תביעה חסרת תקדים: "המדינה לוקחת את החלום לדירה מנשים חרדיות בגלל הבעל"

סערה ציבורית ומשפטית חדשה מאיימת לטלטל את מערכת הדיור הממשלתית בישראל: משרד עורכי הדין רבקה דגן, בשם עמותת "אמת ליעקב בישראל" ועמותת "שמורה", שיגר מכתב מיצוי הליכים חריף ותקדימי לשר הבינוי והשיכון, מנכ"ל המשרד, מנהל רשות מקרקעי ישראל, היועצים המשפטיים והגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, בדרישה לבטל באופן מיידי את החלטת מועצת מקרקעי ישראל המונעת מנשים להשתתף בתוכנית "דירה בהנחה" בשל מעמדו של בן זוגן.

עמותת "שמורה", המאגדת כ־35,000 נשים בישראל, יחד עם ארגון "אמת ליעקב בישראל", טוענות כי מדובר באחת הפגיעות החמורות ביותר שנעשו בשנים האחרונות בזכויות נשים, בזכות לשוויון ובזכות לדיור.

על פי המכתב, ביום 24.5.2026 החליטה מועצת מקרקעי ישראל להוסיף לקובץ החלטותיה סעיפים חדשים הקובעים כי אישה לא תהיה זכאית להשתתף בהגרלות דיור ובתוכנית "דירה בהנחה" אם בן זוגה מוגדר כ"חייב גיוס שלא הסדיר את מעמדו". יום אחד בלבד לאחר מכן כבר נפתחה ההרשמה להגרלה ה-11 בהתאם לקריטריונים החדשים.

לטענת העמותות, מדובר ב"מחטף מנהלי חסר תקדים", שבוצע ללא שימוע, ללא היוועצות עם ציבור הנשים שעלול להיפגע, וללא מתן אפשרות להיערך לשינוי הדרמטי.

עו"ד רבקה דגן מסרה: "מדובר בהחלטה קיצונית, בלתי חוקתית ובלתי מוסרית. המדינה החליטה לקחת נשים העומדות בכל תנאי הזכאות לדיור, ולשלול מהן את הזכות לקורת גג אך ורק בגלל מעמדו של אדם אחר. זו ענישה קולקטיבית אסורה. אישה הופכת לבת ערובה של המדינה, והדרך לבית המשפט העליון כבר נסללת"

המכתב כולל שורה ארוכה של טענות משפטיות וחוקתיות חמורות:

חריגה מסמכות

לטענת העמותות, מועצת מקרקעי ישראל הוקמה כדי לנהל קרקעות ומשאבי דיור ולא כדי להפוך לזרוע אכיפה של מערכת הביטחון או של רשויות הגיוס. במכתב נטען כי אין כל הוראת חוק המסמיכה את המועצה לשלול זכויות דיור בשל מעמד צבאי של אדם אחר.

ענישה קולקטיבית

העמותות טוענות כי מדובר בהפרה ישירה של עקרון האחריות האישית, שכן האישה עצמה אינה מפרה כל חוק ואינה אחראית להחלטותיו של בן זוגה. למרות זאת, היא נענשת בסנקציה כלכלית קשה של שלילת הזכאות לדיור.

אפליה פסולה נגד נשים

המכתב קובע כי נשים בעלות מצב כלכלי זהה ונתוני זכאות זהים מקבלות יחס שונה לחלוטין רק בגלל מצבו של בן זוגן, דבר המהווה אפליה פסולה ופגיעה חמורה בעקרון השוויון.

פגיעה בזכות לדיור ובקניין

לטענת העמותות, שלילת האפשרות להשתתף בהגרלות דיור ממשלתיות פוגעת בזכות לקניין, בזכות למדור ובאפשרות של משפחות רבות להגיע לדירה ראשונה.

פגיעה באוטונומיה של האישה

המכתב מדגיש כי ההחלטה כופה על האישה תלות מוחלטת בהחלטותיו של בן זוגה ומונעת ממנה לממש זכויות עצמאיות. במקרים רבים אין לה כל יכולת להשפיע על מעמדו או החלטותיו.

אין מנגנון חריגים

אחד הסעיפים החמורים ביותר שנחשפו הוא היעדר מוחלט של מנגנון חריגים. גם נשים בהפרדה רכושית מלאה, נשים במצבים משפחתיים מורכבים או נשים שאין להן כל קשר להתנהלות בן הזוג – נחסמות באופן אוטומטי.

החלטה ללא בדיקה מקצועית

לפי מכתב ההתראה, ההחלטה התקבלה בתוך 28 ימים בלבד מהחלטת בית המשפט העליון, ללא מחקר, ללא בחינת השפעות חברתיות וללא תשתית עובדתית מספקת. בנוסף נטען כי עמדות גורמי מקצוע במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה שהתריעו מפני פגיעה בצדדים שלישיים לא קיבלו משקל ראוי.
הדרישות מהמדינה

במכתב דורשות העמותות: ביטול מיידי של סעיפים 4.7.19 ו-4.7.20 שהתווספו לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל. 

עצירת ההגרלה ה-11 של תוכנית "דירה בהנחה" ופתיחתה מחדש לפי הקריטריונים שהיו נהוגים קודם לכן.

גיבוש הסדר חלופי הכולל בחינה פרטנית ומנגנון חריגים לנשים בהפרדה רכושית ובנסיבות מיוחדות.

אולטימטום למדינה

העמותות העניקו למדינה 48 שעות בלבד לספק מענה למכתב. אם לא תבוטל האפליה ולא יינתן מענה לדרישות, תוגש עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נגד הממשלה, מועצת מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון.

לדברי הגורמים המעורבים, מדובר במאבק עקרוני שעשוי להשפיע על אלפי משפחות ונשים ברחבי ישראל וליצור תקדים משפטי משמעותי בשאלת גבולות הסמכות של המדינה בהטלת סנקציות כלכליות על בני משפחה של אדם אחר