנגד, היעדר פרוצדורה מעוגנת עלול לעיתים – מבלי להכליל – לפגוע ביכולת של בעלי הדין לברר ולהוכיח את טענותיהם עד תום".

נקודה קריטית נוספת לדבריו היא סוגיית הביקורת השיפוטית: "לא בכל בתי הדין הפרטיים קיימת ערכאת ערעור. המשמעות היא שאם צד סבור שפסק הדין מושתת על טעות, מרחב התמרון שלו מוגבל מאוד. לעומת זאת, בבתי הדין הרבניים הממלכתיים קיימים סדרי דין מחייבים וזכויות דיוניות מובנות המעוגנות בתקנות הדיון, וכמובן קיימת ערכאת ערעור מוסדרת – בית הדין הרבני הגדול בירושלים".

הרווח כולו של בעלי הדין

למרות היתרונות של המערכת הממלכתית, בן ברוך לא ממהר להספיד את המערכת הפרטית. "האם מדובר בסוף עידן? התשובה היא שלילית, ולדעתי טוב שכך," הוא קובע. "התחרות הזו מבורכת ותביא להתייעלות של המערכת כולה. למערכת הממשלתית יש מה ללמוד מהבתי הדין הפרטיים, ולהיפך – בעיקר בכל הנוגע לסדרי דין. בסופו של יום, מי שמרוויח מהמגוון ומהתחרות הם המתדיינים עצמם".

כששאלנו אותו איפה הוא מעדיף לייצג את לקוחותיו, הוא נשאר פרגמטי: "המשרד שלי עוסק לרוב בתיקים רחבי היקף, בין אם אלו תיקי משפחה מורכבים ובין אם סכסוכי ממון משמעותיים. כפי שאמרתי, הבחירה בין המערכת הפרטית לממלכתית היא נסיבתית לחלוטין. מה שמתאים ללקוח אחד בנסיבות מסוימות, לא בהכרח ישרת לקוח אחר".

לסיום, בן ברוך מחבר את השינויים הנוכחיים למגמה רחבה יותר עליה עמד בראיונות קודמים: "התחום הזה רק הולך ומתרחב. אנחנו רואים יותר ויותר בעלי דין שמבקשים להכריע את הסכסוכים שלהם על פי דין תורה. הם מבינים שכדי לצלוח את ההליך הזה בצורה הטובה ביותר, הם זקוקים לייצוג של טוען רבני שמכיר לעומק לא רק את שפת ההלכה, אלא גם את האיזונים העדינים הקיימים בפסיקה ובשטח"