הציבור החרדי זועם, אבל האם הנציגים באמת אשמים?

בימים האחרונים נשמעות קריאות קשות נגד הנציגים החרדים בכנסת. הקריאות באות לידי ביטוי בפוסטים ברשתות החברתיות ובתגובות לכתבות באתרים, כולל אצלנו באתר בחדרי חרדים. גולשים רבים מביעים זעם וכאב על מה שמתחולל בתוך החברה החרדית.

הציבור החרדי מאוכזב וכואב. הוא מרגיש את ביטול ההטבות שעליהן עמלו במשך שנים נציגי הציבור החרדי בכנסת, וגם חושש מאוד מהעתיד. כל התרחישים האפשריים לגבי הקמת הממשלה הבאה נראים בעייתיים עבור החברה החרדית. נדמה כי האופוזיציה נמצאת בתחרות פנימית מי תפגע יותר בציבור החרדי, ונראה שהמפלגות החרדיות בדרך לאופוזיציה בממשלה הבאה.

הכאב הוא אישי ומורגש כמעט בכל משפחה חרדית, והזעם שמופנה כלפי הנציגות החרדית גדול ומובן. אבל חשוב לזכור: הנציגים החרדים הם שלוחי דרבנן. הם אינם מקבלים שום החלטה משמעותית ללא התייעצות והכוונה מגדולי ישראל. כל נציג מתייעץ עם הרב שלו או עם האדמו"ר שלו, ואף נציג אינו פועל על דעת עצמו.

הציבור החרדי מרגיש נבגד על ידי הממשלה הנוכחית, אבל לא הוגן לתקוף את הנציגות החרדית בכנסת. לנציגות החרדית אין יכולת לעקוף את החלטות בג"ץ. אני לא בא לסנגר על נתניהו. את סוגיית הגיוס היו צריכים לפתור יום אחרי הבחירות, ולא להמתין לאחר הרפורמה המשפטית, לאחר החלשת בג"ץ או לאחר פסקת ההתגברות. זה לא נעשה, וכרגע אין הרבה מה לעשות בנידון.

אני לא מקנא באף חבר כנסת חרדי. לא הייתי רוצה להתחלף איתם, לא עם הנהגים שלהם, לא עם הדוברים שלהם, ולא עם היועצים שלהם. בכלל, לא הייתי רוצה להיות במקום שלהם. אני לא כותב את זה מתוך רחמים, אלא כי הציבור צריך להבין עד כמה חברי הכנסת החרדים מנסים לתמרן כדי להביא הישגים לציבור החרדי.

הקריאות של "בואו נחליף אותם כי הם כבר זקנים ולא מכירים את בעיות הדור" הן קריאות מעליבות שיש בהן גם כפיות טובה. אני לא חושב שחברי כנסת צעירים היו מביאים תוצאה טובה יותר. טבח 7 באוקטובר טרף את הקלפים, ומה שהיה פעם כבר לא יחזור מבחינת שיתוף הפעולה עם מפלגות שונות. לכן, ללעוג לגיל של חברי הכנסת החרדים הוא סוג של הלבנת פנים, וזה גם לא מועיל.

נכון, הממשלה הזאת לא הביאה הישגים משמעותיים לציבור החרדי. אולי יש הישגים, אבל הם לא מורגשים, משום שבסופו של דבר האדם הפרטי כואב וחושש מהעתיד. איומים כמו "לא נצביע למפלגות החרדיות" לא יעזרו. אם הציבור החרדי רוצה להיות לשון מאזניים כפי שהיה בעבר, הוא חייב לצאת ולהצביע. להישאר בבית ולעשות דווקא באמצעות אי הצבעה, לא יפתור את הבעיה. להפך, זה רק יחמיר אותה.

חברי הכנסת החרדים מנסים הכל, כל הזמן ובכל יום. אין להם יום ואין להם לילה. לכן, את הזעם צריך להפנות כלפי השותפים הקואליציוניים, שלא באמת אכפת להם מהצרכים של הציבור החרדי. ובסופו של דבר, כשיגיע יום הבחירות, כולם צריכים לזכור: הצבעה למפלגה אחרת או הצבעת מחאה באמצעות פתק לבן, רק תחריף את המשבר ותחליש את כוחה של הנציגות החרדית בכנסת. זה לא יפתור את הבעיה, אלא רק יחמיר אותה.