פרקליט המדינה מותח ביקורת על חוק מח"ש, במקביל: כבר הוגשה עתירה לבג"ץ
פרקליט המדינה עמית איסמן שיגר איגרת לעובדי מח"ש לאחר אישור החוק בכנסת: "חשיבותה של מח"ש נשענת על מקצועיותה, על ענייניות עבודתה, על עצמאות שיקול דעתה ועל יכולתה לפעול ללא מורא וללא משוא פנים"
פרקליט המדינה, עמית איסמן, שיגר הבוקר (חמישי) איגרת לעובדי המחלקה לחקירות שוטרים, על רקע החוק שאושר אמש בכנסת, ולפיו מח"ש תוצא מפרקליטות המדינה ותהפוך לגוף עצמאי במשרד המשפטים.
בפתח דבריו התייחס איסמן לאישור החוק וכתב: "אתמול בלילה אישרה הכנסת את החוק הנוגע למעמדה ולמבנה פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים".
לדבריו, לאורך הליך החקיקה הוצגו על ידו ועל ידי גורמי מקצוע רבים במערכת אכיפת החוק עמדות, הערות והסתייגויות מקצועיות ביחס להצעת החוק, למשמעויותיה ולהשלכותיה על מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל.
עוד ציין כי הכנסת הכריעה בסוגיה וכי החוק קובע תקופת מעבר והיערכות משמעותית, שבמהלכה יידרשו גורמי המדינה השונים להתמודד עם היבטים משפטיים, ארגוניים ומעשיים הנוגעים ליישומו.
באיגרת הדגיש פרקליט המדינה כי המחלקה לחקירות שוטרים ממלאת לאורך שנים "תפקיד מרכזי וחשוב בשמירה על שלטון החוק, טוהר המידות ואמון הציבור במערכות אכיפת החוק", והביע "הערכה עמוקה לעובדות ולעובדי מח"ש, בעבר ובהווה, על עבודתם המקצועית, המסורה והחשובה".
בביקורת מרומזת על החוק, הוסיף איסמן כי חשיבותה של מח"ש נשענת על מקצועיותה, על ענייניות עבודתה, על עצמאות שיקול דעתה ועל יכולתה לפעול ללא מורא וללא משוא פנים. לדבריו, ערכים אלה הם תנאי יסוד לאמון הציבור במערכות אכיפת החוק והם חיוניים להמשך מילוי תפקידה של המחלקה גם בעתיד.
לסיום כתב כי "פרקליטות המדינה תמשיך לפעול באחריות ובממלכתיות במסגרת הדין ובהתאם להתפתחויות שיחולו בהמשך הדרך".
בתוך כך, הבוקר כבר הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ נגד החוק וביקשה לבטל אותו, או לחלופין לבטל בו את "ההוראות המסדירות את פוליטיזציית הליכי המינוי לתפקיד מנהל מח"ש ולתפקיד הממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים".
התנועה ציינה כי התיקון מבקש לנתק את מח"ש מפרקליטות המדינה ולהפכה ליחידה נפרדת במשרד המשפטים. על פיו, מנהל מח"ש ימונה ויודח בידי ועדת מינויים ייעודית שרוב חבריה ממונים בידי שר המשפטים או מנכ"ל משרדו - "באופן המקנה לשר שליטה אפקטיבית במינוי העומד בראש הגוף ובהפסקת כהונת". במקביל מרחיב התיקון את סמכויות מח"ש, מעביר למנהלה סמכויות המצויות כיום בידי פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, מרחיב את היקף העבירות שבסמכותה, וקובע כי תקציבה ינוהל במסגרת תקציב משרד המשפטים וייקבע בידי השר. בנוסף נוצר תפקיד חדש, "הממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים", המתמנה ומודח באותו מנגנון "שמושפע מלחצים פוליטיים", כלשון העמותה.
לעמדת התנועה, "התיקון פוגע פגיעה קשה בעצמאותה של מח"ש. הכפפת מנגנוני המינוי, הכהונה וההדחה של העומדים בראשה לגורמים בעלי זיקה פוליטית הופכת אותה מגוף אכיפה מקצועי לגוף החשוף להשפעה פוליטית".


הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות