עתירה לבג"ץ נגד שלילת הגרלות הדירות מחרדים: ״זה קנס נישואין, הנשים הפכו לשקופות״

המאבק הציבורי עולה שלב ומגיע לפתחו של בית המשפט העליון. משרד עורכי הדין רבקה דגן, בשם הארגונים "אמת ליעקב בישראל" ו"שמורה", הגיש הבוקר עתירת ענק דחופה ורחבת היקף המשתרעת על פני 352 עמודים נגד ממשלת ישראל, מועצת מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון.

העתירה כוללת בקשה דחופה לצו ביניים לעצירת מועד סגירת ההרשמה להגרלה ה-11 של "דירה בהנחה" (הקבוע ל-22.6.2026), ומציגה קו הגנה חוקתי מקיף נגד הסעיפים החדשים שנוספו לקובץ החלטות המועצה.

הטיעון המרכזי: "קנס נישואין" והתייחסות לאישה כנספח שקוף

העתירה תוקפת את החלטת המועצה להתנות את זכאותה העצמאית של אישה להשתתף בהגרלות הדיור המוזל במעמדו הצבאי של בן זוגה (אם הוא מוגדר כחייב גיוס שלא הסדיר את מעמדו).

מתוך טיעוני העתירה שהוגשה: "התניית זכאותה של האישה במעמדו של בן זוגה מתייחסת אליה כאל נספח לו, חלף בחינתה כסובייקט בעל אישיות משפטית עצמאית. חוק שיווי זכויות האשה נחקק כדי לעקור מן השורש את התפיסה שראתה באישה הנשואה ישות הנבלעת באישיות בעלה. ההחלטה יוצרת 'קנס נישואין' מובהק – שכן אילו הייתה המבקשת רווקה, גרושה או פנויה, זכאותה הייתה מאושרת ללא קושי".

ההשוואות המשפטיות שמרעידות את התיק: דיני המס והריסת בתי מחבלים

העתירה מבצעת השוואות משפטיות נוקבות לתחומים אחרים במשפט הישראלי, המוכיחות כי גם במקרים מורכבים וחמורים בהרבה, מערכת המשפט שומרת על עקרון האחריות האישית ואינה מטילה

"קנס נשואים" אוטומטי:

היקש מדיני המיסוי (הלכת בלנק): העתירה נסמכת על פסיקת בית המשפט העליון בעניין רועי בלנק. בדיני המס נקבע כי "חזקת התא המשפחתי" אינה חלוטה, ובני זוג המקיימים הפרדה רכושית מלאה זכאים לפטור ולהטבות מס באופן עצמאי. העותרות טוענות לקל וחומר: אם בדיני הממון והמס, שבהם יש סיכון תקציבי למדינה, נשמרת זכותה של האישה להפרדה ולאוטונומיה, על אחת כמה וכמה שיש לאפשר זאת לצורך השגת קורת גג בסיסית.

השוואה מהקשר ביטחוני קיצוני (הריסת בתי מחבלים)

העתירה מציגה קו השוואה דרמטי לתקנה 119. אפילו בהקשר המאבק בטרור, שבו על הכף עומדים חיי אדם, פסק בית המשפט העליון שוב ושוב כי אין להרוס בית באופן אוטומטי ויש לבחון באופן פרטני את הפגיעה בבני משפחה חפים מפשע שלא היו שותפים למעשה. העתירה קובעת: "אם בליבת הסמכות הביטחונית נדרשים איזון ומידתיות כלפי בני משפחה, קל וחומר שאין להלום הטלת סנקציה כלכלית גורפת על בת זוג בהקשר אזרחי-סוציאלי, בשל מחדל של אחר".

עילת היעדר תשתית ומחטף בניגוד לדרגי המקצוע

העתירה חושפת כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל התקבלה בחיפזון ובמחטף, בתוך 28 ימים בלבד מהחלטת בג"ץ האופרטיבית, ותוך התעלמות מוחלטת מאזהרות כתובות של משרדי הממשלה המקצועיים:

משרד האוצר הודה במכתביו כי הסנקציה מכוונת לפגוע בהכנסות משק הבית, מבלי לתת משקל לבת הזוג כסובייקט עצמאי. משרד הכלכלה והתעשייה הזהיר מראש מפני שימוש בכלי סיוע כסנקציה ומפני פגיעה בצדדים שלישיים.

משרד הבינוי והשיכון עצמו הצביע על קושי משפטי-מהותי והתריע כי שלילת זכאות כזו אינה צפויה לעמוד בביקורת שיפוטית.

הסעדים המבוקשים מבית המשפט:

צו ביניים מיידי המורה למדינה להימנע מהחלת תנאי הסף המפלים על נשים בהגרלה ה-11, והקפאת מועד סגירת ההרשמה (22.6.2026).

צו על-תנאי המורה למשיבים לבטל לחלוטין את סעיפים 4.7.19–4.7.20 לקובץ החלטות המועצה.

סעד חלופי לכפיית מנגנון בחינה פרטנית, שיאפשר לאישה להוכיח עמידה עצמאית בתנאים (כגון באמצעות הוכחת הפרדה רכושית) חלף פסילתה האוטומטית.