לקראת ביטול: הצו שהוציא בג"ץ נגד מסלול השירות החלופי לחרדים

בית המשפט העליון הוציא היום (חמישי) צו על תנאי בעתירה המבקשת לבטל את חוק השירות הלאומי-אזרחי, שהכנסת האריכה לאחרונה את תוקפו במטרה לאפשר לצעירים חרדים לשרת בשירות אזרחי כחלופה לשירות צבאי. 

העותרים והיועמ"שית טענו כי החוק המדובר היה חלק בלתי נפרד מהחוק שהסדיר את מעמדם של בני הישיבות ואין לאפשר לחוק השירות הלאומי-אזרחי להמשיך להתקיים בנפרד. 

בהחלטתם קבעו השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין כי על המדינה והכנסת לנמק מדוע לא יותנה תוקפו של החוק בקיומו של חוק או הסדר חקיקתי אחר שיחליף את פרק החוק להסדרת מעמד בני הישיבות; מדוע לא ייקבע כי המדינה אינה רשאית לתמוך, לממן או לאפשר את שירותם בשירות הלאומי-אזרחי של מי שאין בידם פטור או דחייה תקפים משירות צבאי; ומדוע לא יושוו דמי הקיום המשולמים למשרתים בשירות אזרחי ולאלה המשולמים למשרתים בשירות הלאומי-אזרחי.

העתירה הוגשה על ידי ארגון "ישראל חופשית", ובמרכזה הטענה כי אין לאפשר שירות לאומי-אזרחי למי שאין בידם פטור או דחיית שירות תקפים, וכי אין מקום להמשיך ולהפעיל או לסבסד את המסלול עבור חייבי גיוס.

לפני כשלושה חודשים הגישה היועמ"שית את עמדתה המקדמית לבג"ץ, ובה תמכה למעשה בעתירה. בתגובה נטען כי לאחר פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון (החוק שהסדיר את מעמד בני הישיבות) - חובת הגיוס חלה באופן שוויוני ומלא על בני הציבור החרדי, וכי עצם קיומו של חוק השירות הלאומי-אזרחי, שנועד כהסדר משלים להסדר הגיוס הקודם, יוצר פגיעה קשה בשוויון.

בתגובה המקדמית הסבירה היועמ"שית כי חוק השירות הלאומי-אזרחי נחקק בשנת 2014 כהסדר משלים לפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, ושני ההסדרים נועדו לפעול כמקשה חקיקתית אחת. אלא שלטענתה, לאחר שפרק ג'1 פקע ולא גובש הסדר חלופי, נוצר מצב שבו "ההסדר המשלים ממשיך להתקיים ולהתארך, אף שהמסגרת החקיקתית המרכזית שאליה נועד להיות קשור ממילא נפסלה... פקעה ואינה קיימת עוד".

עוד נטען כי במצב החוקי הקיים, החוק יוצר למעשה מסלול חלופי לשירות צבאי עבור אוכלוסייה החייבת בגיוס, בשעה שלדברי המדינה הצבא זקוק לכוח אדם נוסף וכאשר השירות הלאומי-אזרחי אינו מפחית את נטל השירות הצבאי. 

במסמך צוטטה גם עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהובאה בפני הקואליציה. לפי חוות הדעת, הארכת החוק מעוררת "קשיים חוקתיים משמעותיים ביותר", בשל הפגיעה החריפה בעיקרון השוויון הגלומה, לשיטתה, במסלול המיטיב הפתוח לבני הציבור החרדי בלבד. 

כעת, לאחר שהחוק אושר סופית בכנסת, החליט בג"ץ להוציא צו על תנאי ולדרוש מהמדינה ומהכנסת לנמק מדוע אין מקום להגביל את תחולתו ואת אופן יישומו.