מהי טרשת נפוצה, מה גורם לה, ומה הקשר המפתיע להשמנה ודלקת כרונית?

החשיפה האישית של איש התקשורת יואב זהבי על התמודדותו עם טרשת נפוצה עוררה עניין ציבורי רב. במיוחד בלטה הגישה האופטימית שבחר לאמץ. לצד ההתמודדות עם המחלה, הוא תיאר כיצד האבחנה הובילה אותו להקפיד יותר על תזונה, פעילות גופנית ושמירה על הבריאות.

הסיפור שלו משקף מגמה הולכת וגוברת ברפואה המודרנית: ההבנה שגם כאשר מדובר במחלה אוטואימונית כרונית, לאורח החיים יש השפעה משמעותית על איכות החיים, על התפקוד ולעיתים אף על מהלך המחלה.

ד״ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה , מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל מסבירה מהי טרשת נפוצה.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית. במצב זה מערכת החיסון תוקפת בטעות את מעטפת המיאלין, החומר העוטף את סיבי העצב במוח ובחוט השדרה.

כאשר המיאלין נפגע, העברת המסרים העצביים הופכת לאיטית או משובשת. כתוצאה מכך עלולים להופיע מגוון רחב של תסמינים:

* חולשה בגפיים
* הפרעות תחושה ונימול
* פגיעה בראייה
* קשיי שיווי משקל
* עייפות קיצונית
* הפרעות קוגניטיביות
* קשיים בהליכה ובתפקוד היומיומי

המחלה מתפתחת בדרך כלל בגילאי 20 עד 40, והיא שכיחה יותר בקרב נשים.

מה גורם לטרשת נפוצה?

עד היום לא זוהה גורם יחיד האחראי למחלה, אך המחקר מצביע על שילוב של מספר גורמים:

נטייה גנטית

קיימים גנים מסוימים המגבירים את הסיכון לפתח את המחלה.

זיהומים ויראליים

בשנים האחרונות הצטברו עדויות משמעותיות לקשר בין זיהום קודם ב־זיהום בנגיף אפשטיין־בר לבין התפתחות טרשת נפוצה.

מחסור בוויטמין D

המחלה שכיחה יותר במדינות המרוחקות מקו המשווה, שם החשיפה לשמש נמוכה יותר.

עישון

עישון נחשב כיום לאחד מגורמי הסיכון המשמעותיים והמוכחים להתפתחות המחלה ולהחמרתה.

השמנה בגיל צעיר

זהו אחד הגורמים המסקרנים ביותר שהתגלו בשנים האחרונות.

מה הקשר בין השמנה לטרשת נפוצה?

בעבר נחשבה רקמת השומן למאגר אנרגיה פסיבי. כיום ברור שמדובר באיבר הורמונלי ודלקתי פעיל ביותר.

כאשר אדם סובל מהשמנה, תאי השומן מפרישים מגוון חומרים דלקתיים ובהם ציטוקינים, אינטרלוקינים וגורמי דלקת נוספים. מצב זה יוצר דלקת כרונית בדרגה נמוכה בכל הגוף.

מחקרים רבים מצאו כי בני נוער עם השמנה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה בהמשך החיים. הסיכון בולט במיוחד כאשר ההשמנה מופיעה בגיל ההתבגרות.

ההשערה היא שהדלקת הכרונית, יחד עם שינויים הורמונליים ופעילות לא תקינה של מערכת החיסון, עלולים לתרום להתפתחות תגובה אוטואימונית כנגד מערכת העצבים.

המיקרוביום נכנס לתמונה

תחום מחקר נוסף שמסעיר את עולם הנוירולוגיה הוא המיקרוביום, אוכלוסיית החיידקים במעי.

בשנים האחרונות נמצא כי אצל חולי טרשת נפוצה קיימים שינויים בהרכב חיידקי המעי. החוקרים סבורים שהמעי ומערכת החיסון מקיימים קשר הדוק, וכי הפרעה באיזון החיידקים עלולה להשפיע על התפתחות מחלות אוטואימוניות.

גם השמנה קשורה לשינויים במיקרוביום, ולכן ייתכן שחלק מהקשר בין השמנה לטרשת נפוצה עובר דרך המעי.

הטיפולים החדשים משנים את פני המחלה

לפני שלושים שנה אפשרויות הטיפול היו מוגבלות מאוד. כיום קיימות תרופות מתקדמות שמסוגלות להפחית משמעותית את פעילות המחלה ואת מספר ההתקפים.

בין הטיפולים החדשניים ניתן למצוא נוגדנים ביולוגיים וטיפולים מכווני מערכת חיסון כגון Ocrevus, Kesimpta ו־Tysabri.

תרופות אלו פועלות באופן ממוקד על תאי מערכת החיסון המעורבים בתהליך הדלקתי ומאפשרות לרבים מהמטופלים לנהל חיים פעילים ותקינים לאורך שנים.

בנוסף מתבצעים כיום מחקרים על טיפולים המעודדים תיקון מיאלין, הגנה על תאי עצב ואפילו שיקום רקמת עצב שנפגעה.

האם ירידה במשקל יכולה לעזור?

אין כיום הוכחה שירידה במשקל מרפאת טרשת נפוצה, אך יש עדויות הולכות ומתרבות לכך ששמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה, תזונה ים־תיכונית, שינה איכותית והפחתת עישון עשויות להפחית תהליכים דלקתיים ולשפר את איכות החיים.

גם פעילות גופנית, שבעבר הומלצה בזהירות רבה לחולי טרשת נפוצה, נחשבת כיום לחלק חשוב מהטיפול הכולל.

מבט אופטימי לעתיד

המסר של יואב זהבי, “באנו לנצח”, משקף היטב את המציאות החדשה של חולי טרשת נפוצה. מדובר עדיין במחלה כרונית שאין לה ריפוי מלא, אך בזכות התקדמות עצומה באבחון, בטיפול התרופתי ובהבנת השפעת אורח החיים, רבים מהמטופלים מנהלים כיום קריירה, משפחה וחיים מלאים ופעילים במשך עשרות שנים.

האתגר כבר אינו רק להאריך חיים, אלא לאפשר חיים טובים, בריאים ומלאי משמעות למרות המחלה