איך נקלענו לעוד סבב מהלומות עם איראן? ניסינו לעשות סדר

איך נקלענו שוב לסבב מול איראן? רבים בציבור מבולבלים מהתפנית המהירה ולא מצליחים לעקוב אחר רצף האירועים. ניסינו לעשות סדר באירועים שהובילו להסלמה.

במסגרת המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, התעקשה הרפובליקה האיסלאמית לכלול גם את הזירה הלבנונית במסגרת ההבנות על הפסקת האש. טראמפ קיבל את הדרישה ולחץ על ישראל שלא לתקוף בעומק לבנון בתגובה לשיגורי חיזבאללה לעבר הצפון.

ישראל, מצידה, הבהירה כי כל ירי נוסף לשטחה ייענה בתקיפה בביירות. כאשר חיזבאללה חידש את האש לעבר הצפון אחרי כמה ימים בודדים של שקט, החליטה ישראל לממש את האיום ולתקוף בביירות, גם אם בפועל הייתה זו תקיפה סמלית יחסית, נגד מחבלים לא בכירים ומטרה אינה אסטרטגית. 

בשלב הזה נכנסה איראן לתמונה. נראה כי בטהרן מבקשים לשקם את האמון שנפגע בינם לבין חיזבאללה, ולא פחות מכך לחזק את מעמדו הפנימי של הארגון בלבנון. בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופה האחרונה, גוברת בקרב לבנונים רבים התחושה שחיזבאללה הוא זה שמסבך את המדינה במלחמות ובעימותים שאינם משרתים את האינטרס הלבנוני.

על הרקע הזה הודיעה איראן כי תגיב על התקיפה בביירות, ואתמול שיגרה את המטח לעבר הצפון. במקביל היא העבירה מסר שלפיו מבחינתה התגובה הסתיימה, כל עוד ישראל לא תבחר להסלים את המצב.

כאן שוב ניצבה ישראל בפני דילמה מוכרת. בתחילה, הפעיל טראמפ לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להגיב. ניתן להעריך כי בדרג המדיני התלבטו בין הכלה, שמשמעותה שחיקה נוספת בהרתעה הישראלית, לבין תגובה צבאית שעלולה להוביל לעוד ועוד סבבי תקיפות, לעימות ישיר נוסף מול איראן ולמערכה שאיש אינו יודע כיצד תסתיים ומה יהיו הישגיה אפילו בטווח הבינוני.

בסופו של דבר, כך נראה, הצליח נתניהו לקבל אור ירוק. מטוסי חיל האוויר המריאו ותקפו תחילה מטרות שנחשבו גם הן לסמליות יחסית. איראן הגיבה בגל נוסף של שיגורים לעבר מרכז הארץ, וישראל העלתה הילוך עם תקיפת המפעל הפטרוכימי. בכך שיגרה מסר ברור שלפיו היא מוכנה לפגוע גם ב"בטן הרכה" של הרפובליקה האיסלאמית ולתקוף תשתיות לאומיות שעד כה נמנעה מלפגוע בהן.

כך, כמעט בלי שאיש תכנן זאת מראש, מצאו את עצמן שתי המדינות בתוך סבב נוסף של חילופי מהלומות.

איך זה ייגמר?

קשה לדעת. במזרח התיכון לא מעט עימותים שהיו אמורים להסתיים בתוך שעות התגלגלו למערכות ארוכות ומורכבות. ובכל זאת, נראה כי יש גורם אחד שמבקש למנוע הידרדרות רחבה בכל מחיר - נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ההערכה הסבירה היא שהוא לא יאפשר לעימות להתפתח למלחמה ממושכת או למהלך שיטרפד את המשא ומתן שהוא עצמו מוביל מול איראן.

דווקא משום כך, הסבב הנוכחי לא נועד להכריע את היריב אלא לשפר עמדות לקראת השלב הבא. כל צד מנסה להוכיח שהוא לא נכנע ללחצים, לשמר את ההרתעה שלו מול אויביו ומול דעת הקהל הפנימית, ואז לחזור לשולחן המשא ומתן מנקודת פתיחה טובה יותר.

אם ההערכה הזו נכונה, ייתכן שהימים הקרובים יהיו מתוחים, אך בסופם לא נראה מלחמה כוללת - אלא עוד פרק במאבק המתמשך בין ישראל לאיראן, שמתנהל במקביל גם בשדה הקרב וגם בזירה המדינית.