משיכת השקעות מישראל עלולה לעלות לעיר 37 מיליארד דולרים

משיכת השקעות מישראל עלולה לחשוף את משלמי המסים של עיריית ניו יורק לסיכון של יותר מ־37 מיליארד דולרים במהלך עשור, כך לפי דוח חדש שמפרסמים הליגה נגד השמצה והארגון המסונף אליו JLens, שבחן את ההשפעה האפשרית של מגבלות השקעה התואמות את מדיניות תנועת ה-BDS, על קרנות הפנסיה של העיר.

במסגרת המחקר, הושוו ביצועיהם ההיסטוריים לאורך עשר שנים של שני תיקי השקעות היפותטיים במניות אמריקאיות גדולות: האחד מגוון באופן רחב, והשני אינו כולל 47 חברות אמריקאיות מרכזיות שמסומנות על ידי תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS) בשל פעילותן העסקית בישראל, ובהן אלפאבית (חברת האם של גוגל), אמזון ומיקרוסופט.

הניתוח מצא פער תשואה שנתי ממוצע של כ־2 נקודות אחוז בין שני התיקים. לאורך זמן, פער כזה עשוי להוביל להבדלים משמעותיים בתשואות המצטברות. כאשר מיישמים את הפער ההיסטורי הזה על ההקצאות המשוערות של קרנות הפנסיה של ניו יורק למניות אמריקאיות גדולות בעשור הקרוב, מתקבלת הערכה של אובדן ערך פוטנציאלי בהיקף של כ־37.55 מיליארד דולרים.

לדברי ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה: "בעוד שישנם אנשים בניו יורק, ובהם ראש העיר ממדאני, שהביעו תמיכה פומבית בתנועת ה-BDS, קמפיין בינלאומי שמטרתו לבודד ולערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית היחידה בעולם, הניתוח הזה מדגיש את ההשלכות הכלכליות החמורות שעלולות לנבוע מיישום אסטרטגיות משיכת השקעות ברוח ה-BDS בקרנות הפנסיה של העיר. המחקר מראה שאסטרטגיות כאלה עלולות להוות מדיניות כלכלית שגויה, ואף לתרום לסביבה שבה יהודים בניו יורק כבר חווים הדרה ומתקפות".

המחקר על קרנות הפנסיה של ניו יורק מבוסס על מחקר קודם של JLens משנת 2024, שמצא כי יישום אסטרטגיית BDS בקרב 100 קרנות ההקדש האוניברסיטאיות הגדולות בארה"ב עלול לגרום לאובדן רווחים של כ־33 מיליארד דולר לאורך עשור.

ארי הופנונג, מנכ"ל JLens, יועץ בכיר לליגה נגד השמצה לענייני פעילות תאגידית וסגן מבקר עיריית ניו יורק לשעבר, אמר: "תנועת ה-BDS עברה מקמפוסים של אוניברסיטאות לבנייני עירייה, לאחר שהאוניברסיטאות הפכו פחות מסבירות פנים לאקטיביזם אנטי-ישראלי. אבל החשבון הכלכלי אינו משתנה. המחקר שלנו מ־2024 הראה שאסטרטגיות BDS עלולות לעלות לקרנות ההקדש האוניברסיטאיות 33 מיליארד דולר; המחקר הנוכחי מראה שאם ההנחות יתממשו, הן עלולות לעלות לקרנות הפנסיה של ניו יורק יותר מ־37 מיליארד דולר. בין אם מדובר בקרן אוניברסיטאית ובין אם בקרן פנסיה ציבורית, ההשלכות הכלכליות יהיו ממשיות, והן יפגעו באנשים שהמוסדות הללו אמורים לשרת: סטודנטים, מרצים, מורים, שוטרים וכבאים".

מתודולוגיית הדוח נבדקה על ידי מומחים משפטיים ופיננסיים מובילים, ובהם פרופ' ג'ושוע מיטס, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה. לדבריו: "הממצאים הגיוניים מבחינה כלכלית. הוצאה של חלק משמעותי מהחברות הגדולות ממדד רחב ומשוקלל לפי שווי שוק משנה את החשיפה של התיק ועלולה להשפיע על ביצועיו בטווח הארוך. המתודולוגיה שבה נעשה שימוש כאן תואמת את הפרקטיקה המקובלת בעולם הפיננסי להערכת אסטרטגיות המבוססות על החרגה. עבור משקיעים ארוכי טווח, כמו קרנות פנסיה, הבנת ההשלכות האפשריות של מגבלות כאלה היא מרכיב חשוב בניתוח תיק ההשקעות".

הדוח מפרט את ההפסדים הפוטנציאליים לכל אחת מחמש קרנות הפנסיה של העיר ניו יורק, המהוות יחד את מערכת הפנסיה הציבורית הרביעית בגודלה בארצות הברית. אם הקרנות, המנהלות יחד יותר מ־300 מיליארד דולר בנכסים, יאמצו אסטרטגיות משיכת השקעות התואמות את מדיניות ה-BDS, ההפסדים המוערכים הם:

קרן הפנסיה של המורים (TRS): כ-15.09 מיליארד דולרים.

קרן הפנסיה של עובדי עיריית ניו יורק (NYCERS): כ-10.91 מיליארד דולרים.

קרן הפנסיה של המשטרה: כ-7.13 מיליארד דולרים.

קרן הפנסיה של שירותי הכבאות: כ-3.02 מיליארד דולרים.

קרן הפנסיה של מערכת החינוך (BERS): כ-1.41 מיליארד דולרים

סה"כ: כ־37.54 מיליארד דולרים.